שבוע החלל הישראלי שחל השבוע, תופס אותנו השנה בעיצומה של המלחמה. בהתאם, עולות שאלות לעניין יכולותיה הביטחוניות של ישראל בחלל והצורך להשקיע באפיק זה על מנת לשמר את מעמדה של ישראל בתחום ואף לחזק אותו.
פרופ' פול כמון, חוקר ומרצה בחוג להנדסת אלקטרו אופטיקה במרכז האקדמי לב, שכיהן בעבר בתפקידים שונים בסוכנויות החלל האירופאית וישראלית, מבהיר שישראל נמצאת בעמדה חזקה מאוד בתחום הלוויינים. לדבריו מדינות מפותחות רבות מתקנאות ביכולותיה של ישראל, אולם הוא סבור שעלינו להמשיך ולהשקיע בשיגור לוויינים רבים לחלל.
"תחום הלוויינים מתחלק לשלוש - תצפיות, תקשורת וניווט" מסביר כמון, "ביחס לשניים הראשונים, ישראל נמצאת בפוזיציה חזקה מאוד עם יכולות שמדינות רבות היו חולמות עליהן. לעומת זאת, עניין הניווט מורכב יותר ומחייב משאבים רבים ועצומים. יכולת זו קיימת בארה"ב עם יכולת ה-GPS שפתחה, וכן ברוסיה ובסין, כאשר האיחוד האירופי פועל להקמת מערך דומה משל עצמו" הוא מוסיף.
המאמצים האירופאים לשדרוג יכולותיהן של מדינות האיחוד בחלל, מעידים על ההתפתחות המתמדת בגזרה הזו. מה לדעתך צריך להיות היעד הבא של ישראל כדי לחזק ולבסס את מעמדה בתחום?
"לשגר עוד ועוד לוויינים לחלל. לישראל יש מספר לוויינים אולם זה לא מספיק. ככל שיהיו לנו יותר לוויינים, יהיה לנו יותר מידע זמין ועצמאות בתחום דבר שיצור תלות של מדינות רבות ביכולותינו".
"לוויין ריגול משוגר לחלל ומסתובב סביב כדור הארץ במהירות הבזק. מסלולו ההיקפי תוכנן מראש, כך שיחלוף פעם אחר פעם מעל יעד שממנו עליו לדלות מודיעין. לאחר מכן, ימשיך הלאה במסלולו וישוב לחלוף מעל אותו יעד כעבור מספר שעות וכן הלאה. למעשה נוצר מעין חלון זמן קצרצר עם תדירות קבועה, שיכול לאפשר לגורמים מסוימים לחמוק מעינו של הלוויין. בכדי להתגבר על כך מדינות ידידותיות עורכות הסכמים, במסגרתם הלוויינים שלהם מספקים מידע במידה והם חולפים מעל יעדים הרלוונטיים לחברותיהן. ככה למעשה יש לישראל מודיעין לווייני זמין יותר".
מטוסים ללא טייס מספקים מידע זמין יותר ובאיכות גבוהה יותר, לא עדיף שישראל תשקיע את מאמצים ומשאבים בהם ולא בלוויינים?
"הלוויינים והכתב"מים משלימים זה את זה ביתרונותיהם. אכן, מדינות יכולות להעלות בהשקעה מסוימת טייסות שלמות לאוויר ולספק מידע מודיעיני בהיקף, באיכות ובזמינות שאמצעי טכנולוגי חללי אינו יכול לספק. אולם יש לזכור, כפי שראינו במלחמת רוסיה אוקראינה, שניתן להשמיד את הכתב"מים באוויר או כשהם עוד על הקרקע" מציין פרופ' כמון. "על כך יש להוסיף את הצורך לגמוע מרחקים גדולים אל אויב מרוחק, פעילות שגם אורכת זמן וגם חושפת אותם למיירטים. בנוסף, גיחה של עשרות כלים לעבר מדינת אויב בזמני שגרה איננה דבר של מה בכך. הלווין לעומת זאת מרחף מעל היעד המודיעיני בימי שגרה ומלחמה כאחד".
גם לווינים ניתן ליירט.
"נכון, אולם זה עניין מורכב מאוד מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה מעשית אף מדינה לא רוצה פתוח במלחמת השמדת לוויינים. מלחמה שכזו עשויה ליצור פסולת חלל, שתחוג גם היא סביב כדור הארץ ותפגע בדרכה בלוויינים אחרים, כולל אלו של המדינה המיירטת עצמה".
"ככל שלישראל יהיו יותר ויותר לוויינים שיפרסו במסלולים שונים שעוברים מעל יעדים חיוניים, עוצמתה בתחום החלל תגדל מאוד. ראשית יהיה לה מידע זמין ועדכני שמגיע בתדירות גבוהה יותר ממה שיש כיום. שנית, תהיה לה עצמאות מודיעינית ולא תהיה תלויה בהסכמים עם גורמים זרים, שגם אם הם ידידותיים הם עלולים להסתיר מאיתנו מידע משיקולים שונים. מכאן נגזרת הסיבה השלישית - ככל שלישראל תהיה עצמאית יותר בתחום, מדינות אחרות יהיו תלויות בנו ביכולות שלנו".