כן, אנחנו בתקופה שכבר מותר לומר בקול רם ש'פלאי הטכנולוגיה' הם אכן מופלאים, אך מביאים עמם ניתוק רגשי, עומס מידע, לחץ ושאר השלכות שקצרה היריעה מלספר בהן.
בקצרה: הראש שלנו הטמון במסך היטב - לא מטיב את תחושותינו הכללית, בלשון המעטה. לא גורם לנו להיות אנשים מרוכזים יותר במה שבאמת חשוב לנו.
איך בודקים את עצמנו? פשוט מאוד: כשהיד נשלחת אוטומטית לסלולר לבדוק התראות בכל עת - זה אומר שהסיפור גדול מאיתנו. אבל נו, שויין, כמו שאומרים בתימנית, אנחנו עוסקים בדברים חשובים בתוך הטלפון. אנחנו לא סתם מבזבזים את הזמן אלא עסוקים בנבכי ה'עבודה והסידורים' שלנו. בלי ציניות כלל. יתכן שזה נכון ברמה מסוימת, גם אם קשה שלא לשאול: האם בחרנו מתישהו להניח לנגד עיננו את הצמד 'עבודה וסידורים' בכל רגע פנוי מחיינו? אך איך אמרנו בתימנית? "נו, שויין".
בואו נביט קדימה לעבר העתיד, על הנוער הנפלא שלנו; זה שלבטח לא צריך להיות טרוד ב'עבודה וסידורים'. החבר'ה במסכים, לצערנו. איך שלא נהפוך את זה ולא משנה מה הם עושים במסכים - זה לא מטיב איתם במובן הרחב; ברמה התקשורתית, הרגשית, המנטאלית, ביכולת הקשב והריכוז. זה פשוט לא טוב להם, בשפה פשוטה, אך אין צורך להיבהל. כשמשהו 'לא טוב', יש לנו שתי אפשרויות: א. להתייאש (וביננו האפשרות הזאת לא ממש קיימת כי תמיד נרצה להיות שם בשבילם). ב. למצוא פתרונות יצירתיים מאוד שידרבנו את הנוער להתעסק גם בדברים אחרים.
קריאה, כן, קריאה אינה מילה גסה גם בדורנו. לא ביום אחד ישבו הנערים לפנינו ויקראו מאמר עיוני מפרך או ספר עב כרס. אך בהחלט כדאי שנעניק להם משהו מושך מספיק שיסייע להם לבצע את פעולת הקריאה, לשמר אותה ואף לאהוב אותה. הרווח נמדד ברמה ההשלכות; השלווה, הקשב, הריכוז, היכולת להאט את הקצב. אומרים שעם הזמן האפשרות להתרכז ולשבת לקרוא - לא הופכת לנעימה יותר. מה שנקרא: אם לא עכשיו נתנהג כ'קוראים' אז אימתי נעשה את זה?
לכאן נכנס לתמונה המגזין הייחודי 'מקום בעולם' לנוער דתי. תמצאו שם עשרות עמודים עם כתבות צבע, טורים מרתקים ומגוונים. כן, אנחנו כאן כדי לשמר את יכולת הקריאה של הנוער שלא קורא הרבה. עוד מזמן שחנן בן ארי ואשתו היו עורכי המגזין - אנחנו מייצרים תוכן ערכי שאף אחד לא מייצר כמותו. פעם בחודש המגזין מגיע אליכם הביתה ועכשיו יש מבצע בו ב-2 ש"ח בלבד תקבלו שני מגזינים ראשונים ואחר כך המחיר 32 ש"ח לחודש בלבד.