שורת אנשי רוח ואקדמיה פנו במכתב לראש הממשלה, לשר החוץ ולשר בני גנץ בבקשה לצמצם את יחסיה של ישראל עם סין לנוכח המדיניות האנטי ישראלית אותה מקדמת סין, התמיכה שסין מעניקה לאיראן וסוריה והסירוב של סין לגנות את טבח השבעה באוקטובר.
בין החותמים גם פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה במכללה למנהל, עמו שוחחנו על המכתב והתפיסה המדינית הנדרשת כעת לישראל מול מדינות שונות ברחבי העולם. "המדיניות הבינלאומית שלנו צריכה להתבסס על איך מדינות מתייחסות אלינו, אם כחברות או כאויבות. מדיניות סחר החוץ של ישראל צריכה להיות תלויה ביחסי החברות".
תפיסה זו, אומר פרופ' אלון, רלוונטית לא רק לסין אלא גם למדינות הנראות על פניהן כשוחרות שלום כדוגמת נורבגיה שגם היא, כמדינות אחרות, מחפשות הזדמנות לפגוע בישראל, להחרים אותה, להצביע נגדה באו"ם ולפגוע במעמדה ובתוצרתה. "הרעיון שנוכל לסחור רגיל בלי לחשוב על איך מדינות נוהגות בנו הוא רעיון בעייתי", אומר פרופ' אלון המזכיר בדבריו את נאומה של ניקי היילי בתקופת כהונתה כשגרירה באו"ם, אז הבהירה כי ארה"ב תבחן את מדיניותה כלפי מדינות שונות על פי התנהלותן והצבעותיהן.
באשר לכוחה של ישראל להפעיל מנופים מדיניים מול מדינות גדולות ממנה בהרבה, קובע פרופ' אלון כי מול כל מדינה יש מנופים הניתנים להפעלה. במקרה הנורבגי מדובר גם בדג הסלמון הנורבגי שישראל היא מהצרכנים הגדולים ביותר שלו. במציאות בה בנורבגיה מצנזרים את ישראל ומבצעים חרמות על מוצרים ישראליים לא סביר שישראל תמשיך לרכוש דגים כשגרת סחר, כאילו ללא קשר למתח המדיני בינה לבין הנורבגים.
כאשר בנורבגיה הוענק פרס נובל למתנגדי המשטר הסיני הם פצחו בסנקציות על אף שאין קשר בין הממשלה הנורבגית לבין מוסד פרס נובל העצמאי לחלוטין. הסינים טענו שמדובר בארגון נורבגי ובשל כך הנורבגים ישלמו על המעשה.
"לכל מדינה יש מנופי כוח שונים, גם אם זו מדינה קטנה", קובע אלון. "במקרה הנורבגי נוכל להשפיע דרך יצואני הסלמון שרוצים לייצא לישראל ויכולים להשפיע על הממשל שם שלא יהיו נגדנו. גם מול סין יש לנו מנופים. אנחנו מסייעים להם בהעברת טכנולוגיית IP, בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה. יש לנו פעילות משמעותית של הטכניון שאף בנה קמפוס שלם בסין". כל אלה, סבור פרופ' אלון, צריכים להות קלף גם בזירה המדינית.
בהקשר זה הוא מזכיר כי במקביל לעמדות הסיניות המתנגדות לישראל, ישראל מצידה מאפשרת תעמולה סינית בתוכה. "כל הסטודנטים הסינים עוברים תחקיר על מה שקורה כאן והם למעשה סוג של מרגלים. איציק הסיני פועל כדי לשנות את התפיסה בחברה הישראלית. הוא נכנס לבסיסים של צה"ל ופוגש יחידות נבחרות. מדובר באדם שעובד למען הממשל הסיני, ופרויקטים אסטרטגיים נותנים לו גישה למה שקורה אצלם. אנחנו נותנים לזה לקרות", הוא אומר.
עוד מציין פרופ' אלון כי בניגוד למדינות במערב בהן יתכן פער בין עמדת הממשלה לעמדת האזרחים, בסין המציאות שונה. כאשר עמדת הממשלה משתנה, יחד איתה משתנה עמדת הציבור כולו.
"זו הייתה מדינה מאוד ידידותית עבורנו. הם אהבו את הדרך שבה הכלכלה הישראלית מתנהלת וראו בנו כאומה החכמה ביותר. ספרים שם נכתבו על ההצלחה היהודית ועל הקשר בין התלמוד לכלכלה הישראלית. לימים המציאות השתנתה ובביקורי האחרון שם שאלה אותי תלמידה למה הגרמנים רצו להרוג את כל היהודים, שאלה שעצם קיומה נובע מאנטישמיות סמויה שכן היא מעידה על כך שבעיני השואלת יש סיבה לשנאת הגרמנים את היהודים וכל שנותר הוא לנסות ולהבין מהי אותה סיבה".
"סין לא מוכנה ליצור שום קשר עם אוניברסיטת אריאל כי היא נחשבת בשטחים וכו'. במקביל אנחנו מאפשרים להם לפתוח מרכזי מחקר ושולחים אליהם אנשי אקדמיה", אומר אלון. "הם מרשים לטיק טוק להכניס תכנית נגד ישראל ומצנזרים תכנים תומכי ישראל. בעקבות הממשלה העם שם שינה עמדה ויחד עם הממשלה הם הפכו לפרו איראנים ופרו ערבים בגלל הנפט שהם זקוקים לו לטובת כלכלת הענק שלהם".
מקורה של האנטישמיות הסינית, אומר פרופ' אלון, אינו דומה לזו האירופית. שם, האנטישמיות נובעת מסיבות פרקטיות של העדפת הענק הערבי על פני ישראל הקטנה.
המכתב עליו חתם פרופ' אלון יחד עם עוד שורה ארוכה של אנשי ציבור "מבקש מהממשלה לפקוח עיניים. אנחנו קונים מסין הרבה יותר מאשר אנחנו מוכרים לסין. באיכות אנחנו נותנים להם את הדבש שיש לנו בעוד אנחנו קונים בעלי אקספרס סחורה ברמה ממוצעת ומטה ובזול, מה שאמנם עוזר לכלכלה הישראלית ומוריד אינפלציה, אבל אנחנו מוכרים להם טכנולוגיה ביולוגית מובילה ומחקרים מתקדמים שיעזרו להם לסגור פער מול ארה"ב".
ישראל שימרה את הקשרים עם סין על מנת שלא לרכז את כל הסיכונים בסל אחד, הסל האמריקאי, אך עם זאת עליה, סבור פרופ' אלון, להעדיף מדינות ידידותיות לה על פני הענק הסיני שרומס אותה ואת האינטרסים שלה. "צריך לפזר סיכונים למדינות ידידותיות כמו ארגנטינה, מדינה ענקית בדרום אמריקה. ומה לגבי טיוואן שערכיה דומים לשלנו? זו מדינה מפותחת עם טכנולוגיות על שיכולים לסייע לנו. כך גם הודו שאינה עוינת לנו. עלינו להתחיל בתהליך שיישר קו בין המדיניות לכלכלה. לכל מדינה יש מנופים. צריך לחשוב מי החברים ומי האויבים שלנו ומי באמצע, ולפתח מדיניות אקדמית מסחרית וכלכלית בהתאם".