בלי לעדכן, בלי לתאם, בלי להתייעץ. ג'ו ביידן
בלי לעדכן, בלי לתאם, בלי להתייעץ. ג'ו ביידןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ביום חמישי שעבר, עם מתן הצו הנשיאותי של ביידן שהורה על הטלת סנקציות כלכליות נגד ארבעה מתיישבים מיהודה ושומרון, היו מי שהזהירו את דוד חי חסדאי, אחד מהארבעה, שהדבר עלול לפגוע לו עמוק מאוד בכיס. חסדאי, תושב גבעת רונן שליד הר ברכה, נשוי ואב לשניים שעוסק בתחום הבנייה בשומרון, לא התרגש. ראשית, הסנקציות ביסודן התייחסו לנכסים ולפעילות כלכלית בארצות הברית, תחום שחסדאי לא ממש מושקע בו. שנית, כלקוח של בנק ממשלתי, בנק הדואר, הוא האמין שהמדינה לא תפגע בו בצורה כה דרקונית בחסות צו מפוקפק של מדינה זרה. אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד.

ביום שני השבוע ניסה חסדאי להיכנס לחשבון הבנק וגילה משום מה שאין לו גישה לחשבון. כשניסה לברר עם הבנק מה קורה, התבשר שחשבון הבנק שלו נחסם והוא לא יכול לבצע בו שום פעולה נוספת. אגב, בדומה לצו הנשיאותי שהוטל נגדו, שעליו שמע רק דרך כלי התקשורת, גם כאן – על אף שמדובר בבנק ממשלתי, איש לא טרח ליידע את הלקוח מראש בפעולה כה דרמטית לעתידו הכלכלי. בנק הדואר פשוט חסם את החשבון, ונתן לחסדאי לגלות את העובדה הזאת בעצמו, כשהוא זקוק לכסף.

החשבון שנחסם הוא החשבון המשותף של חסדאי ואשתו, למעשה החשבון העיקרי שדרכו עוברת כל כלכלת הבית: הוראות קבע, תשלום למעון, שכירות, תשלומים לסלולרי, חשמל ועוד. הקפאת החשבון משמעה שמשפחת חסדאי לא יכולה לשלם על צרכיה הקיומיים, מה שעלול להוביל גם לניתוק משירותים חיוניים. לא ניתן למשוך מזומנים, גם כרטיס האשראי אינו פעיל בלי חשבון הבנק, כך שכרגע הם לא יכולים אפילו לרכוש לחם וחלב במכולת, או לשלם על דלק כדי לנסוע ברכבם. לולא עזרת ההורים והתגייסות מהירה של חברים שאוספים למענם תרומות הייתה המשפחה הצעירה נותרת כעת לחיות בחוסר כול בגלל החלטה שרירותית של הבנק.

"זה הזוי שבנקים של המדינה מיישרים קו עם ההתנהגות הזדונית של ביידן נגד אנשי ארץ ישראל", טוען חסדאי. אבל בעיניו הנושא אינו הוא או שלושת החברים הנוספים שעליהם הוטלו הסנקציות, מדובר במגמה רחבה בהרבה. "חשוב להדגיש שמדובר ברדיפה נגד מה שאנחנו מייצגים בעולם, כעם ישראל, כעם ה', שאמר שהארץ הזאת שייכת לנו. על זה עצם המלחמה של ביידן נגדנו. הרי מה אני מעניין אותו? אני בחור שגר בקרוואן, והוא אדם שגר בארמון, מה אכפת לו ממני? אלא שהאמירה שלי והפעילות שלי שעניינה הוא שארץ ישראל כולה שייכת לעם ישראל, זה בדיוק ההפך ממה שהוא רוצה: מדינה פלשתינית, חלוקת הארץ".

חסדאי, כאמור, שמע רק מפרסומים בתקשורת את ההאשמות שהטיל בו הממשל האמריקני והיו עילה להטלת הסנקציות. משרד החוץ האמריקני טוען כי הוא הוביל התפרעות שכללה הצתת רכבים והתקפת תושבים פלשתינים בכפר חווארה. כתוצאה מההתקפה נהרג לטענתם פלשתיני. "יכולתי לתבוע אותו תביעת דיבה על זה", חסדאי נחרץ, "הכול שקרים, אין כלום. מעולם לא היו חשדות כאלה נגדי, זה פשוט לא נכון". לא מיותר לציין שחסדאי סבל גם מסנקציות של הממשל הישראלי, מז'אנר ללא ראיות וללא משפט: הוא הספיק לבלות שלושה חודשים במעצר מינהלי, וגם להיות מגורש מביתו בצו הרחקה מינהלי לכמה חודשים נוספים. בחודשים האחרונים הוא מוצא סוף סוף שלווה בביתו עם המשפחה, אך כעת כאמור מענישה אותו ידם הארוכה של ארגוני קמפיין "אלימות המתנחלים" באמצעות הממשל האמריקני.

בנק הדואר תירץ את הצעד בחשש מפני נזקים וסיכונים עתידיים אם לא ישתף פעולה עם הצו הנשיאותי: "עקיפה של משטרי סנקציות, כאמור, יש בה כדי לחשוף את התאגידים הבנקאיים לסיכונים משמעותיים וביניהם סיכוני ציות, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, ששירות הדואר נמצא תחת סמכותו, תקף את החלטת הבנק: "חסימת חשבון של אזרח בבנק הדואר בגין צו שערורייתי של ארצות הברית היא בלתי נסבלת. התעמרות שכזו באזרח ישראלי בלי שום הליך משפטי ראוי היא דבר שאסור לתת לו יד". השר קרעי עדכן כי העביר את הנושא לבחינה משפטית, "וככל שתימצא סמכות כזו בידי, אורה על הסרת החסימה לאלתר".

יום קודם לחסדאי התבשר גם ינון לוי, חבר נוסף מהרשימה השחורה של ביידן, כי שני חשבונותיו בבנק לאומי מוקפאים. לוי, אשר מתגורר בחוות המיתרים בדרום הר חברון, הוא חתנם של נועם ואלישבע פדרמן מחברון. בפוסט שפרסמה עם קבלת ההודעה מהבנק הביעה אלישבע פדרמן זעזוע מהחלטת הבנק להעניש את משפחתה, שמוסרת את נפשה יום יום בלחימה בעזה: "מתחילת המלחמה הזו יש לי חמישה בנים לוחמים וחתן לוחם. עדיין לא ראו בית. שניים מהם נפצעו וחזרו ללחימה. בת אחת מחרפת נפשה עם בעלה ושומרת על החווה שלה בדרום הר חברון. שומרת ממי? מהאויב ומארגוני השמאל שמסייעים לאויב לגנוב, לשרוף ולהרוג. ב־7.10 כבר ראינו מה הם עושים.

"ארצות הברית, בחוצפתה הרבה, סימנה את החתן שלי על סמך תלונות של האויב. תלונות, אגב, שמדינת ישראל מצאה ריקות מתוכן וקנטרניות. מה עושה בנק לאומי? מיוזמתו מקפיא לבתי ובעלה את החשבונות הפרטיים שלהם ואת חשבון העסק שממנו הם מתפרנסים. עם בנק לאומי שכזה, מי צריך בנק אויב? לאומי עלק", זעמה פדרמן.

עוד היא מדווחת כי שני הבחורים הנוספים ברשימה, שחשבונותיהם נמצאים בבנק הפועלים, קיבלו המלצה לא לסחור בכסף זר, אך חשבונותיהם טרם הוקפאו. "אני קוראת למי שיכול להעביר את חשבונותיו מבנק לאומי לכל בנק אחר", תבעה פדרמן, שבינתיים פותחת למשפחה הצעירה, עם שלושה ילדים קטנים ועדר כבשים, חשבון בנק חדש (לא בבנק לאומי) כדי שיוכלו להתקיים, ומזמינה את המעוניינים לסייע בתרומות.

"הבנקים אינם מחויבים לצו"

סוד גלוי הוא שקמפיין "אלימות המתנחלים" המתמשך של ארגוני השמאל מתקיים בשיתוף פעולה הדוק עם הבית הלבן, שמחבק את הקמפיין ומשתמש בו כתשתית למילוי אינטרסים אמריקניים באזור. הצו הדרקוני וחסר התקדים שהוציא ביידן ביום חמישי האחרון הוא המשך להודעה קודמת של שר החוץ האמריקני בלינקן שאוסרת על כמה עשרות מתיישבים כניסה לארצות הברית, בגין מעורבותם לכאורה בתקיפות של פלשתינים.

הצו החדש שהוציא ביידן קובע כי אם לאותם ארבעה מתיישבים יש נכסים או חשבונות בנק בארצות הברית הם יוקפאו, יהיה איסור לסחור עימם או להעביר להם כספים באמצעות מערכת הבנקאות האמריקנית והם לא יוכלו להיכנס לארצות הברית. מלבד ינון לוי ודוד חי חסדאי מכוון הצו לשניים נוספים: שלום זיכרמן ועינן טנג'יל. נגד כולם טוען משרד החוץ האמריקני למעורבות במעשי תקיפה ואלימות לכאורה של פלשתינים. בישראל דחו את הטענות, וטענו כי הן מוגזמות. יש לציין כי הצו הוא רק סבב ראשון, והאמריקנים מודיעים בו כי באפשרותם להטיל סנקציות על מתיישבים נוספים שלטעמם מעורבים באירועי אלימות. לא זו אף זו, הממשל לא יהסס להטיל סנקציות גם על פוליטיקאים, פקידים וחברי ממשלה ישראלים סוררים שמחלקת המדינה האמריקנית תחליט כי הם ראויים לעונש בשל מעורבות ישירה או עקיפה במעשי אלימות נגד פלשתינים.

צו נשיאותי מסוג זה הוא חסר תקדים וחריג מכל בחינה, הן מבחינת ההתערבות בניהול ענייניה הפנימיים של המדינה, הן בענישה הדרקונית על האשמות מופרכות והן בנקיטת הליך שכזה בין מדינות, שעל פי רוב מתקבל רק במקרים חמורים במיוחד ולאחר דין ודברים משפטי־דיפלומטי כנהוג. יושבת ראש ארגון שורת הדין, עורכת הדין ניצנה דרשן־לייטנר, עוסקת בדיוק בסוגיות הללו, אולם נחשפת אליהן מהצד השגרתי שלהן: ענישה של מדינות על תמיכתן בטרור הפלשתיני. בשיחה עם 'בשבע' מסבירה דרשן־לייטנר את חריגותו וחומרתו של הצו האמריקני.

"מה שארצות הברית עשתה הוא דבר חריג ביותר. היא פעלה נגד ארבעה מתיישבים, שיכול להיות שפגעו או הסיתו לפגיעה בפלשתינים, זאת בשעה שאלפי פלשתינים רצחו - לא פעלו או הסיתו, אלא רצחו - וטבחו בפועל ב־7 אוקטובר מאות יהודים, וגם במהלך כל שנות האינתיפאדה. שום סנקציה לא ננקטה נגדם", מזכירה דרשן־לייטנר, "שום פעולה ושום צווים, כלום. אפילו כשמדובר באזרחים אמריקנים שנרצחו לא נעשה שום דבר מצידה של ארצות הברית, ואפילו כאשר הרוצחים עצמם היו אמריקנים לא ננקטה נגדם שום סנקציה אמריקנית, כמו במקרה של רצח יהודה גואטה הי"ד בצומת תפוח, שבו הרוצח היה אזרח אמריקני. אז כן, זה משהו חריג לחלוטין, ראשון מסוגו, שאפילו לא נתבקש לעשות כך על ידי המדינה".

דרשן־לייטנר מסבירה את המשפט האחרון, ואומרת כי בדרך כלל סנקציות כאלה ננקטות רק נגד גופי טרור, כמו אנשי חמאס וחיזבאללה, וההוכחות לעיסוק בטרור ניתנות על ידי המדינות שנפגעו כתוצאה מהטרור הזה. המדינות הן שמבקשות את עזרת העולם בהטלת סנקציות, כמו למשל איראן וצפון קוריאה שאכן הוטלו עליהן סנקציות.

"מבחינת ארגוני טרור, אזי כאשר המדינה הנפגעת מבקשת להטיל נגדם סנקציות היא מביאה קודם ראיות, היא מסבירה את הדרישה. הרי אי אפשר להטיל כך סתם סנקציות. למי תשמע? לאזרח שבא ומלין, לארגון שמלין? זה מבוסס תמיד על ידי מדינות, על ידי גופי המודיעין והביטחון באותן מדינות שמבקשות את עזרת העולם בהטלת סנקציות נגד מי שמאיים על שלומן וביטחונן. במקרה הזה אין שום איום על אף אחד", היא מסבירה את חריפות הצעד האמריקני, "ארצות הברית לא נכנסה ובדקה וחקרה, מדינת ישראל לא ביקשה כנפגעת שיוטלו הסנקציות, ולכן זה עוד יותר מגדיל את יוצאות הדופן של הפעולה הזאת".

ומה לגבי הצעד שנקטו הבנקים הישראליים, שהחליטו להקפיא את חשבונם של הלקוחות כהמשך לצו האמריקני נגדם? דרשן־לייטנר תוקפת בחריפות גם את ההחלטה הזאת. לדבריה, הבנקים בישראל מחויבים ליחסים קורקטיים עם בנקים אמריקניים, "אבל הם לא מחויבים לצווים נשיאותיים, צו זה לא חוק. הבנקים הישראליים כפופים לחוק הישראלי, ולחוק הישראלי בלבד", היא מדגישה, "הם יכולים בהחלט להתחשב בחוק האמריקני אם הם רוצים שיהיו להם המשך יחסים תקינים עם הבנקים שם, אבל הם לא חייבים לעשות זאת". דרשן לייטנר מחדדת את מחויבותם של הבנקים לצד הישראלי: "הם לא מחויבים לחוק האמריקני, ואם יש להם סיבה טובה לא להתחייב כלפיו - אז הם לא יכולים לעשות את זה".

היא מביאה כדוגמה את פרשת רומן אברמוביץ', שרצה להעביר תרומה גדולה לארגון זק"א, ובנק המזרחי הקפיא את התרומה הזאת משום שהוטלו עליו סנקציות בבריטניה ובאיחוד האירופי בגין קשריו עם פוטין. "בא זק"א והגיש בקשה לבית המשפט לקבל את התרומה ולבטל את ההקפאה. במקרה הזה, למרות שהיועמ"שית עמדה לצד הבנק ואמרה שהבנק מחויב לסנקציות, בית המשפט ביטל את ההקפאה, אמר שהבנק פעל שלא כדין ושחרר את הכסף. מכאן אפשר גם ללמוד שבנקים אינם מחויבים לסנקציות שהטילו מדינות זרות. הם יכולים לעשות זאת לפי שיקול דעתם, אבל שיקול הדעת שלהם צריך להיות בראש ובראשונה מופנה כלפי האזרחים הישראלים. במקרה של רומן, היה מדובר בתרומה יקרת ערך לזק"א, שעושה עבודת קודש, ולכן זה חשוב. במקרה שלנו מדובר במתיישבים שחשבון הבנק הוא מקור מחייתם, זו לא תרומה ולא משהו חד־פעמי. הבנק לא יכול לסגור להם ככה את החשבונות".

"פגיעה בריבונות של ישראל"

מי שלקח את האירוע הזה בכל כובד הראש הוא שר האוצר, שתחת סמכותו נמצאים גם הבנקים. השר סמוטריץ' אינו מתכוון לוותר הפעם לביידן, ובעיקר לא למכונה המשומנת שמפעילה את קמפיין אלימות המתנחלים ופוגעת בהם בחומרה רבה יותר מפעם לפעם. בטרם הוא מתייחס לאופני הפעולה שבדעתו לנקוט כדי להתמודד עם הקפאת החשבונות, הוא מסביר מדוע במישור העקרוני הצו הזה כה חמור בעיניו: "מדינה ריבונית דמוקרטית לא יכולה לקבל מצב שבו אזרח ישראלי שיש לו כסף ישראלי בבנק ישראלי קם יום אחד והכסף נעלם. זו פגיעה אנושה בזכות הקניין שלו. לפני שמדברים על כל המורכבויות והאילוצים בנושא הזה, צריך לומר שמדינה כמדינה לא יכולה לקבל מצב כזה, זו פגיעה בריבונות שלה".

שנית, מתריע השר סמוטריץ', הפרופורציה של האירוע הזה רחבה בהרבה מארבעה מתיישבים בודדים. "אני לא מכיר את הארבעה האלה, אבל זה מתחיל בהם, ומחר זה יהיה חצי מיליון מתיישבים ביהודה ושומרון שהממשל יחליט שכולם ביצעו פשעי מלחמה, אחר כך זה יעבור לחיילים ומפקדים בצה"ל, ולבסוף כל אזרחי ישראל. עכשיו זה רק נגד מתנחלים כי קל לתייג אותם, אבל מחר זה יכול להיות כל אחד שמתעורר מול מעצמה ענקית שיוצאת נגדו. וגם עכשיו, אני לא רואה פה מתנחלים, אני רואה אזרח ישראלי שהחלטה של מדינה אחרת פוגעת בזכויותיו ובריבונותה של המדינה".

השר סמוטריץ' מזכיר גם כי קמפיין אלימות המתנחלים, כמו גם קמפיין BDS, מכוונים נגד מדינת ישראל כולה, "אלה אותם גופים שמאשימים אותנו בפשעי מלחמה בעזה, יוצרים פרובוקציות ואז הופכים את הקורבן לתוקף. יש להם קשרים חזקים במחלקת המדינה".

כדי למתן את הצו הדרקוני מתנהל כעת מאמץ מדיני מול האמריקנים בהובלת ראש הממשלה והשר רון דרמר. ההישג הנדרש הוא לכל הפחות החרגה באופן שהצו לא יכלול התנהלות של מוסדות וחברות ישראליים מול אזרחי ישראל. אם המאמצים המדיניים לא יישאו פרי מבטיח שר האוצר לעבור לתוכנית ב', והיא התכנסות של כל הגופים הרלוונטיים לסוגיית הבנקים בישראל לטיפול בבעיה. "אנחנו בוחנים כמה דרכים, אני כרגע לא אפרט, אבל לא נשלים עם מצב שבו צו של מדינה זרה משפיע על אזרח ישראלי".

גם השר סמוטריץ' קובל על התנהלות הבנקים, שלדבריו לא פעלו לפי החוק כשהקפיאו את החשבונות. "זה אירוע מורכב. אין חוק ישראלי שמאפשר לבנק ישראלי לפגוע בחשבון מכוח מדינה אחרת. הבנק יכול לכל היותר לתת ללקוח את כספו ואז לסגור את החשבון. הבנקים טוענים שפעלו כך מתוך חובת זהירות ללקוחותיהם האחרים, הם חוששים מסנקציות שיפגעו בהם. אני חושב שמדובר פה בניהול סיכונים של הבנקים מול ארצות הברית ומול הלקוחות, אבל אין להם סמכות בחוק לצעד הזה. אני מצפה מהבנקים לפעול תחת החוק הישראלי ולא חוק של מדינה זרה. עם זאת", הוא מדגיש, "לא נשאיר את הבנקים לבד באירוע. יש לי אחריות כלפיהם ולמערכת העסקית הבין־לאומית, יש לנו כלכלה גלובלית ואני אחראי למערכת הבנקאית. אבל את התוצאה הנוכחית אי אפשר לקבל. נשקול למשל לתת רשת ביטחון לבנקים, או נקים קרן ממשלתית, יש פתרונות. אבל בכל מקרה ניתן גיבוי ולא נהפוך את אזרחי ישראל לקורבנות של סכסוכים בין־לאומיים תוך פגיעה בזכויותיהם. זה אירוע עקרוני".

לתגובות: [email protected]

***