חוזרים הביתה לשדרות
חוזרים הביתה לשדרותצילום: קהילת רעות

קהילת רעות היא קהילה של כמה עשרות משפחות משדרות שפונו לירושלים ושם התאגדו כקהילה.

בימים אלה הם חוזרים לעיר לאחר חודשי השהות במלון. רכז הקהילה, שלמה אזולאי, מתייחס בריאיון לערוץ 7 על הימים שעברו ועל מה שצפוי בעתיד.

אזולאי מספר על תפקיד הריכוז הקהילתי אותו הוביל מטעם העירייה וכחלק מקהילת 'רעות', ולמעשה כך הוקמה 'קהילת רמדה' ובתוכה חיי קהילה תוססים. לשאלתנו איך מייצרים חיי קהילה תוססים בתוך מציאות של מלון מציין אזולאי את ייחודה של העיר שדרות כעיר קהילתית מיסודה וכהמשך טבעי ומתבקש ועל בסיס הקהילתיות הקיימת הובילה קהילת 'רעות' מעבר מחיי שגרה לחירום באופן יעיל ונכון.

הקהילתיות מייצרת חוסן חברתי, אישי ומשפחתי, אומר אזולאי, במציאות החדשה שאליה "נזרקו" המשפחות, גם משפחות שלא הכירו קודם, הצליחו להשתלב בנקל וכל תושב מפונה מיקם את עצמו בצוות פעילות קהילתית המותאם לו. היו שטיפלו בילדים, היו שעסקו באנשי המילואים ומשפחותיהם, היו שעסקו בכביסות ועוד.

בימים אלה נמצאת הקהילה בשלבי חזרה לשדרות, אם כי לא כל המשפחות ממהרות לשוב. אזולאי מספר כי מאז הודיעה המדינה כי מסגרות החינוך ייפתחו מחדש בשדרות החל מראשית חודש מרץ והמסגרות המקבילות במלון ייסגרו. "זו נקודה משמעותית שאומרת לתושבים שהם בעצם חוזרים הביתה, למרות שמאפשרים למי שרוצה להישאר, אבל בלי מסגרות חינוך. זה מה שמכריע את הכף אצל רוב המשפחות".

המציאות בה תושבים צריכים להמשיך ולצאת לעבודה ולילדיהם אין מסגרת חינוכית תואמת בירושלים, מחייבת למעשה את המשפחות לשוב למקום בו ניתנת המסגרת הנדרשת עבורם. אכן חלק מהמשפחות כבר חזרו וחלק יחזרו במרוצת השבועיים הקרובים.

"מבחינה ביטחונית בשבועות האחרונים אפשר לומר שהירי הרקטי פחת משמעותית, והטענה היא שכל עוד יש סיכוי לירי רקטי זה משאיר אותנו ברמת כוננות של עשר שניות. גם לפני המלחמה לא היו טפטופים אלא ירי שמתרכז בסבבים, ועכשיו אומרים לנו שאפשר לחזור לשדרות אבל שנדע שירי יכול להיות. לדוגמא, אם אני לוקח את הילדים שלי למסגרות החינוך בבוקר אני לא יכול לחגור אותם ברכב כי לא אוכל לפרוק את עצמי ולשחרר אותם במקרה של ירי בתוך עשר שניות", מעלה אזולאי פרט מטריד שהיה לשגרת יומם של תושבי העיר במרוצת השנים האחרונות.

אזולאי מדגיש כי את דבריו הוא "לא אומר מתוך בכיינות אלא מתוך שיקוף של המציאות כפי שהיא", ומתוך נקודת מבט שכזו, לצד ההערכה הרבה לפעילות הצבא בעומק רצועת עזה עדיין קיים חשש לא ברור מירי שיחזור. "בפגישה עם שר האוצר הוא אמר שישראל תהיה חייבת למגר את התופעה כמעט לחלוטין. כעת יש משפחות שכבר חוזרות, אבל זה תחת הערה שרוצים לדעת מה השתנה ובתוך כמה חודשים נגיע למצב שבו האיום כמעט חלף".

אנחנו שואלים את שלמה אזולאי מה המפונים ייקחו איתם מארבעת החודשים במלונות אל ימי השגרה שעוד יבואו רגועים הרבה יותר, והוא משיב שאת השאלה הזו נשאלו המפונים באירוע פרידה מיוחד שנערך במלון אותו הם עוזבים, והתשובה הייתה ברורה וחד משמעית – הקהילתיות. "הקהילה, הביחד והחיזוק ההדדי זה מה שמייצר את החוסן שעזר לנו לעבור את התקופה הזו", הוא אומר ומספר גם על עצמו ומשפחתו שממציאות בה לא הכירו איש מהמפונים שיחד איתן התגבשו לקהילה אחת שלא מתכוונת להיפרד בעתיד.

אזולאי אמנם גדל בשדרות אך עזב לטובת המרכז ממנו שב לפני כשנתיים עם משפחתו לשדרות "בגלל איכות חיים", הוא אומר ומדגיש: "זו עיר מדהימה שאין הרבה כמוה". כעת, הוא אומר, בפני מדינת ישראל ניצבת ההזדמנות להכריע את חמאס ולהביא לניצחון ברור ומוחלט. "אדע שישראל ניצחה כשייקחו מכאן את המיגוניות. בעולם נורמאלי אין צורך במיגוניות. מיגוניות וכיתות כוננות הן חשובות, אבל הן מלמדות על תפיסה מתגוננת ברמה האסטרטגית ואנחנו לא רוצים לחיות באווירה הזו שמקבלת את הירי כחלק מהשגרה".