טיול טבע: ירוק וטעים בשורק

הירוק בימים אלו ירוק מתמיד. מאות מ"מ גשם ירדו העונה בשפלת יהודה (כמעט פי שניים מהממוצע הרב שנתי) וזה נותן את אותותיו בירוק, בפריחה, בנופים המשגעים, בשקדיות והזיתים, בזרימת המים בנחל שורק והחיטה שעומדת עכשיו בקמה גם היא בירקותה בימים אלו.

כשעולים על רכס תל צפית בפאתי לכיש וצופים לכל עבר רואים רק דבר אחד. ירוק.

עכשיו בחודשים של שני האדרים נצבעת שפלת יהודה במרבדים צבעוניים של כלניות, רקפות– חרדלים, ותורמוסים עוצרים נשימה המתכתבים באופן מושלם עם אלפי הדונמים של יערות עמוסי עצים ירוקים ברקע.

בזכות נופים אלו ונופי הגבעות הרכות, שמעניקות לאזור חן מיוחד קיבלה שפלת יהודה את הכינוי "טוסקנה של ישראל".. לכל אלו נוספו בתי קפה, הרבה פודטראקים במרחב גני טל ובני רא"ם וזה רק מוסיף לטוב של האזור.

מורינגה- קפה בר ופלורה

פתחנו את הבוקר במשהו חדש שנפתח בימים אלו ממש מורינגה- קפה בר. שימי יהודה, שעבד שנים רבות בחפץ חיים הסמוכה, פתח בית קפה במתחם יערות המוריגנה ועושה עבודה נפלאה. הכול סביב שם המורינגה. טוסטים, מאפים וכריכים טעימים להפליא. שווה לכל נפש.

לא הרחק משם במתחם משתלות מרמלשטיין, קפה פלורה שם שוכנת העגלה "קפה פלורה" של וקורן אשר. איש מדהים עם סיפור חיים מיוחד של אחות הרגישה לגלוטן ובת שגם לה סיפור מיוחד. את השם הוא נתן מהטבע. פלאוור פרחים, ואויר וטבע כמובן בינות לעצים ולפרחים. פרט לקפה משובח ולמשקאות ייחודיים שמעוטרים בפרחים, (מדהים) בעגלה קיים גם דגש על אווירה, אמנות ושילוב בעלי מוגבלויות בעבודה וכן מאכלים משובחים ואוכל טבעוני וללא גלוטן. בימי שישי מתקיימות שם גם הופעות. מומלץ.

עוד בסביבה- חורשת הנופלים לזכרם של רס"ן איתמר אלחרר ורס"ן אופק אהרון ז"ל.

חורשה רחבה ושביל גישה מבטון עם תאורה, ספסלי ישיבה וספסלי נדנדה.

תל צפית

מכאן לטבע. נסיעה לכיוון יער חרובית מובילה אותנו לתל צפית (ההר הבוהק). התל מתנשא לגובה של כ-100 מ' מעל סביבתו. מראש התל נשקפת תצפית מרשימה על מישור החוף הדרומי והשפלה הפנימית. מסביב לתל גבעות צפית ואפיק נחל האלה הזורם מצפון לתל. השטחים מסביב לתל מהווים ריאה ירוקה פתוחה ורציפה בליבה של המדינה.

בגן הלאומי צפית מערכת שבילים ובהם שביל להולכי רגל הכולל מסלול הליכה באורך כ-3 ק"מ, מסומן בצבע ירוק וכחול, מתוחם באבנים. השביל מסומן בשלטי עמוד ממתכת, עליהם כתובים פסוקים מהתנ"ך. לאורך השביל ישנם 12 עמודים עם פסוקים מהמקרא.

בנוסף במרחב שביל רכב המקיף את שטח הגן הלאומי: אורכו כ-5 ק"מ והוא כולל שלטי הכוונה לאתרים נוספים במרחב. השביל מסומן בצבעים: אדום, כחול ושחור. עלו לראש התל. המסלול נפלא, משופע בפריחה ובירוק.

ובחזרה לכביש 3 עד לכניסה לבסיס הצבאי שורק או בשמו הערבי צראר.

במקום לפנות לבסיס פונים שמאלה, חולפים מחתת לגשר ועליו גרפיטי. מחנים והולכים כמה עשרות מטרים עד לתחנת הרכבת הישנה צראר, או שורק. לפנינו המבנה, בן שתי קומות שהוקם בשנת 1915 ונקרא בערבית ואדי צראר כשם החלק של נחל שורק הנמצא בסמוך.

ב-13.11.1917 נכבשה התחנה בידי הכוחות הבריטיים שדיווחו על שלל של 45 קרונות, שני קטרים ושני קרונות עם תותחים שנותרו בתחנה. הבריטים שיפצו את הגשר מעל נחל שורק שנפגע בקרב ולאחר מספר שנים פירקו את הקו מתחנת נחל שורק לבאר שבע והותירו רק את הקו המערבי יותר מנען. באירועי 1936-39 נפגע המבנה, והבריטים גם החליפו את גג הרעפים בגג שטוח, כפי שעשו ברבות מהתחנות בארץ.

לצד המבנה קרון רכבת עתיק עשוי מעץ מעוטר שוב בגרפיטי ומשמש את חובבי צילומי האינסטגרם. סיפור מעניין של הצבא ההודי שגם הוא היה בצבא הקורפוס של אותם ימים.

מכביש 3 (יסודות-טל שחר) פונים ימינה (דרומה) לעבר בסיס צבאי. ממשיכים בדרך המובילה לבסיס, יורדים לדרך עפר שעוברת כאמור מתחת לפסי הרכבת וממשיכים כמה מאות מטרים עד לתחנה. כיום וכאות הזדהות עם התחנה שעמדה שם הרכבת החדיש שעוברת שם צופרת למבקרים כדי להזכיר את העבר.

גבעת הרקפות טל שחר

ריבוי הגשמים הביא גם לעונה ברוכה של רקפות. נכנסים לתוך מושב טל שחר חוצים את המושב מצפון לדרום וביציאה ממשיכים בדרך עפר טובה עד לתחילת המסלול. גבעה קסומה ובה פורחות הרקפות במרבדים ובשטחים מרהיבים. צבעי ורוד, לבן וסגול עם אלפי רקפות בגדלים שונים, פורחים בגבעה בכמויות. שבילים רבים חוצים את הגבעה ובכל פינה עוד ועוד רקפות.

ואיך אמרנו? טוסקנה של ישראל. ירוק, אדום וורוד הכול כאן בשורק.