בחודש נובמבר 2023 עלתה ב'' תערוכה בשם 'שבעה באוקטובר' אשר כללה מייצבים ועבודות וידאו בלובי המוזיאון המציגים את החטופים ומנכיחים את זעקתם, כעת, לאחר שהחודשים עברו אך המלחמה עודנה נראית רחוקה מסיום, עולה תערוכת המשך באותו השם שמרחיבה את מה שאז היה רק בגדר ניצנים.
"הימים הנוראים העוברים על המדינה והחברה בישראל בעקבות הטבח המזעזע באזרחים חפים מפשע ב-7 באוקטובר 2023 מחייבים את כולנו לחשיבה מחודשת על האופן שבו אנחנו קוראים את ההיסטוריה, האמנות והתרבות שלנו", כך לדברי ד"ר אורית שחם גובר, האוצרת הראשית של אנו מוזיאון העם היהודי לקראת פתיחתה של התערוכה החדשה שנקראת כאמור גם היא 'שבעה באוקטובר'.
"אומרים ש'כשהתותחים רועמים המוזות שותקות'. העיסוק בהישרדות דוחק כביכול את הרעיונות, ההגות והיצירה. אבל במלחמה הזו קרה ההפך. למעשה, אנו עדים לשיטפון של ממש בכל תחומי היצירה הישראלית. נדמה כי במלחמה הזו, דווקא כשהתותחים רועמים – קולן של המוזות נישא ביתר שאת מעומק הגרון החנוק".
התערוכה מאגדת 25 אומנים ואומניות אשר יצירותיהם עוסקות, מתכתבות ומהדהדות את המלחמה ואת הימים הקשים שאותם עוברים החברה הישראלית והעם היהודי מאז השבעה באוקטובר. בין האומנים המציגים, שחלקם נחטפו או נרצחו בשבעה באוקטובר או בשבי, נמצאים גם תושבי הדרום אשר הם ובני משפחותיהם חוו את האובדן, החורבן וכאב המלחמה.
התערוכה החדשה תיפתח לציבור הרחב ב-23.2.24 ותכלול ציורים ופסול צילומים, מוסיקה, יצירה דוקומנטרית, ווידאו ארט, כשאוצרות התערוכה הן כרמית בלומנזון ומיכל הומינר.
יצירות מוסיקליות יקבלו גם הן ביטוי בתערוכה. בחלל הגלריה יושמעו 40 שירים ישראליים אשר הפכו למזוהים כפסקול המלחמה. שירים אלו אינם בהכרח חדשים, אך המלחמה טענה אותם במשמעות חדשה, והם מייצגים ומשקפים את רוח התקופה. שילוב המוסיקה בתערוכה, תחת הכותרת 'בחזית הכאב', נועדה, להעניק ממד חושי נוסף למבקר, ולצד זאת להוות מחווה לאמני ואומניות ישראל בתחום המוסיקה שנרתמו והופיעו בהתנדבות בכל רחבי הארץ עם פרוץ המלחמה.
חלק מרכזי נוסף המשקף את תגובתו של עולם התרבות, יוקדש ליצירה הדוקומנטרית. במסגרתו יוצג הסרט "יומן מלחמה", שנוצר והוצג בתערוכת 'עדות מקומית 23', והוא כולל 300 צילומים שצולמו בנגב המערבי וברחבי הארץ החל מה-7 באוקטובר ובמהלך השבועות הראשונים של המלחמה. הצילומים נבחרו על ידי חברי מערכת עדות מקומית.
עוד ציינה אוצרת המוזיאון, ד"ר אורית שחם גובר בהתייחס לתערוכה: "התערוכה אינה מסכמת דבר, ואינה מתיימרת אפילו לספק פרספקטיבה למתחולל באמנות הישראלית מאז ה-7 באוקטובר. היא מבקשת רק להעמיד תמונת מצב רגעית ולהעיד על פרץ היצירה הייחודי שעלה בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה".
"אנו מרגישים שגם כאשר תסתיים המלחמה, לא ניתן יהיה לחזור לשגרה בלי לזכור ולהזכיר דרך קבע את הכאב, האובדן, התסכול, הזעם והצער העמוק".