"אני קורא לממשלה להנהיג פנסיה חובה מינימאלית עבור כל עובד במדינה עוד במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי. זאת, על מנת להבטיח זכויות מינימאליות לעובדים באמצעות ההפרשה לפנסיה בגובה השכר הממוצע במשק, אף אם שכרו של העובד יהיה נמוך ממנו, הפנסיה בגיל הפרישה תהייה בגובה השכר הממוצע במשק", כך הכריז היום יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אברהם הירשזון, בעת שפתח את הישיבה הראשונה מתוך סידרת ישיבות שתקיים ועדת הכספים בנושאי הפנסיה.
לדבריו נוצר תוהו ובוהו מוחלט בתחום הביטוח הפנסיוני וחוסר ודאות מוחלט לגבי הזכויות לעת פרישה. האזרח לא יודע מה יהיה לו ומה לא יהיה לו בעת פרישתו. נוצרה מדיניות של חוסר ודאות ואי ביטחון בכל סוגי ההשקעה והחסכון במשק. לפיכך מצב הדברים מצדיק את הצורך בדיון ציבורי מעמיק בנושא זה, כאן בועדת הכספים של הכנסת", המשיך ואמר יו"ר ועדת הכספים.
לדבריו, עד היום לא התנהל דיון ציבורי ראוי בנושא הפנסיה וגם ועדת הכספים לא דנה בענין הזה באופן יסודי מתבקש. גם משרד האוצר לא הבהיר עמדתו האם הוא מעונין שתהיה מערכת פנסיה בישראל. אלא האוצר מעלה מדי פעם רעיונות, או נוקט צעדים, שלא רק פוגעים בציבור אלא אף יוצרים הרגשה שלא רוצים באוצר שתהיה פנסיה לעובדים במדינה.
לפיכך, הטעים ח"כ הירשזון, תבוא הממשלה לועדת הכספים ותאמר: האם היא רוצה או לא רוצה פנסיה לעובדים במדינה צ ומנגד גם ועדת הכספים תאמר את דבריה בענין הזה".
יו"ר ועדת הכספים טען בדבריו, כי קרוב לשני שליש מעובדי המדינה מוצאים עצמם כנטל על החברה, נופלים קורבן לחרב קיצוצים כשאין להם משענת להאיחז לעת זיקנה. לכן, קבע, המדינה צריכה לדאוג למינימום, לריצפת קיום, כדי שאדם המגיע לגיל הפנסיה לא ייזרק לכלבים.
ח"כ הירשזון טען, כי לדעתו המתרחש כיום בתחום הפנסיה הוא שערוריה נמשכת וצריך לעשות סדר באנרכיה שהשתררה בתחום הפנסיה. זאת, כיון של-60% מאזרחי המדינה אין קרן פנסיה ועבורם מדובר בפצצת זמן מתקתקת. לרוב הקשישים, טען הירשזון, לא יהיה ממה להתפרנס בשנים הבאות ולכן על ועדת הכספים יהיה לאלץ את הממשלה לתת תשובה מיידית, במסגרת חוק ההסדרים. הוא גם מסר שועדת מומחים תלווה את דיוניה של ועדת הכספים לקראת גיבוש הסדר פנסיה לכלל עובדי המשק.
שר הרווחה, זבולון אורלב, מסר לחברי הועדה, כי במשרדו הוכנה הצעת חוק חובת ביטוח פנסיה תעסוקתית. לדבריו, ההצעה תועבר תוך חודש ימים לעיון ואישור ועדת השרים לענייני חברה ורווחה. במסגרת ההגדרה פפנסיה תעסוקתיתפ תובטח קיצבה חודשית לפרישה, נכות ושאירים לכל החיים. לדבריו הרעיון של חובת ביטוח פנסיה זוכה עתה לתמיכה חסרת תקדים. בין היתר תומכים בו גם משרד האוצר, נגיד בנק ישראל ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.
לפיכך, הבהיר השר, פזהו חלון הזדמנויות לקידום החקיקה ובמיוחד בעקבות הרפורמה בפנסיה שהתקבלה בחוק ההבראה הכללכלית של הממשלה. במסגרת הרפורמה נעשו הצעדים הבאים: העלאת גיל הפרישה, הגדלת דמי הגמולים, הפניית חלק המקרנות לשוק ההרון והפחתה בסבסוד הקרנות.
לדברי השר אורלב יישום הרפורמה יבריא את מערכת הפנסיה וגך יוסר החשש שתוספת מבוטחים חדשים תכביד על המערכת. אדרבא, טען השר תוספת המבוטחים תגדיל את נפח הכסף שיופנה לשוק ההון.
בין היתר הציג השר נתונים שלפיהם בעוד שאחוז המצויים מתחת לקו העוני מכלל האוכלוסיה עומד על 17%, הרי בקרב אוכלוסיית הקשישים השיעור הוא 23% מתחת לקו העוני. להערכתו, יגדל שיעור זה בעוד 3% בנתונים בנתונים שיפורסמו בקרוב על שיעורי האוכלוסייה שמתחת לקו העוני. בסיום דבריו הביע השר התנגדות להכללת חוק הפנסיה בחוק ההסדרים וטען כי יש להגישו כחוק בפני עצמו תוך פשרה בין עמדות האוצר והמעסיקים.
יוזם החוק, חה"כ אברהם שוחט, תקף בחריפות רבה את הממשלה והתלונן כי באמצעות הרפרמות שעשתה בנושאי הפנסיה שברה את אמון הציבור בקרנות הפנסיה. לדבריו, אין לרוב החפכים בכנסת זכות מוסרית לאפשר לממשלה לפגוע בציבור חברי קרנות הפנסיה.
הציבור מאבד את אמונו בממשלה משום שהוא לא יכול להיות בטוח שבעוד מספר שנים לא תבוא הממשלה שוב פעם עם הצעה לפגיעה בעמיתים ושינויים בקרנות. בסיום דבריו דרש ח"כ שוחט לבצע את השינויים בקרנות הפנסיה תוך הסכמה ותיאום עם כל הגורמים במשק.
בפני הועדה הופיעו היום בכירים בתחום הפנסיה, שהציגו את עמדותיהם ואף הבהירו היבטים מקצועיים לגבי רפורמות בתחום הפנסיה. המשנה לנגיד ישראל, פרופ' אביה ספיבק, ציין כי יש לנצל את המבנה הדמוגרפי הצעיר של המדינה כדי לפתור את בעיית הפנסיה. וזאת על ידי חסכון לפנסיה בשיטת צבירה, שבה צעירים חוסכים לפנסיה שלהם לעת זקנה.
לדבריו, אחרת נהייה כמו איטליה שמציעה כ-15% מהפנסיה שלה על פנסיות, כי לא חסכה מראש. עוד אמר כי הדרך למנוע את העוני בעתיד היא להרחיב את כיסוי הפנסיה לכל העובדים, כי מי שאינו מכוסה הוא בעיקר בני השכבות החלשות. בסיום דבריו ציין כי צריך לתקן את הסדר הפנסיה של הקרנות הישנות שנעשה בה חפזון ופוגע בפנסיונרים. עוד נשאו דברים פרופ` אברהם זקס, מתמטקאי מהטכניון בחיפה, שהרבה להזהיר מפני אימוץ נתונים ללא חישוב המחיר עבור תגמולים לפנסיה.
כמו כן נשא דברים יופר קופת גמולים פרטיות יצחק וייניש ויופר איגוד קרנות הפנסיה החדשות מנחם קלי. לדבריו של קלי התיקון לתיקון מס הכנסה לקופות גמל, העומד להיכנס לתוקפו בראשית שנת 2004, ישנה לרעה את זכויות הפנסיה של כ-800,000 עמיתים ויהיה בבחינת איום מוחשי שעלול לגרום להעלמות קרנות חדשות כאלטרנטיבה לפנסיה. פמשמעות הפגיעה הצפויה בקרנות הפנסיה החדשות עלולה להביא לכך שבכל תחום החיסכון הפנסיוני לטווח ארוך במשק ישארו רק חברות ביטוח המשווקות ביטוחי מנהלים.
עוד נשאו דברים הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, אייל בן שלוש, ששיבח את הרפורמות ששילב האוצר במסגרת חוק הבראה כלכלית. לדבריו, היתה בכך משום הצלה של הפנסיה עבור רבבות עובדים במשק. יחד עם זאת הבהיר כי להערכתו עדיין מצויים מאות אלפים שאין להם קרן פנסיה ויש למצוא להם פתרון. ראשון הדוברים מטעם חברי הועדה היה חפכ חיים אורון שתבע לקבוע עמדה מקצועית בדבר חובת הנהגת פנסית חובה קודם לגיבוש עמדת הועדה.
(א"ב)
לדבריו נוצר תוהו ובוהו מוחלט בתחום הביטוח הפנסיוני וחוסר ודאות מוחלט לגבי הזכויות לעת פרישה. האזרח לא יודע מה יהיה לו ומה לא יהיה לו בעת פרישתו. נוצרה מדיניות של חוסר ודאות ואי ביטחון בכל סוגי ההשקעה והחסכון במשק. לפיכך מצב הדברים מצדיק את הצורך בדיון ציבורי מעמיק בנושא זה, כאן בועדת הכספים של הכנסת", המשיך ואמר יו"ר ועדת הכספים.
לדבריו, עד היום לא התנהל דיון ציבורי ראוי בנושא הפנסיה וגם ועדת הכספים לא דנה בענין הזה באופן יסודי מתבקש. גם משרד האוצר לא הבהיר עמדתו האם הוא מעונין שתהיה מערכת פנסיה בישראל. אלא האוצר מעלה מדי פעם רעיונות, או נוקט צעדים, שלא רק פוגעים בציבור אלא אף יוצרים הרגשה שלא רוצים באוצר שתהיה פנסיה לעובדים במדינה.
לפיכך, הטעים ח"כ הירשזון, תבוא הממשלה לועדת הכספים ותאמר: האם היא רוצה או לא רוצה פנסיה לעובדים במדינה צ ומנגד גם ועדת הכספים תאמר את דבריה בענין הזה".
יו"ר ועדת הכספים טען בדבריו, כי קרוב לשני שליש מעובדי המדינה מוצאים עצמם כנטל על החברה, נופלים קורבן לחרב קיצוצים כשאין להם משענת להאיחז לעת זיקנה. לכן, קבע, המדינה צריכה לדאוג למינימום, לריצפת קיום, כדי שאדם המגיע לגיל הפנסיה לא ייזרק לכלבים.
ח"כ הירשזון טען, כי לדעתו המתרחש כיום בתחום הפנסיה הוא שערוריה נמשכת וצריך לעשות סדר באנרכיה שהשתררה בתחום הפנסיה. זאת, כיון של-60% מאזרחי המדינה אין קרן פנסיה ועבורם מדובר בפצצת זמן מתקתקת. לרוב הקשישים, טען הירשזון, לא יהיה ממה להתפרנס בשנים הבאות ולכן על ועדת הכספים יהיה לאלץ את הממשלה לתת תשובה מיידית, במסגרת חוק ההסדרים. הוא גם מסר שועדת מומחים תלווה את דיוניה של ועדת הכספים לקראת גיבוש הסדר פנסיה לכלל עובדי המשק.
שר הרווחה, זבולון אורלב, מסר לחברי הועדה, כי במשרדו הוכנה הצעת חוק חובת ביטוח פנסיה תעסוקתית. לדבריו, ההצעה תועבר תוך חודש ימים לעיון ואישור ועדת השרים לענייני חברה ורווחה. במסגרת ההגדרה פפנסיה תעסוקתיתפ תובטח קיצבה חודשית לפרישה, נכות ושאירים לכל החיים. לדבריו הרעיון של חובת ביטוח פנסיה זוכה עתה לתמיכה חסרת תקדים. בין היתר תומכים בו גם משרד האוצר, נגיד בנק ישראל ההסתדרות והתאחדות התעשיינים.
לפיכך, הבהיר השר, פזהו חלון הזדמנויות לקידום החקיקה ובמיוחד בעקבות הרפורמה בפנסיה שהתקבלה בחוק ההבראה הכללכלית של הממשלה. במסגרת הרפורמה נעשו הצעדים הבאים: העלאת גיל הפרישה, הגדלת דמי הגמולים, הפניית חלק המקרנות לשוק ההרון והפחתה בסבסוד הקרנות.
לדברי השר אורלב יישום הרפורמה יבריא את מערכת הפנסיה וגך יוסר החשש שתוספת מבוטחים חדשים תכביד על המערכת. אדרבא, טען השר תוספת המבוטחים תגדיל את נפח הכסף שיופנה לשוק ההון.
בין היתר הציג השר נתונים שלפיהם בעוד שאחוז המצויים מתחת לקו העוני מכלל האוכלוסיה עומד על 17%, הרי בקרב אוכלוסיית הקשישים השיעור הוא 23% מתחת לקו העוני. להערכתו, יגדל שיעור זה בעוד 3% בנתונים בנתונים שיפורסמו בקרוב על שיעורי האוכלוסייה שמתחת לקו העוני. בסיום דבריו הביע השר התנגדות להכללת חוק הפנסיה בחוק ההסדרים וטען כי יש להגישו כחוק בפני עצמו תוך פשרה בין עמדות האוצר והמעסיקים.
יוזם החוק, חה"כ אברהם שוחט, תקף בחריפות רבה את הממשלה והתלונן כי באמצעות הרפרמות שעשתה בנושאי הפנסיה שברה את אמון הציבור בקרנות הפנסיה. לדבריו, אין לרוב החפכים בכנסת זכות מוסרית לאפשר לממשלה לפגוע בציבור חברי קרנות הפנסיה.
הציבור מאבד את אמונו בממשלה משום שהוא לא יכול להיות בטוח שבעוד מספר שנים לא תבוא הממשלה שוב פעם עם הצעה לפגיעה בעמיתים ושינויים בקרנות. בסיום דבריו דרש ח"כ שוחט לבצע את השינויים בקרנות הפנסיה תוך הסכמה ותיאום עם כל הגורמים במשק.
בפני הועדה הופיעו היום בכירים בתחום הפנסיה, שהציגו את עמדותיהם ואף הבהירו היבטים מקצועיים לגבי רפורמות בתחום הפנסיה. המשנה לנגיד ישראל, פרופ' אביה ספיבק, ציין כי יש לנצל את המבנה הדמוגרפי הצעיר של המדינה כדי לפתור את בעיית הפנסיה. וזאת על ידי חסכון לפנסיה בשיטת צבירה, שבה צעירים חוסכים לפנסיה שלהם לעת זקנה.
לדבריו, אחרת נהייה כמו איטליה שמציעה כ-15% מהפנסיה שלה על פנסיות, כי לא חסכה מראש. עוד אמר כי הדרך למנוע את העוני בעתיד היא להרחיב את כיסוי הפנסיה לכל העובדים, כי מי שאינו מכוסה הוא בעיקר בני השכבות החלשות. בסיום דבריו ציין כי צריך לתקן את הסדר הפנסיה של הקרנות הישנות שנעשה בה חפזון ופוגע בפנסיונרים. עוד נשאו דברים פרופ` אברהם זקס, מתמטקאי מהטכניון בחיפה, שהרבה להזהיר מפני אימוץ נתונים ללא חישוב המחיר עבור תגמולים לפנסיה.
כמו כן נשא דברים יופר קופת גמולים פרטיות יצחק וייניש ויופר איגוד קרנות הפנסיה החדשות מנחם קלי. לדבריו של קלי התיקון לתיקון מס הכנסה לקופות גמל, העומד להיכנס לתוקפו בראשית שנת 2004, ישנה לרעה את זכויות הפנסיה של כ-800,000 עמיתים ויהיה בבחינת איום מוחשי שעלול לגרום להעלמות קרנות חדשות כאלטרנטיבה לפנסיה. פמשמעות הפגיעה הצפויה בקרנות הפנסיה החדשות עלולה להביא לכך שבכל תחום החיסכון הפנסיוני לטווח ארוך במשק ישארו רק חברות ביטוח המשווקות ביטוחי מנהלים.
עוד נשאו דברים הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, אייל בן שלוש, ששיבח את הרפורמות ששילב האוצר במסגרת חוק הבראה כלכלית. לדבריו, היתה בכך משום הצלה של הפנסיה עבור רבבות עובדים במשק. יחד עם זאת הבהיר כי להערכתו עדיין מצויים מאות אלפים שאין להם קרן פנסיה ויש למצוא להם פתרון. ראשון הדוברים מטעם חברי הועדה היה חפכ חיים אורון שתבע לקבוע עמדה מקצועית בדבר חובת הנהגת פנסית חובה קודם לגיבוש עמדת הועדה.
(א"ב)