זוכי האות עם בנותיו של יוסף באו
זוכי האות עם בנותיו של יוסף באוצילום: ד"ר רינה בן סבו

במוזיאון יוסף באו שבתל אביב העניקו בנותיו של היוצר המנוח, הסופרות צלילה והדסה באו, יחד עם המשוררים, יו"ר אגודת הסופרים בעבר, בלפור והרצל חקק, את 'אות יוסף באו' לארבעה זוכים שתרמו תרומה משמעותית לתרבות ולחברה בישראל.

הפרס נושא את שמו של יוסף באו, צייר חלוץ האנימציה בישראל, פרסומאי, מאייר, סופר, משורר, מו"ל וחוקר השפה העברית. באו זכה באות "המציל היהודי" מטעם ארגון בני ברית העולמי, על הצלת אלפי יהודים מהגטו כאשר זייף עבורם תעודות מעבר וסיפורו נכרך בסיפורו של מציל היהודים אוסקר שינדלר.

ארבעה יוצרים מרחבי ישראל נבחרו לזכות בתואר שהוענק במוזיאון יוסף באו שבתל אביב, על עשייתם רבת השנים למען החברה הישראלית.

את הטקס פתח המשורר הרצל חקק, לפנים יו"ר אגודת הסופרים העבריים מדינת ישראל: "אנו בבית יוסף באו, והבית הזה הוא האיש, הספרים, הציורים, הגופנים, הרעיונות שמעבר למודעות הפרסום, וכמובן הארכיון שיש בו עדות לחלוציות ולתרומה של יוסף באו לחברה הישראלית. זה המקום שבו בחרנו להעניק אות הוקרה, שיהיה בו ניצוץ מן המורשת שלו. וכמו שאמרו בתש"ח בהקמת המדינה – לפיכך נתכנסנו".

"התכנסנו היום כדי להכיר ולחגוג את הישגיהם יוצאי הדופן של אנשים שלא רק העשירו את חיינו באמצעות יצירותיהם. הם חיפשנו את הנשמה היתרה שמעבר לשגרה וליצירה. ארבעת הנבחרים יקבלו אות מיוחד, משום שהוכיחו שיש בהם משהו מעֵבר, הם משכמם ומעלה. ארבעת הנבחרים הם לוחמים איתנים של החברה, התרבות והשפה העברית בישראל, לפנינו יוצרים שתרומתם הותירה חותם בתודעה שלנו".

המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, לשעבר, אמר, "בעולם המאופיין לעתים קרובות בשינויים מהירים ובחוסר ודאות, המשוררים הם אלה שעוזרים לנו לנווט בנבכי רגשותינו, במורכבויות זהותנו ובאתגרי זמננו. הזוכים הם יוצרי המילים, מעצבי השפה. אמני המילים יודעים לשזור חוטים של השראה, להעשיר אותנו בהתבוננות פנימית ודמיון – וכל השפע הזה תורם לכולנו, מחלחל לתוך מרקם התרבות שלנו.

הזוכים באות הם: הסופרמ והמשורר עמנואל בן סבו, המשוררת אסתר דגן קניאל, הסופר והמשורר אשר ויישטיין והסופרת שמחה סיאני.

מנימוקי מעניקי הפרס: עמנואל בן סבו. עמנואל הוא סופר ומשורר, שמסור לחברה הישראלית. הוא מבטא את רוח עַמנו ובתרומתו לילדי ישראל. בפעילותו רבת השנים הוכיח את עוצמת הנשמה היתרה, ומעשיו משקפים את החוסן והיופי של החברה שלנו. כתיבתו מוקדשת לנושאים של זהותנו: סיפורי מכוֹרה ואהבת מולדת, סדרת ספרים המוקדשים לשואה ומיועדים לילדים. עמנואל וכל הזוכים האחרים מבטאים את המארג של הנרטיב הישראלי. הזהות המשותפת של כולנו, קולה של התרבות העברית המהדהדת לאורך דורות.

אסתר דגן קניאל, משוררת וסופרת, שמסירותה לחלשים בחברה היא מהות עולמה. מעשֶיה במיזם "מוסיפים על האור" נותנים השראה לאחרים, ניצוצות הפעילות שלה מעניקים משב של התרוממות הרוח, תקווה לעולם טוב יותר.

הסופר והמשורר אשר וינשטיין, שכל מעשיו מיועדים לשינוי חברתי. אדם שכּולו ערכים ודוגמה אישית. אשר ויינשטיין פעל תמיד ופועל לאורך כל הדרך מתוך תחושה של צדק חברתי ומחויבות עזה לילדים בבתי חולים. כל פעולותיו למען הילדים הללו הם השראה לקיים חברה צודקת וחומלת יותר.

הסופרת שמחה סיאני, המיזמים שיצרה במהלך חייה מבטאים יצירתיות ותרומה מתמשכת לחברה ולתרבות. גם בעריכת כתבי עת וגם בהקמת מיזמים של תרומה ליוצרים בחברה, והקמת נציגות ישראלית של דונה א-פואסיה (ארגון המשוררות הבינלאומי). לשמחה סיאני מפעל מבורך מאד, שהשאיר רישומו על החברה הישראלית. בחירת כלות האור וחתני האור הצליח לפַלס דרך מיוחדת של הוקרה ליוצרים, שיָדעו להעניק אהבה וחסד בפעילותם וביצירתם.

יצוין כי עם עלותו של יוסף באו לארץ ישראל הוא גוייס למוסד, הכין תעודות רבות מזויפות, סרטונים מיוחדים ומרבית פעילותו במוסד נותרה עדיין מסווגת. יוסף באו הכין את מסמכיו המזויפים של המרגל אלי כהן ז"ל, ואת תעודות הצוות שלכד את אדולף אייכמן בארגנטינה.

יצירותיו של באו מוצגות בכל העולם, בישראל באו"ם, באונסק"ו, בפרלמנט הספרדי, במוזיאון אוסקר שינדלר בקרקוב ובמוזיאון הסובלנות במוסקבה, כמו כן עיצב את כותרות סרטים ומחזות מובילי בישראל כמו: קזבלן, עמוד האש, סאלח שבתי, כץ וקרסו.