כשינון מונסונגו חזר משירות מילואים ארוך הביתה, לערד, העיר בה גדל ואליה בחר לחזור ולקבוע בה את ביתו, הוא חזר היישר למשימה הבאה לתפיסתו.
"במילואים פגשנו את עם ישראל בגדולתו, אין דתיים, אין חילונים, יש כולם, אחים כולם, יחד למען מטרה משותפת. זה מחדיר בך תחושת שליחות עצומה לקחת את האחדות הזאת צעד הלאה לאזרחות, אם אנחנו יודעים למות ביחד, אנחנו חייבים לדעת גם לחיות ביחד", אמר מונסונגו.
את המפלגה הדתית חילונית "מאמינים בערד" הם הקימו עוד לפני המלחמה, מתוך הבנה שעיר כ"כ קטנה ומלאת אתגרים לא יכולה להמשיך לצעוד במקום רק בגלל מלחמות, שנאת חינם והחרמות. המלחמה רק חיזקה את המגמה ובכל הסקרים העדכניים המפלגה הדתית - חילונית, "מאמינים בערד", תופסת תאוצה משמעותית.
"כשיצאנו לדרך הכנו מצע מפורט ותכניות עבודה המבוססות על שנים של עשייה ציבורית של כולנו בעירייה, בעמותות, בעשייה חברתית ובקהילות", אמר משה קווס, העומד בראש הרשימה.
"מאז המלחמה, ברור לכולנו שהכל מתגמד לעומת הצורך באחדות, הצורך במציאות פוליטית חדשה שתשקף אמנה חברתית חדשה, שבה יש מקום לכולם מסביב לשולחן", מדגיש קווס, לשעבר ומפקד סניף זק"א בערד, שיחד עם מתנדבי הסניף בילה שבועות קשים בזוועות העוטף.
"התחלנו את הקמת המפלגה בלקיחת אחריות עצמית וחיבור מחדש של כל מגוון הקהילות ובתי הכנסת בעיר, משם הדרך לצרף גם חברים וחברות חילונים, מסורתיים ועולים חדשים הייתה ממש טבעית, בסופו של דבר יש לנו מטרה ענקית משותפת, לאחד כוחות למען העיר שלנו.
המלחמה רק הדגישה לנו עד כמה אנחנו בכיוון, תוך 24 שעות הצלחנו להקים מערך מתנדבים חוצה מגזרים ומעורר השראה", משתף דובי חלקיה, מנהל קהילה, פעיל וייזם חברתי מוכר בעיר ומספר 2 ברשימה "מאמינים בערד".
"אותי אישית זה קצת מאכזב לשמוע מתמודדים שעדיין מדברים בשפה המתלהמת של פעם, כל ה'נבלום' 'נמגר' 'נעצור' הם מילים שאמורות לדעתנו לצאת מהלקסיקון הפנים-לאומי להרבה שנים. אבל אנחנו מאוד מעודדים ממה שרואים בשטח וגם מכל הסקרים האחרונים שמראים שחלק גדול מהציבור חושב כמונו והשינוי המיוחל ממש בהישג יד", מסכמת ליאורה סגרון, יועצת לאגף תכנון ברשות להסדרת והתיישבות הבדואים בנגב ומספר 3 ברשימת "מאמינים בערד" .