כיפת ברזל סרוגה

מלחמת חרבות ברזל הביאה עימה מתקפה רקטית חסרת תקדים על מדינת ישראל, עם יותר מ־10,000 רקטות אשר שוגרו מעזה עד כה, לצד ירי מסיבי ומתמשך בגבול הצפוני ואיום טילים וכטב"מים מצד החות'ים. אל מול איומים אלה משתמשת מדינת ישראל במערך הגנה אווירי יוצא דופן, הכולל מעטפת רחבה של מערכות וטכנולוגיות שפותחו במשך שנים. מערך זה מעניק יריעת ביטחון המגינה על מדינת ישראל ותושביה כבר יותר מארבעה חודשים.

לתפוס עמדות מפתח בצוותי מחקר ופיתוח

במיוחד בימים אלה של גיוס נרחב, נוכחותם של אנשי הציונות הדתית בחזית שדה הקרב הפכה לחלק עיקרי ובלתי נפרד מנוף הלחימה וההגנה. ואולם מה שמרבית הציבור אינו יודע, הוא שבמקביל ממלאים אנשי הכיפות הסרוגות תפקיד עיקרי ומשמעותי לא פחות במערך הטכנולוגי של צה"ל, משרד הביטחון והתעשיות הצבאיות. מציאות זו נוצרה לאחר שנים ארוכות שבהן הם התברגו בתפקידי מפתח בצוותי המחקר והפיתוח של מערכות טכנולוגיות פורצות דרך.

על מנת להבין כיצד זה קרה, צריך לחזור יותר מחמישה עשורים אחורה, לשנת 1969, שבה הוקם המרכז האקדמי לב. מאז הקמתו על בסיס מקצוע האלקטרו־אופטיקה וכמוסד האקדמי הראשון שעסק בהוראתו, הפכו הבוגרים לחלוצי התחום ותפסו עמדות מפתח בצוותי פיתוח טכנולוגיות מובילות. את פירות העמל אנו זוכים לקטוף בימים אלה. עשרה מבוגרי המרכז אף זכו במרוצת השנים בפרס ביטחון ישראל היוקרתי. "נכון להיום ישנו שיעור גבוה מאוד של בוגרים שלנו במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) ובתעשיות הביטחוניות, וכמות הכיפות שמסתובבות שם במסדרונות מעידה על כך", מציין ד"ר דוד שינפלד, ראש החוג לאלקטרו־אופטיקה במרכז האקדמי לב ובעצמו בוגר המחלקה. "בוגרי המחלקה שלנו משתתפים באופן פעיל בפיתוח של מערכות אלקטרו־אופטיות, אשר צה"ל משתמש בהן ברגעים אלה ממש, ובהן מערכות מעקב, מערכות ראיית לילה, ואפילו גולת הכותרת של הפיתוחים בשנים האחרונות – מערכת 'מגן אור'. בהיותו המוסד האקדמי היחידי בארץ אשר מכשיר מהנדסי אלקטרו־אופטיקה, אנחנו גאים בתרומה שלנו לכלכלת ישראל ולהצלחתו של צה"ל", מדגיש ד"ר שינפלד.

אחד מאותם בוגרים הוא אלוף משנה ש', בוגר החוג לאלקטרו־אופטיקה במרכז האקדמי לב, המשמש ראש מחלקת מערכות שכבה עליונה במנהלת חומה במפא"ת. ש' קיבל פעמיים את פרס ביטחון ישראל, על תרומתו לפיתוח פרויקט חץ 3, אשר באירוע היסטורי הופעל מבצעית לראשונה בחודש נובמבר האחרון, ליירוט טילים ששיגרו החות'ים לעבר אילת.

טילי המערכת, שפיתוחם נעשה במנהלת חומה שבמפא"ת ועל ידי הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים ותעשיות הנשק הישראליות המובילות, ביכולתם ליירט טילים בליסטיים בחלל המשוגרים מטווח רחוק מאוד. אלוף משנה ש' סיפר להנהלת המרכז כי הייתה לו הזכות להיות שותף לפרויקט הזה כמעט מיום היווסדו, בשנת 2008. "המיירט הזה נמנה על המיירטים המתקדמים ביותר בעולם", הוא ציין עם קבלת פרס ביטחון ישראל וחשף כי בתחילת הפרויקט שררה סקפטיות גדולה בארצות הברית ובארץ בנוגע לאפשרות לקיימו, שכן מדובר בפרויקט על גבול הבלתי אפשרי מבחינה פיזיקלית. ואולם מבחן התוצאה, כידוע, הוכיח לשמחתנו אחרת.

"בוגרי המחלקות לאלקטרוניקה ואלקטרו־אופטיקה של המרכז האקדמי לב שותפים לפיתוחן של רבות מהטכנולוגיות והמערכות אשר מרכיבות את מערך ההגנה האקטיביסטי הרב־שכבתי של המערכת הביטחונית", מציין סגן נשיא המרכז, דני פוגל. "רואים את טביעות האצבע של המרכז האקדמי לב במערכות השכבה העליונה 'חץ 2' ו'חץ 3' ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח; מערכת 'קלע דוד' (שרביט קסמים) המיועדת לאיומים בעלי טווח בינוני; מערכות מכ"ם וגלאי מערכת כיפת ברזל; ואף מערכת 'מגן אור'. מערכת זו מבוססת על לייזר רב עוצמה ומסוגלת לנטרל איומים עד טווח של 10 קילומטר. הבוגרים שלנו נמצאים בכל אחד מצוותי הפיתוח של המערכות הללו, לרבות מערכות התקפיות וארטילריות דוגמת 'עוקץ פלדה'".

הוא מוסיף כי "מחקרים וטכנולוגיות שיצאו מהמעבדות שלנו נמצאים היום באופן פעיל בשדה הקרב, דוגמת אמצעי הצפנה והסוואה. בתחום זה הסגל המחקרי במחלקה לאלקטרוניקה מיצב את עצמו לאבן בניין מדעית לחברות שונות. במפא"ת, בחיל האוויר, בחיל הים, בחברות הביטחוניות ובתחום הלוויינים – הבוגרים שלנו השתלבו לאורך השנים בתפקידי מפתח והתגייסו למציאת פתרונות, לא על מנת לקבל פרס או תגמול, אלא לשם הידיעה שהמדינה בטוחה יותר והאזרחים מוגנים יותר. בהקשר זה אציין שראש החוג לאלקטרוניקה הפרופסור בני מילגרום, גם הוא בוגר שלנו ושירת כסגן אלוף במפא"ת, זכה בפרס הרמטכ"ל על פיתוח שנוצר לבקשת הצבא בעבור יחידה קרבית מובחרת. מתקיים שיתוף פעולה הדוק של המחלקות לאלקטרוניקה ואלקטרו־אופטיקה עם מערכת הביטחון. במבט מהצד התוצרים נמצאים על גבול המדע הבדיוני", מדגיש פוגל, אשר בעצמו סיים בימים אלה כמה חודשי מילואים בגדוד השריון החדש 'עוף החול'. הגדוד הוקם במלחמת חרבות ברזל על ידי משוחררי החיל, שהתעקשו להתגייס והכשירו מחדש גדוד שלם של טנקים שיצאו משימוש, ובהם נלחמו בגזרת עוטף עזה.

"לצד המשמעות הביטחונית האדירה של הפיתוחים הללו, ישנו גם הפן הכלכלי", מסביר פוגל. "מלחמה וסבבי לחימה כרוכים בהשלכות כלכליות נרחבות. עלותו של טיל יירוט בכיפת ברזל נאמדת בכ־70 אלף דולרים, סכום גבוה מאוד ביחס לעלויות של הרקטות 'הטיפשות' של חמאס וחיזבאללה, שאותן נועד ליירט. מאז פרוץ המלחמה חמאס שיגר יותר מעשרת אלפים טילים ורקטות לעבר ישראל, והוא עודנו משגר. עלות הפעלתה של כיפת ברזל עד כה למשלם המיסים הישראלי נעה בין 500 ל־700 מיליון דולרים, תלוי במספר הטילים שיורטו בפועל. הסכום הוא כמובן רק בעבור השימוש במערכת עצמה", מסביר פוגל. "לוואקום התקציבי שנפער כאן צפויה להיכנס מערכת 'מגן אור', ש'התחמושת' שלה היא חשמל, באמצעותו מופקת קרן לייזר עוצמתית בהספק של 100 קילו־ואט. המומחים מעריכים שמדובר על עלות של כאלף דולרים בלבד ליירוט. כמובן יש צורך בכלל המערכות, והן משלימות זו את זו. פיתוח כמו 'מגן אור', ששלושת הבכירים המובילים אותו הם בוגרינו, מאפשר לתכלל את השיקולים והצרכים השונים ומספק מענה גם להיבטים הכלכליים במידת האפשר", הוא אומר.

חזון המדענים בני התורה

פוגל מציין כי בימים אלה גם הסטודנטים של המרכז מתגייסים לסייע באתגרי הלחימה המשפיעים על חברות בתעשייה. המשק נקלע למצב שבו חלק ניכר מכוח העבודה גויס למילואים, בתוך כך גם בחברות העוסקות בפיתוחי לייזר, דוגמת סיון טכנולוגיות מתקדמות בע"מ. חברה זו נוסדה על ידי בוגר הנדסת החוג לאלקטרו־אופטיקה, ד"ר אייל שקל, המכהן בחבר הנאמנים של המרכז. "סטודנטים שלא התגייסו למילואים, התגייסו לטובת החברות שהיו צריכות לעמוד בהתחייבויותיהן ללקוחות בארץ וברחבי העולם," אמר פוגל.

בסטודנטים המתנדבים בחברת סיון ניתן למצוא את יעקב חביב, סטודנט שנה ג' לתואר בהנדסת אלקטרו־אופטיקה. "ברגע שראש המחלקה ביקש מאיתנו להתנדב, כולנו הסכמנו מיד", מציין חביב, "זאת על מנת להבטיח שהייצור יימשך במלואו וללא עיכובים. אני גאה מאוד להיות חלק מזה ולתרום למדינת ישראל".

סגן הנשיא דני פוגל מוסיף כי לצד כל אלה ישנו היבט מרכזי וייחודי נוסף. אף שחלפו שנים לאחר סיום לימודיהם, הבוגרים בדומה לסטודנטים, משקפים את חזון המדענים בני התורה. "לדוגמה, הקצין הבכיר שייצג את מפא"ת בניסוי המבצעי הגדול של מערכת החץ, שבוצע לפני כמה שנים באלקסה, סיפר שבאותו בוקר שבו נערך הניסוי הוא והחברותא שלו סיימו מסכת. השניים החליטו לנצל את ההפסקה שהייתה במהלך האירוע ולערוך סיום מסכת ברוב עם, בנוכחות בכירים רבים מהתעשיות הצבאיות הישראליות והאמריקניות לצד גורמי צבא. מכיוון שמערכת החץ מבוססת גם על טכנולוגיות בתחום האלקטרו־אופטיקה, אני יכול לומר שהחבר'ה פה עוסקים גם באור וגם באורייתא", מסכם פוגל בחיוך.

***