פרשת השבוע הקרובה פותחת בחיוב להתדיין בפני דיינים תלמידי חכמים, כפי שמבארת הגמרא על הפסוק: 'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם' (שמות, כא, א): 'לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים דבר אחר לפניהם ולא לפני הדיוטות' (גיטין פח, ע"ב).
רבים מפוסקי דורנו קבעו כי משמעו של חיוב זה לאדם הפרטי בימינו, היא החובה להשתדל להביא את סכסוכיו האזרחיים בפני בתי דין הפוסקים על פי ההלכה (ראו לדוגמה: הרב יעקב אריאל, המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות, תחומין, א, עמ' 327).
בישראל ישנם בתי דין פרטיים רבים שניתן לפנות אליהם בהסכמה, ולקבל פסק דין שיש לו תוקף חוקי הניתן למימוש על יסוד חוק הבוררות. בתי הדין מגוונים באופיים ובאופן ההתנהלות שלהם, והצדדים יכולים לבחור את בית הדין כרצונם, תוך שהם לוקחים בחשבון את זהות הדיינים והשקפת עולמם, קיומה של מזכירות פעילה, קיומם של סדרי דין, פרוטוקולים, פסקי דין כתובים, זכות ערעור ועוד.
צדדים המופיעים בפני בתי דין אלה, לא תמיד זקוקים לייעוץ ולייצוג משפטיים מקצועיים, אך פעמים רבות ייעוץ וייצוג יכולים לסייע במיטוב ההליך ותוצאותיו.
ניתן למצוא הדרכה לפנייה לבתי הדין במדריך שכתבתי במסגרת מכון 'משפטי ארץ' – כאן.
הקליניקה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן בראשותי, מעניקה ייעוץ וליווי משפטיים למעוניינים להביא את עניינם בפני בתי הדין וזקוקים להכוונה והדרכה, ואין להם את האמצעים לממן ייעוץ שכזה.
ניתן ליצור עמנו קשר וללמוד על פעילות הקליניקה באתר שלנו כאן.
חשוב לעמוד על כך, שלמרות החיוב ההלכתי, ישנם המהססים לפנות לבתי דין פרטיים הפוסקים על פי ההלכה, מתוך חשש מאופי התדיינות שאינו מוכר להם, ומתוצאות שלא ישביעו את רצונם. החשש מובן, ולכן מומלץ להתייעץ מראש ולבחור בית דין שתוכלו לסמוך על שיקול דעתו והגינותו.
מעבר לכך, נזכיר את דבריו של האלשיך הקדוש על הפסוק בתהילים: 'הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים' (תהילים יט, יא), המתייחס לחשש מפני תוצאות פסק דין תורה, ומשבח את מי שמתגבר על חשש זה מתוך אהבתו העזה לתורה ואמונתו בצדקתה:
'אמר הלא שבחתי משפטי התורה בדיני ממונות כי הלא צדקו יחדו כמדובר. ושמא תאמר הלא טוב הוא משפט חכמי הגויים אשר סידרו בני האדם...באומרו לו הייתי הולך לפני גוים הייתי זוכה קצת, ועתה על פי התורה הפסדתי הון רב, ואם כן למה לא אבחר דרכי במשפטי האומות ויתווך שלום אז יותר? לזה אמר: אין לחוש רק על מי שאין חביבות משפטי ה' עליו רק להנאתו, כי האיש ההוא ודאי יימר לו, אך (האיש) הנחמדים לו משפטי התורה מזהב ומפז רב, שחומד המשפט גם (אם) בשבילו יפסיד זהב רב, הנה האיש הזה 'ומתוקים' הם משפטי ה' אליו 'מדבש ונופת צופים', וכאשר מבי דינא שקל גלימא זמר ואזיל באורחא (= מפסיד בבית דין, מזמר והולך לדרכו בשמחה על הצדק שנעשה בדין - סנהדרין ז א), כי שכר הפסדו איתו לעולם הבא.
רב שכרם של הבוחרים בדין תורה, גם במישור הפרטי וגם במישור הציבורי, כפי שמבאר רש"י על הפסוק: 'צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים טז, כ) – 'כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן'.
זכות קיום דין תורה יעמוד לנו ב"ה לנצח את אויבנו ולרשת בשלווה ובשלום את אדמתנו.
הכותבת: ד"ר שפרה מישלוב, הקליניקה למשפט עברי ומכון 'משפטי ארץ'