צביקה מור, אביו של איתן שנחטף לעזה והדס לוינשטרן, אלמנתו של אלישע שנפל ברצועת עזה, הגיעו ליום תפילה והזדהות התקיים באוניברסיטת בר אילן בהובלת מרכז דהאן.
מור אמר כי הוא ומשפחתו "גאים באיתן על הגבורה. תוך כדי הטבח איתן ניסה ביחד עם אליקים ליבמן לקבור 2 גופות של נרצחות שהיו מוטלות על הרצפה כדי שלא יגיעו לשבי חמאס".
"יש מאבק תרבותי בכל הקשור לעניין שחרור החטופים שברצועת עזה. הבנו שהמדינה במלחמה ועם ישראל בסכנה ובתוך כל זה יש לנו את הטרגדיה האישית, אך איני פטור מהטרגדיה הלאומית של כלל עם ישראל. הניצחון במלחמה זה הדבר החשוב ביותר".
"אם איתן לא היה נחטף הייתי עכשיו בחאן יונס. כל ילד של האויב צריך לדעת שמה שקרה ב 7/10 לא יקרה עוד לעולם, זה יקרה רק אם ננצח ניצחון מוחלט".
"הניצחון במלחמה הוא הדרך להשבת החטופים וצריך להמשיך בכל הכח, ואני מתפלל שיהיו לנו מנהיגים עם אומץ לעשות את הדבר הנכון עבור עם ישראל".
עוד אמר, "החוק הבין לאומי טוב מול בני אדם, אבל לא מול ברברים. אנו דורשים ממדינת ישראל שכל הטיפול בחטופים ייעשה מתוך כבוד לאומי ואחריות לכלל תושבי המדינה. השומר בקרית ארבע, דרוזי מאחד הכפרים בצפון אמר לי בצחוק: 'חבל שהם לא חטפו איזה דרוזי, היינו מראים לכם איך מחזירים חטופים'".
לוינשטרן אמרה, "אחותו של אלישע עומדת להתחתן עוד לפני פסח, אנחנו לא מבזבזים זמן. בסוכות האחרון היה נראה שעם ישראל מתקשה לשבת בסוכה אחת, אז הקב"ה פתח לנו סוכות אבלים בכל הארץ. בסוכת אבלים כולם יושבים ביחד, ויש מקום לכולם, ועלינו להתפלל שנהיה מאוחדים. בעלי לא היה מלאך, הוא היה אנושי כמו כולנו. חיטטתי לו בטלפון ומצאתי פתקים שהוא כתב לעצמו: 'אני לא חי בשבילי, אלא בשביל ה'.... לשמוח בכל רגע של חיים עם ה'. להנות מעצם המודעות של החיים האלו-קיים שבי, גם אם אני לא עושה שום דבר מעניין...' חשוב לי שלא תצטערו, תשמחו. לא כל אחת זוכה לחיים כל כך יפים. תשמחו שאנחנו כאלה יפים וכאלה טובים".