"הניסיון של הממשלה לחולל הפיכה שיפוטית ולתקן עוולות במערכת המשפט לא צלח, משום שזה לא היה במגרש שלנו, אלא במגרש שנשלט על ידי בג"ץ, התקשורת ואנשי השמאל", את הדברים הללו אומר הרב אריאל בראלי, אב בית דין ברשת בתי הדין של 'לכתחילה' בשדרות ובבית אל, שבו הוא מכהן גם כרב היישוב. "התיקון יכול לבוא רק מלמטה. הפיכה שיפוטית תבוא רק על ידי תיקון במשפט שלנו – משפט התורה.
"גם במלחמה התברר שמי שנתן את המענה הראשוני, אלו דווקא הכוחות האזרחיים, ולא הצבא", הוא מוסיף. "כך היה בשדרות, בכפר עזה ובמקומות נוספים. מי שנלחם זה צוות הכוננות, או כוחות משטרתיים שהיו בשטח. התובנה הזאת נכנסה לציבור שדורש להגדיל את כיתות הכוננות ולתגבר את כוח השיטור ואת כוח ההתערבות לשעת חירום. על אותו משקל, גם אנחנו כציבור דתי־לאומי, במקום ללכת למגרשים הלאומיים – שבהם התברר כי ידינו כבולות, בואו נחזור למגרש הביתי שלנו ונתחיל להקים אלטרנטיבה שיפוטית שמחויבת לערכים שלנו".
הרב בראלי יוצא בקריאה לציבור הרחב לבוא ולהידיין בבתי דין שפועלים על פי חוקי התורה, ומסביר את היתרונות ברשת שבהנהגתו. "הרשת מכוונת להיות עממית. כמה שיותר נקודות של בתי דין של רבני קהילות, שגם ככה מכהנים כרבנים, שנותנים מענה לסכסוכים ממוניים או כל דבר שקשור לאי־הבנות, אפילו ברמות הכי פשוטות. כמו למשל בין גננת לבין אם, בין איש מקצוע לאדם שהזמין אותו. מבחינתנו, הבשורה מתחילה מלמטה".
מיזם 'לכתחילה' הוקם לפני כשנתיים על ידי הרב יצחק זאגא. "במשך הזמן ערכנו פגישות עם הדיינים כדי ללבן את הקווים הכלליים", מתאר הרב בראלי. כעת, לאחר תקופה של הרצה ופתיחת סניפים נוספים, הוא מושק באופן רשמי. כיום עומד בראש המערך הרב ניר אביב, אב בית הדין בכוכב יעקב. הרשת מונה כיום יותר ממאה דיינים, שבקיאים בחושן משפט ומצד שני מעורים בחיי הקהילה ומכהנים בתפקידים כאלה ואחרים. "אנחנו רוצים לעורר את האמון הציבורי בעצמנו וברבנים הללו", מבקש הרב בראלי.
חלק ניכר מבתי הדין היו קיימים ופעילים עוד קודם לכן, אך ישנם כמה יתרונות להתאגדות המשותפת כרשת. "חלק מהמקומות היו עם בתי דין קיימים, אבל כאשר בית דין עומד בפני עצמו, הוא מחכה שיפנו אליו. הוא פחות עוסק בפרסום ובשיווק. לכן כשמחברים בית דין לרשת ארצית, שאפשר לפנות אליה ולהגיש תביעה מקוונת דרך האתר או האפליקציה, זה משדרג את השירות שלהם.
"אנחנו מנסים להוריד כמה שיותר חסמים", הוא מרחיב. "הרעיון הוא להתקדם עם ההתחדשות הטכנולוגית ולאפשר לכל אחד לכתוב את פרטי התביעה בצורה מקוונת, לשלוח אותה אוטומטית לנתבע במייל עם תביעת בית הדין, ובתוך שבועיים כבר מתקיים הדיון בבית הדין שבחר, כשכל המסמכים כבר נמצאים ושטר הבוררות חתום. יש מוקד ארצי והמענה הוא מיידי, כך שזה שמיים וארץ – מאשר עוד בית דין ועוד בית דין. יש כאן ניהול, יד מכוונת ובעיקר מנגישה ומעוררת אמון בבתי הדין לממונות".
הרב בראלי מבהיר כי כל בית דין הוא עצמאי בפסיקתו, אך ישנם קווים כללים שנקבעים על ידי כל הדיינים של הרשת. "פעם בשנה מתקיים כינוס ארצי בהשתתפות הרב דב ליאור והרב רצון ערוסי, נשיאי הארגון, שם נקבעים קווים כלליים. האמירה היא שכל מקום צריך להתאים את עצמו למקום שהוא יושב בו. זה יכול להתבטא בגובה האגרה על פתיחת תיק. זה משתנה בין בתי הדין השונים. הקו הכללי של שטר הבוררות וסדרי הדין מעוגנים ברשת. יש אפשרות ערעור, יש ערכאת ערעור ודיינים שמחליטים אם ישנה עילה לערעור. יש מערכת מסודרת של סדרי דין, לצד מרחב שיפוטי לכל בית דין – במובן של 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות'".
הרב בראלי מחדד את ההבדלים בין רשת 'לכתחילה' לבין רשת בתי הדין 'ארץ חמדה - גזית'. "רשת לכתחילה בנויה על רבני קהילות, על בית דין מקומי שצומח במקום עצמו. לעומת זאת 'ארץ חמדה - גזית' היא רשת ארצית ומטפלת בתיקים כבדים, לשם היא מכוונת. להראות שמשפט התורה יכול לתת צדק גם בין חברות גדולות, בין גופים גדולים במשק ועוד. אנחנו רוצים להתחיל בתוכנו פנימה. בתיקים הקטנים. אותם אנחנו מחפשים. ריבוי תיקים, לא משנה מהו סכום הכסף הנידון. העיקר שהמענה יבוא מתוך אנשים שמחוברים לתורה ולמציאות".
צדק מקומי
חידוש שנוסף למערך של 'לכתחילה' עם תום תקופת ההרצה, הוא העיסוק בנושא מוגנות. "חלק מהדיינים עברו הכשרה מטעם בית הדין של הרב שמואל אליהו שמתעסק בתחום המוגנות. פנינו לשאר הדיינים שיהיו אוזן קשבת במקרים של הטרדות או פגיעות בשטח האפור שאינם במישור הפלילי. צריך סמכות שתברר את הדברים לעומקם. בנינו הרכב תחת הנשיאות של הרב שמואל אליהו, בתוך רשת לכתחילה".
מאז נבנה ההרכב המיוחד לנושא, כבר הגיעו לפתחו כמה מקרים שכאלה. "אחד המקרים היה של מורה שנהג לחבק ממושכות את התלמידים שלו. הם הרגישו משהו לא תקין, המורה טען שזה בא ממקום טוב של אמפתיה. הוא נשלח לטיפול, וכך זה נסגר בצורה בריאה. היו גם סיפורים כבדים יותר, כמו במקרה של מישהי שעבדה בעבודות ניקיון ובעל הבית נגע בה כביכול בטעות. אחרי שהמקרה הגיע לבית הדין, התברר שיש נשים נוספות שזה קרה להן איתו. מבחינת המשפט הפלילי – זה אפילו לא מתחיל. היות שמדובר באדם דתי, כשקראו לו הוא הצטדק, אבל הבין שהפוקוס עליו, והוא נשמר יותר. המקרה הכי קשה שהדיינים אצלנו טיפלו בו היה של אדם שניצל נשים במצוקה למעשים חמורים, כולל נשים נשואות, ולבסוף גרם לפירוק שתי משפחות. אף אחת מהמשפחות לא ידעה על הסיפור של האחרת. בזכות זה שהייתה כתובת, התברר שלא מדובר במקרה חד־פעמי, אלא במעשה שיטתי.
"בעצם מדובר בבית דין קהילתי שהדיינים המכהנים בו מתגוררים במקום, חלקם רבני בתי כנסת או רבני קהילות", מזכיר הרב בראלי. "המטרה שלנו היא לבסס את ההנהגה הזאת, שאכפתית כלפי הצדק באותו האזור". אם כן לצד מוגנות, ישנה התמודדות עם נוכלים ואנשי מקצוע שעוקצים. "נכון להיום, אם לא מדובר במקרה פלילי מובהק, אין מישהו שמתכלל את זה. כל אחד נפגע לעצמו, אף אחד לא יודע, והנוכל ממשיך. באחד היישובים היה מקרה שבו הגיע אדם שהציג את עצמו כרב וסיפר סיפור קורע לב, אחת הקהילות נחלצה לעזרתו וגייסה בעבורו סכומים גבוהים. לאחר שפרסמו בקהילה את הסכום ואת התמונה שלו, אחד מחברי הקהילה זיהה אותו לאחר שפגש אותו לפני שנתיים בדרום. התקשרנו לשם, והתברר שמדובר במתחזה ונוכל. המשטרה כבר עצרה אותו פעם ושחררה אותו, כי לא מדובר בעבירה פלילית, כי כל תורם נתן מרצונו. לולא הייתה הנהגה שפנתה אליו, הוא היה ממשיך".
הרב בראלי מצפה שעם הזמן, בתי הדין ישמשו כתובת לטיפול בסוגיות הללו. "אם יש בעל מקצוע שעוקץ, או שיפוצניק שמתחיל את העבודה ונעלם – כל האנשים שנפגעו יראו בבית הדין כתובת ליידע. בית הדין ייקח על עצמו את האחריות לזמן אליו את אותו אדם, להזהיר אותו ולפרסם את שמו אם יראה לנכון. יש הרבה דברים שנופלים בין הכיסאות ואין בהם משום עבירה פלילית, ולכן בית דין קהילתי, שמורכב מאנשי תורה ויש לו אחריות ציבורית, יכול לתת מענה ולשמור על שלמות הקהילה – שכמובן צריכה לשתף פעולה עם בית הדין. הגבאים למשל צריכים לשתף פעולה עם סנקציות שהוטלו על אדם מסוים, עד שהוא יתקן את דרכיו".
בשנה האחרונה כבר הספיקו בתי הדין של לכתחילה לטפל בכמה מקרים כאלה. "היה אדם שעסק בתשמישי קדושה. אחרי שלושה מקרים שבהם התברר שהוא מבטיח הבטחות, גובה כספים ואחרי זה לא עומד בדיבורו – כשהוא דואג שהדברים יהיו ללא רישום או תיעוד, אלא בעל פה, בית הדין קרא לו והודיע לו שאם ישמע על עוד מקרה כזה – יפרסמו בבתי הכנסת באזור מגוריו שמדובר באדם לא אמין שצריך להתרחק ממנו. הוא הבין שהעניין התגלה, ומאז הוא נשמר. משטרה לא הייתה עוזרת במקרה הזה, כי לא היו ראיות. הוא עשה את זה בצורה מתוחכמת".
הרב בראלי מביא סיפור נוסף ומבקש להדגיש שבאף אחד מהמקרים אין מדובר במקום מגוריו. "אדם אחר לקח גמ"ח בתוך הקהילה, והתברר שהוא לוקח כספים מעוד אנשים, ולכל אחד הוא מספר סיפור אחר, והוא התחיל לשחק בין הגמ"חים. בית הדין קיבל עוד ועוד פניות, עד שהתברר שמדובר באדם שמהמר ומצליח להתל באנשים תמימים וטובים – שאם לא מי שיתכלל את המקרים, הוא היה ממשיך".
לצד בתי הדין ברמת גן, בירושלים ובשדרות, חלק ניכר מבתי הדין ממוקמים ביישובי יהודה ושומרון, והשאיפה היא לפתוח בתי דין בכל אתר ואתר. "אנחנו עובדים על זה", מעדכן הרב בראלי. "אנחנו מחפשים אנשים שיש לציבור אמון בהם, כמו בבית הדין של הרב אלגאזי בישיבת רמת גן, או בית הדין של הרב מייטליס בכולל ברודמן ברחובות. אנחנו מחפשים בכל מקום עוגן מקומי, זה לוקח זמן, ואני מקווה שלאט לאט זה יתקדם".
ממלכתיות מול ערכים
כבר שנים רבות נשיא 'לכתחילה' הרב רצון ערוסי, רב העיר קריית אונו, מייסד ויושב ראש ארגון הליכות עם ישראל, עוסק בקידום המשפט העברי. "לפני כ־33 שנים פניתי לרבנים הראשיים דאז, הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב אברהם שפירא זצ"ל, בטענה שאם אנחנו לא נפעל למען משפט תורה – לא יהיה לנו משפט תורה", הוא משחזר. "מאז קיימתי כנסים כל שנה בדבר משפט התורה הלכה למעשה. כתוצאה מכך, הולכים ומתייסדים בתי דין לדיני ממונות בארץ ובחו"ל. לכן, עלה הצורך בארגון־גג שילכד את כל בתי הדין הללו, על מנת שיפעלו בצורה מסודרת ויונגשו לציבור הרחב".
לשיטתו של הרב ערוסי, יש כאן אמירה כלפי השלטונות שיכירו בצורך הגדול של בתי הדין לדיני ממונות. "הייתה ועדיין יש לי מגמה שיחוקק חוק שמסמיך אותנו לדון. היום אנחנו דנים אך ורק מכוח חוק הבוררות. אנחנו רוצים שתהיה הצעת חוק שתיתן סמכות לבתי דין מקומיים לדון בדיני ממונות. היום אי אפשר לדון ללא הסכמת שני הצדדים. אנחנו גם רוצים לקדם תקציבים לבתי הדין לדיני ממונות, לפרסם זאת לציבור הרחב ולהגביר אצלו את המודעות שיש חובה לדון בבתי הדין. לא די לומר 'השיבה שופטינו כבראשונה'. צריך להניח את היסודות לבתי הדין הללו ולגרום לציבור לבוא ולהידיין בהם".
הרב ערוסי גורס שהציבור כיום לא מגיע בהמוניו, עקב חוסר מודעות. "כשהתחלתי לעסוק בתחום לפני 33 שנה, חברים משלנו אמרו לי 'אנחנו ממלכתיים, יש לנו מערך של בתי משפט'. היום יש יותר תובנה עד כמה בית המשפט האזרחי שלנו כיום, מבחינת תפיסת עולמו – מתנגש עם ערכי היהדות ועם תפיסות יסוד ציוניות־דתיות. לכן אנחנו צריכים לפעול הרבה מאוד בהסברה בציבור שלנו, שידע מה חשיבותו של משפט התורה, שזהו משפט יעיל, מתקדם והרבה יותר טוב מהמשפט הקיים. כך גם עוד רבנים ייסדו בתי דין נוספים ויגרמו למדינה לתקצב אותנו. לכן חשוב שיש את 'לכתחילה' כארגון־על. עוד דרך ארוכה לפנינו להגביר את המודעות וללכד את הרבנים סביב בתי הדין".
בישיבת ההסדר ברמת גן הוקם לפני כמה שנים כולל לדיינות. מכיוון שלא היה באזור הישיבה בית דין לדיני ממונות, הקימו בישיבה בית דין שמורכב מדיינים בוגרי הכולל, כאשר הרב בן ציון אלגאזי, מייסד וראש מכון צורבא מרבנן וראש ישיבת ההסדר רמת גן, משמש אב בית הדין. "לא צפינו עד כמה יהיה ביקוש עצום לבית הדין. אנשים מגיעים מכל רחבי אזור המרכז. אפילו חרדים מבני ברק בוחרים להגיע לבית הדין שלנו, על פני בתי דין בבני ברק", מתאר הרב אלגאזי. "הצטרפנו לרשת לכתחילה, משלל סיבות – בין השאר בגלל העזרה הגדולה למי שמגיע להידיין. הם נותנים את המעטפת הבסיסית איך להגיע לבית הדין. זאת לצד המרחב הגדול שהם נותנים".
בזכות ההצטרפות של בית הדין ברמת גן למערך של 'לכתחילה', הרב אלגאזי מעיד כי המענה שניתן בו הוא הרבה יותר רחב. "לא רק דיני ממונות, אלא גם תחום המוגנות. יש לנו גם מענה רחב של גישור ובוררות. המטרה שלנו היא לתת מענה בבית הדין לכל פנייה באשר היא, בכל מצב של סכסוך או התנגשות. גם אנשים שהתגרשו בבתי דין רבניים, בית הדין משמש להם כתובת בכל ענייני הממון, כדי שיוכלו לשרוד בטוב בתור גרושים לטובת הילדים. אנשים מרגישים שהם יכולים לבוא בכל מקרה. זו לא צריכה להיות תביעה של אלפי שקלים. בכל קושי, בית הדין ברמת גן שתחת 'לכתחילה' נותן מענה. זאת הגישה של כל 'לכתחילה', וגם באופן מעשי אצלנו".
***