תפקיד העורף בשגרת מלחמה

1. עברו כמעט שבועיים ועדיין בכל פעם שאני נזכר בזה אני עדיין מתרגש. בביקור באחד מהבסיסים ברחבי הארץ נכנסתי למסדרון ולא האמנתי למה שראיתי.

מסדרון באורך 15-20 מטר עם מכתבים של ילדים תלויים מהרצפה ועד לתקרה. אחד מחיילי המילואים כל כך התרגש ממכתבי הילדים, שהוא רצה להשאיר את החיבוקים מהילדים, שלא יעברו...

2. אם אני חוזר לחודש הראשון למלחמה, עם מי שעשה את אחד התפקידים הכי קשים נפשית באותה שעה, אלו היו חיילי הרבנות הצבאית והמתנדבים ששרתו במאנ"ח (מרכז איסוף נתוני חללים). הם טיפלו בכל הנופלים והנרצחים בטבח, עם כל המשמעות הנוראה שעומדת מאחורי המילים האלה.

כשדיברתי עם אחד מהחיילים שמשרת שם הוא סיפר לי עד כמה המכתבים של הילדים נותנים להם כוח, תקווה. בהפסקות שלהם היו כאלה שממש היו עוצרים וקוראים מכתבים של ילדים עוד פעם ועוד פעם.

3. בחודשיים האחרונים חלה ירידה משמעותית בכל מה שקשור למשלוחים לחיילים ציורי ילדים, ואפילו דגלים על הרכבים. האם זה בגלל שהעורף לא תומך במלחמה? ממש לא. כל מציאות שגרתית, יוצרת יחד איתה פחות התרגשות וממילא פחות השקעת אנרגיה. הדבר נכון גם לגבי שגרת מלחמה. אבל עכשיו הגיע הזמן לעבוד ממקום עמוק יותר מהרגש הראשוני.

4. אם נרצה או לא נרצה המלחמה איננה רק של החיילים בחזית וגם לא של החיילים בעורף. זו מלחמה של העם. אם העם דוחף ומחזק את החיילים הם מקבלים כוח, הם מרגישים את החום והאהבה. הם מרגישים שהם חלק ממשהו ענק ששווה להילחם בשבילו.

5. העורף צריך להיכנס ל'שגרת מלחמה' לא רק כלכלית אלא גם בחיזוק המוטיבציה של החיילים. זה לא דורש הרבה. ציור של כל אחד מילדי המשפחה עם משפטים מחזקים 'אתם הגיבורים שלנו' 'עם הנצח ינצח' וכאלה, ועוד איזה משהו קטן ששמים בעגלה של הסופר. אגב, גם שלטים מחזקים על מרפסות הבתים או בצמתים או דגלים על הרכבים ובכל מקום אפשרי ועוד דברים מחזקים ככל העולה בדעתכם – חשובים מאוד בשביל החייל שחוזר הביתה ורואה שלעם איכפת.

בתכל'ס מספיק משפחה-שתיים משכונה שמרכזת את הדברים שמביאים תושבי השכונה במשך השבוע, ונותנים לחייל מילואים/סדיר שגר בשכונה ונוסע לחזית או לבסיס. ממש פשוט.

6. אנחנו זקוקים לחיילים, אך לא פחות מזה הם זקוקים לנו. כל אחד בעצמו ינסה לחשוב איפה הוא יכול להוסיף עוד לניצחון של עם ישראל במלחמה. כי כולנו חלק מהמלחמה הזאת ולמרות שזה קצת נדוש אבל ב'שגרת מלחמה' זה נכון יותר מתמיד: 'ביחד ננצח'.

הכותב הוא ר"מ במכינה הקדם צבאית מגן שאול בנוקדים ומלמד במכינת עטרת ירושלים