מתנות גדולות

בזמנים שבהם עיקר התקווה שלנו מגיע מהתפילות, שמחתי לשמוע סיפור קטן ומלא חן של חברתי על התפילה:

"אני עובדת בתחום התיירות, ומאז תחילת המלחמה הפרנסה שלי התכווצה, כך שאנחנו ממש חיים על המינימום וכל הפינוקים יצאו אל מחוץ לתחום. בכל שנה בחנוכה אני עושה מפגש משפחתי שאליו מגיעים כל בני המשפחה, גם הילדים הנשואים עם הנכדים, ופרט להשקעה העצומה שאני משקיעה במסיבה עצמה אני נותנת לכולם מתנות מושקעות.

"השנה, בלילה שלפני המסיבה, שכבתי במיטה מתוסכלת מהעובדה שלא נשאר כסף למתנות. דווקא בזמנים הקשים שעוברים עלינו כל כך הייתי רוצה לשמח את כולם. אז דמיינתי לי מה אקנה לכל אחד ואחת מהם, השקעתי מחשבה רבה מה ישמח כל אחד מהם, רק דבר אחד היה חסר לי – הכסף. בכל מקרה, החלום היה יפה ושימח אותי כל כך, אך ידעתי שהוא ייאלץ להישאר בגדר חלום. ואולי בכל אופן, השם? הלוואי... מלמלתי תפילה קטנה, כמעט בלי להאמין בה.

"למחרת בבוקר הגיעו אליי באופן מפתיע אלף ומאתיים שקלים. זה לא היה מתוכנן, וכבר השלמנו את כל הקניות למסיבה. היה זה סכום כסף שמיועד לי באופן אישי והוא לא הגיע אליי כתשלום על עבודה. האם ייתכן שאוכל להגשים את חלומי? מיהרתי לשתף את בני הבכור בסוד העניינים, התייעצתי איתו על המתנות וביקשתי ממנו שיעזור לי ויבוא איתי לערוך את מסע הקניות.

"האמת שזה נראה היה כמעט בלתי אפשרי. על פי החישובים שלי, ומכיוון שרציתי לתת לכל אחד מבני המשפחה מתנה בעלת ערך שתראה לו שחשבו עליו – לא בטוח שיהיה לי מספיק כסף. גם מצד הזמן זה היה מטורף. עם ההכנות והבישולים נותר לי חלון קטנטן של שעתיים, שבהן היה עליי להספיק לקנות רשימה של מתנות שכל אחת מהן נמצאת בחנות אחרת ובמקום אחר בעיר. 'אמא, זה מטורף', אמר לי בני. 'אין לנו סיכוי להספיק, ולו רק מבחינת הזמן!'

הנחה, מבצע, הנחה

"אף על פי כן החלטתי להשליך את יהבי על השם, והפעם התפללתי עם עוד יותר כוונה להצליח להגשים את החלום. רק גמרתי לסדר את הבית ויצאנו שנינו למרוץ. הצלחנו להתחמק משאר בני המשפחה בעזרת תירוץ קלוש, שלמרבה השמחה הצליח לספק אותם. המתנה הראשונה הייתה המתנה היקרה ביותר – לבעלי. חשבתי שהיא תעלה שלוש מאות שקלים, והתברר לנו שהיא עולה ארבע מאות.

'אולי נקנה משהו אחר?' הציע בני, אך אני הייתי נחושה. 'אבא כל כך ישמח במתנה הזאת. הוא מחכה לה זמן רב והיא תשמח אותו מאוד, אין לי ספק בכך. נקנה ונסמוך על השם'. לאחר מכן נפרדנו, בני רץ לחנות התיקים ואני לחנות הספרים. לשמחתי הרבה המחיר היה נמוך מעט ממה שחישבתי. יופי! אבל את הארנק שבני היה צריך לקנות לא מצאנו, כי בחנות הזאת לא היו מוצרים יפים ואיכותיים מספיק. החלטנו ללכת למרכז קניות אחר, מרוחק. דהרנו עד כמה שיכולנו בפקקים האין־סופיים והגענו לחנות הבאה: חנות התכשיטים שבה רציתי לקנות שרשרת ועגילים לבנותיי ולי. אחרי שבחרתי לי שרשרת ועגילים נאים, אמרה לי המוכרת: את יכולה לבחור זוג נוסף כי יש לנו מבצע – קונים שלושה תכשיטים ומשלמים רק על שניים. מיד ראיתי איך כשהחלטתי לתת מכל הלב השם פתח לי ושלח לבתי עגילים יפהפיים – בחינם. אומנם עדיין לא ידענו איך יספיק לנו הכסף, אך ראינו את הניסים מקיפים אותנו מכל עבר. ביקשתי מהמוכרת שתשמור לי את שלושת העגילים ואבוא מאוחר יותר לשלם על הכול. כעת רצנו לחנות תיקים נוספת. הפעם ראינו לפנינו סחורה משובחת ויפה כל כך, אך לפי החישוב לא יהיה לי מספיק כסף לארנק. שוב ביקשתי מהמוכרת לשמור לי את הארנק למשך שעה, וכשאחזור מאוחר יותר לקנות את העגילים – אקנה גם את הארנק.

"דהרנו לקצה מרכז הקניות, לחנות הצעצועים הגדולה. התלבטות קצרה ו־היי, בדיוק על המשחק שרציתי לקנות לבתי הקטנה, שעזרה כל כך יפה, הייתה הנחה! וגם על המתנות לנכדים המתוקים שלי! אז שילמתי פחות ממה שחשבתי, אבל עדיין נותרה מתנה נוספת, יקרה למדי, כך שלא, הסכום שבידי לא יספיק כדי לקנות את העגילים והארנק. אצטרך כנראה לקחת מהבית עוד כסף ולחזור לכאן מאוחר יותר. אבל איך אספיק? בדיוק אז חזר אליי בני ופניו קורנות: המתנה האחרונה שהייתה אמורה לעלות מאתיים וחמישים שקלים הייתה במבצע ונמכרה במחיר של שמונים שקלים בלבד. איזה חיוך שמימי!

"כעת יכולתי לחזור לחנות שבה שמרו לי את הארנק ולקנות אותו, והמוכרת הסכימה לעשות לי הנחה קטנה של עשרים שקלים. ספרתי כמה שקלים נותרו לי בארנק ו... היה שם בדיוק מספיק לקניית התכשיטים. אפילו נותר לי עודף של שני שקלים. לא הייתי צריכה להיסחב בשעה מאוחרת יותר בחזרה למרכז המרוחק, לעמוד בפקקים ולאבד זמן יקר. הסכום שהיה בידי הספיק בדיוק לרשימת המתנות שרקמתי לי בשעת לילה של חנוכה!

"מאושרים ומרוצים פנינו הביתה. כשכולם הגיעו - ההפתעה הייתה מושלמת. איכשהו הצלחתי להתאפק ולא לומר כלום בזמן הסעודה, אבל בשנייה שהיא הסתיימה הודעתי שגם השנה יהיו מתנות. הצלחתי לשמח את כל הנוכחים, ובמיוחד את עצמי. החיוך המאושר של בני המשפחה עשה לי את החג, ועוד יותר מכך - החיוך המתוק של השם שהגשים את חלומי גרם לי להרגיש עד כמה אני בת אהובה ויקרה שלו ואיזה כוח יש לתפילות שלנו, אפילו לקטנות ביותר".

בּוֹל קינואה וירקות

זו צורת אכילה בריאה ומהממת שהפכה להיות אופנתית בשנים האחרונות, אך אני אוכלת כך כבר הרבה שנים בלי לקרוא לזה בשם. בעצם לוקחים בסיס כמו קינואה, אורז מלא, בורגול או כוסמת, מבשלים אותו בלי שום טעם, מניחים אותו בקערה ועליו מפזרים דברים טובים, לפי מה שיש בבית. מוסיפים רוטב טעים – במקרה שלנו טחינה פסטו מהממת - ומתענגים. כמובן, תרגישו חופשי לאלתר ולבחור את התוספות המתאימות לכם. אני הכי אוהבת לבשל קינואה כמו פסטה, בהמון מים, ולסנן. היא יוצאת קלילה, אוורירית ובלי שום טעמי לוואי.

זמן בישול הקינואה:

15 דקות

זמן אפיית הירקות:

15-10 דקות

מנה לשניים

חצי כוס קינואה לבנה

חצי חציל קטן

פלפל אדום

שומר אחד

4-3 כפות שמן זית

8 שיני שום לא קלופות

חופן פטריות

כוס עגבניות שרי חתוכות לרבעים

חצי אבוקדו בשל קלוף וחתוך לפרוסות

לרוטב:

2 כפות טחינה גולמית

צרור בזיליקום, עלים בלבד (אפשר גם כוסברה או פטרוזיליה)

3 שיני שום

2 כפות שקדים, גרעיני דלעת או אגוזים

מיץ מחצי לימון

חצי כוס מים

3 כפות שמן זית

מלח ופלפל

קולים את הירקות: מחממים תנור לחום של 200 מעלות. חותכים את החציל לפרוסות עגולות ומניחים על תבנית התנור מרופדת בנייר אפייה. חוצים את השומר לחצי, חותכים לפרוסות בעובי חצי סנטימטר ומניחים ליד החציל. חוצים את הפלפל, מוציאים את הגרעינים והליבה, חותכים לפרוסות עבות ומניחים ליד החציל. מניחים בתבנית גם את שיני השום עם הקליפה. מתבלים הכול במלח ופלפל, יוצקים על הירקות שמן זית ומכניסים לתנור. עוד ירקות שיתאימו כאן: קישואים, בטטה, כרוב סגול או לבן, בצל, עגבניות, קולרבי, כרובית וכדומה. אופים במשך 15-10 דקות, עד שהירקות מזהיבים. כל ירק שמזהיב מוציאים וממשיכים לקלות את השאר עד להזהבה.

בינתיים מכינים את הקינואה: שמים את הקינואה בסיר בינוני ומכסים במים עד לגובה 3 סנטימטרים מעל הקינואה. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים במשך כ־15 דקות, עד שהקינואה רכה. מסננים היטב. מתבלים במלח ופלפל ומעבירים לקערה.

מכינים את הרוטב: מכניסים את כל חומרי הרוטב למעבד מזון וטוחנים יחד עד לקבלת רוטב אחיד. אם הוא סמיך מדי אפשר להוסיף מים לפי הצורך.

מרכיבים את המנה: מסדרים את הקינואה בקערה ויוצקים עליה שתיים־שלוש כפות מהרוטב. מסדרים את הירקות בצורה יפה על הקינואה (קולפים את שיני השום לפני שמניחים אותן בקערה), מניחים את הרוטב בצד ומגישים.

לתגובות: avmyzlik@gmail.com

***