מפעם לפעם אני שומע קצת חדשות ומנסה לצבוט את עצמי להאמין למה שאני שומע. מרגיש צורך לכתוב לך כדי שיגיע אליכם מקבלי ההחלטות מידע ישיר מהשטח.
מאז השבועות הראשונים ללחימה היה מפתיע מאוד לשמוע את הפקודות הלא ברורות. המשימה: לייצר מרחב חיץ. עד לפה נלחמים ומטהרים ואז מתקפלים..
ואחרי שיוצאים אני קורא את הכתבות שמראיינות את המפקדים והדיווחים של דו"צ ולא מצליח להבין האם אנחנו מדברים על אותו מקום ועל אותם מאורעות.
הם מספרים שהכרענו את הגדוד הזה והזה. אבל אני יודע שלא! ראיתי אותם מתחבאים מאיתנו חומקים לנו ונכון שאת חלקם הרגנו אבל את העבודה לא סיימנו. ולמחרת אני רואה בטלגרם את המחבלים מסתובבים באותם מקומות ולא מאמין! ומיד מפרסמים מפות עם שטחים שמוחזקים בידי צה"ל, ואני יודע שלא. שהכוחות יצאו משם והמחבלים חזרו. ודוחות המודיעין מתריעים שהגדודים בכשירות חלקית אבל מספיק כדי שכל כמה ימים יצליחו להוציא פעולה מוצלחת ואנחנו קוברים עוד חבר ועוד חבר.
אני שואל את המפקדים הבכירים מה לכל הרוחות תכנית הפעולה? ולמה לא מכריעים את שארית המחבלים שמסתתרת בין עשרות האלפים של "האזרחים" שנשארו בצפון הרצועה.. התשובה היא שאין כוונה לנקות את השטח מכלל האזרחים ועכשיו נוכל לצאת לפשיטות ממוקדות.
ובינתיים עשרות אלפי האזרחים הופכים למאות אלפים ואיתם במקביל היכולת של החמאס להוציא תקיפות עולה. וכל פשיטה עולה בחיי כמה לוחמים.
שאלתי מפקד בכיר האם נראה לו הגיוני שלאחר 4 חודשי לחימה הדפ"א הסבירה שאנחנו מסתמכים עליה היא ירי נ"ט, תמ"ס ופשיטה לבארי ועלומים?
התשובה היתה שאין מה לעשות וברור שלאויב יש עדיין אמצעים כוונה ויכולת. תפיסת ההגנה או בשמה החדש- הקונספציה עומדת על תילה.
אנא ממך - מכם. תבינו בבקשה שהדרג המבצע לא יודע לייצר מדיניות. אני לא יודע מה הם מדווחים לכם, אבל אומר לך מה שאמרתי לאחותי הקטנה תושבת העוטף ששאלה אם אני ממליץ לחזור הביתה.
"אומר לך בכאב. ביום שתחליטו לחזור הבייתה תחרצו את גורלכם לעוד שני עשורים קדימה תחת איום התמ"ס וסכנת הפשיטה. כלום לא השתנה!"
אם נקרא לאותה תפיסת הגנה בשם אחר אז היא תועיל?
זו לא גדר. זה מרחב חייץ!
או למביני עניין... פרימטר
מה נשתנה?
זה לא 300 מטר זה 1000 מטר.
ואת זה הם לא יצליחו לעבור?
אם רוצים שינוי מדיניות חייבים להבין דבר פשוט: כל עוד נמגן את עצמנו לדעת וננסה לתחזק את המפלצות מאחורי גדרות ומצלמות יקח כמה זמן שיקח אבל הם תמיד יצליחו בסופו של דבר לעבור את המכשול מלמעלה או מלמטה.
בבקשה, תפנימו!
הפתרון היחיד הוא שהם לא יהיו שם! אני יודע.. האמריקאים וכו' וכו'... אבל אתם חייבים להיות כנים! אם אתם לא מסוגלים לעמוד בלחץ לפחות תודיעו לתושבי העוטף שעליהם לסבול עוד 20 שנה של טילים ופשיטות.
אנחנו כאן נלחם למען המולדת כמה שרק נצטרך וכמה פעמים שנדרש לכך.
אני השארתי בבית חמישה ילדים ואישה שכבר משתמשת בכדורים פסיכיאטרים. ובכל זאת נמשיך לעשות מה שצריך למען המדינה. אני מזהיר מפני תחושה שמתפשטת אצל הרבה מהלוחמים ומשפחות השכול.
אם לא יהיה חיסול האיום התחושה היא שקצת שילמנו סתם.
סומכים עליכם!