השר גדי איזנקוט הסביר הערב מדוע מפלגתו נכנסה לממשלה ומתח ביקורת על התבטאויות של חברי הממשלה על עסקות חטופים.
"נכנסנו מתוך הובלת אחריות מתוך המציאות הבעייתית שישראל נכנסה אליה ב7 באוקטובר, מאז אנחנו תורמים תרומה גדולה משניכר לעין הציבורית כי אין יח"צ. כשנבין שהשיקולים שמתקבלים בממשלה הם לא השיקולים הלאומיים, נקבל את ההחלטה הטובה והנכונה למדינת ישראל, ולא כתוצאה מלחץ כזה או אחר", אמר איזנקוט.
הוא ציין כי "במציאות רגילה לא הייתי מעלה על דעתי לשבת עם חלק מחברי הקבינט בממשלה, כניסה של מפלגה כהניסטית לממשלה היא דבר חמור ולא רצוי למציאות הישראלית אך ב-7 באוקטובר קרה דבר חמור מאוד, ישראל ספגה מכה קשה ביותר. מחדל ענק עם השפעה גדולה מאוד על החוסן והבטחון הלאומי. לכן היה ברור לי ולבני גנץ, כמו שהטייסים המפגינים בקפלן טסים למטוסים ולטנקים, גם אנחנו צריכים להיכנס. מיום הכניסה ועד היום, תרומתנו רצינית למרות הביקורת הנשמעת. אין לה היאחזות בקרנות מזבח, כבוד או כסף, רק מתוך תחושת אחריות גדולה. כשיוודעו הדברים, התרומה תיראה הרבה יותר משמעותית משהיא נראית כיום בתקשורת".
את הדברים אמר בכנס בנושא "מנהיגות, קבלת החלטות ועקרונות הביטחון" בהובלת קתדרת אריאל שרון למנהיגות לאומית ומחשבה צבאית, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן, ובשיתוף "אריק" עמותת אריאל שרון למנהיגות.
בנושא המלחמה בצפון אמר, "אם הייתה תקיפה במלחמת מנע נגד חיזבאללה היה מתממש ביום הרביעי החזון של יחיא סינוואר להגיע למלחמה צירית אזורית, בלימה של נורמליזציה עם סעודיה, הבאת כוחות גדולים מעבר לחמאס לעבר מדינת ישראל. אסטרטגית, ההתמקדות בדרום הייתה נכונה מהצפון. המסר צריך להיות שמי שתוקף את מדינת ישראל, כובש, טובח, אונס ושורף משלם מחיר בלתי נסבל. לכן אין ויכוח בלחימה בהם ובהשמדת יכולותיהם. השופרות נועדו לספק ספקולציה פוליטית".
בסוגיית עסקת החטופים המתגבשת והכנסת הסיוע ההומניטרי, השר איזנקוט הסביר, "זה לא חייל- אלו מאות אזרחים שחיו את חייהם, סמכו על צה"ל וביממה אחת נלחמו על הידית והופקרו. לכן יש חובה כפולה ומכופלת להשיבם, חובה ערכית בסיסית. אני רואה בכל ההתבטאויות כנגד עסקה חמורות מאוד. פוליטיקאים התבטאו בצורה בלתי אחראית, על מספרי מחבלים שלא עלו בשום מסמך או הצעה נגדית. צריך להתגבר על היצר, לחכות בסבלנות לתשובה, להבין שיש עסק עם אויב אכזר וציני שנואש לקדם את חזונו ומטרותיו להשמיד את מדינת ישראל ולייסד פה מדינה איסלאמית במקומה".
לדבריו, "מאמץ צה"ל חשוב לצד מאמצים כלכליים ומדיניים, להפעיל מנופים כדי למנוע מחמאס יכולת לחזור ולהוות מרכיב שלטוני משמעותי בחלוקת מזון ואכיפת חוק וסדר, למרות שכרגע המציאות מורכבת ואנחנו דנים בעקיפין עם השלטון הזה כדי להחזיר את החטופים. הסיוע ההומניטרי זו הבטחה של הממשלה לאמריקאים, אך גם צורך תפקודי ישראלי. ישנם 2.2 מיליון אנשים שלא היינו רוצים שימותו ברעב. מנגד, שיכנס המינימום הנדרש. עכשיו כשאנחנו יודעים שחמאס השתלט על החלוקה ביקשנו לעצור אותה לכמה ימים כדי להעביר את האחראיות לגורמים אחרים שאינם חמאס".
עוד התייחס השר לוועדות החקירה ותפיסת הביטחון שנשברה, "כל נושא תפקיד מרה"מ ומטה בשדרת הפיקוד לא צריך לקחת אחריות- הוא קיבל אותה ביום שנשבע לתפקידו. לכן צריך למנות ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק איך הגענו למצב הזה, עשור אחורה ועד היום. בצה"ל מאז צוק איתן יש את מנגון התחקיר המטכ"לי שצריך לפעול 24/7 בראשות אלוף (מיל') נועם תיבון, כך היה צריך להיות גם היום. הרמטכ"ל צודק שהוא לומד ומתחקר תוך לחימה, זה דרוש לצבא גם מול אירועים חריגים. הפיקוד של צה"ל והרמטכ"ל מתפקדים בצורה טובה, נחושה, מקצועית שקולה ואחראית, ומובילים את צה"ל להישגים מצוינים".
"אני משוכנע שהם יעשו את הדבר הנכון ברגע הנכון בנושא התפטרותם והחלפתם. יש ליקוי בסיסי במדינת ישראל- אין תפיסת ביטחון לאומית פורמלית ומעולם לא הייתה. גם המסמך שמייחסים לבן גוריון משנת 53 (18 הנקודות של בן גוריון) אינן תפיסת בטחון. נדרשת למדינת ישראל תפיסה לאומית פורמלית, הנחתי הצעה כזו בכנסת לפני 7-8 חודשים כך שכל ממשלה תהיה חייבת לפרסם אותה. עניינית, ב-7 באוקטובר מושגי היסוד של המדינה התנפצו לכל עבר. הרתעה, עליונות מודיעינית והתגוננות. המענה של כיתות הכוננות הפך להיות הראשון. הכשלון הצורב מחייב בחינה מעמיקה של תפיסת הבטחון הלא פורמלי, וקידום תפיסה פורמלית", חתם.