חבר ועדת וינגורד שחקרה את מחדלי מלחמת לבנון השנייה, פרופ' יחזקאל דרור, טוען כי ההכרזה של ישראל על מלחמה ב-7 באוקטובר היתה נמהרת וכי היו דרכים נוספות, ייתכן שטובות יותר, להפעיל לחץ על עזה.
"היו עוד ברירות. למשל להודיע בכל אמצעי התקשורת – ולאוכלוסיית עזה באמצעות עלונים שיושלכו מהאוויר – שבעוד שלושה ימים אין מים. עוד חמישה ימים אין דלק. עוד שבוע מפסיקים הכל. עד שמשחררים את כל החטופים. עושים מצור מוחלט על עזה, בלי צבא עדיין. זאת אופציה. אני לא יודע להגיד אם היא הייתה עובדת, אבל אני יודע להגיד שאם הם לא שקלו אותה, הם כסילים. ומעבר לזה, האם צה"ל פיתח תורה למלחמה בשטח עירוני בנוי? ובשטח עירוני הרוס? אני סקפטי. בתוך חורבות של הפצצות, לאויב יש יתרון – הם יודעים איך הכל נראה, בזמן שאתה הולך על עיוור. אז אני לא סומך על זה שעשו הכנה ממשית למלחמה שם", אמר דרור בראיון לעיתון 'ידיעות אחרונות' לרגל צאת ספרו שנכתב בעקבות המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר - "יום המחר: אסטרטגיה רבתי לישראל".
הוא טען כי עסקת שליט היתה מוטעית וגרמה לארגוני הטרור תיאבון שהביא לגל החטיפות הנוכחי. "שום מדינה שלא רוצה בהתאבדות לא עושה דבר כזה. שיחררו מאות אנשים, רובם חזרו להיות רוצחי יהודים. אז למה חמאס חטף לנו עכשיו? כי ישראל יצרה את נשק החטיפות".
לדעתו הטיפול בסוגיית החטופים בצד האזרחי, בדומה למחאות שקדמו למלחמה, מתנהל מתוך חוסר ממלכתיות ופראות. "המחאות הטרידו אותי מאוד, כי אין כמעט תקדים של קריאה ציבורית לאי-שירות צבאי או במילואים, ולא הייתי מעלה על דעתי שבשלב כלשהו יקראו לזה. זה קרה כי אין ממלכתיות, ואנשים מרשים לעצמם לא לשאול אף אחד. כמו שעכשיו משתוללים בטיפול בחטופים".
פרופ' דרור מעריך שבעקבות המלחמה צריכה לקום ועדת חקירה ממלכתית - אבל יש להשאיר את הנושא ליום שאחרי המלחמה. "אני מעדיף ממלכתית על פני ועדת בדיקה, ובכל מקרה זה צריך לקרות אחרי המלחמה. יהיה הרבה מאוד חומר, ולכן אולי צריך יהיה לפצל את זה לוועדה שתבדוק את ניהול המלחמה, ולאחת שתבדוק כל מה שקרה עד ההתקפה של חמאס".