אל"ם אסף חממי, מפקד חטיבת קטיף (דרומית) באוגדת עזה, נהרג במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, במהלך קרב עם מחבלים ליד קיבוץ נירים.
גופתו נחטפה בידי המחבלים, אולם לאור ממצאים שאותרו, מידע שהתקבל ובאישור הרב הצבאי הראשי הובא אסף למנוחות כחודשיים אחרי שנפל, ביום שני, כ"א בכסלו תשע"ד (4.12.23).
בהלוויתו של אל"ם אסף חממי, ביקשה אלמנתו ספיר מהזמר סהר טויטו לשיר את שירו של פרנק סינטרה- "בדרכי שלי".
מספר סהר טויטו "באותו רגע גימגמתי… לא ידעתי מה עושים… למה אני? איך עומדים שם? כמובן שעשיתי את זה זכיתי להכיר אישה מדהימה, משפחה מדהימה ולא רגילה: חזקה כמו אבן ורגישה כמו המים… אני למדתי ולומד בכל יום כמה לחיים האלה יש רגעים כל כך קשים ועמוקים, כואבים ולא תמיד מובנים, ושמתוכם איכשהו, בסוף צומחים חיים חדשים… כמה שבועות אחרי שלחתי לספיר את 'מגדלור' וקיבלתי תגובה כל כך יפה ממנה, שרצתה לקחת חלק בשיר הזה ולהקדיש אותו עם קליפ בשביל אסף ז"ל".
ואכן, לפני שבוע יצא השיר לרדיו והתקבל באהדה:
הטוב נגד הרע, בין השלום למלחמה
רק רוצים שיחזור הביתה
האור נגד החושך, הייאוש והתקווה
הריקוד הזה בין יום ללילה
סירה בודדת, נאבקת בגלים
מתנדנדת, מסביב כבר לא רואים
תגלה לי מגדלור, הווווו
עד שהשמש תחזור
תאיר לי את הדרך הביתה אל עצמי,
תבטיח לי שאחזור
תגלה לי מגדלור
הלב באדמה, עוד חיבוק של נחמה
רק לשמור על השפיות בינתיים
בין קו ישר לקו סיום, אין התחלה רק קו עקום
אלוהים מתי כבר כל זה יגמר?
סירה בודדת, נאבקת בגלים מתנדנדת,
מסביב כבר לא רואים
תגלה לי מגדלור,
הווווו עד שהשמש תחזור
תאיר לי את הדרך הביתה אל עצמי,
תבטיח לי שאחזור
תגלה לי מגדלור
כמה עוד נשאר לי לחכות?
כמה צלקות עוד אפשר כבר לכסות?
האם ככה זה צריך להיות?
האם ככה אצטרך לחיות?
סירה בודדת, נאבקת בגלים מתנדנדת,
מסביב כבר לא רואים
תגלה לי מגדלור,
הווווו עד שהשמש תחזור
תאיר לי את הדרך הביתה אל עצמי,
תבטיח לי שאחזור
תגלה לי מגדלור
הטוב נגד הרע, בין השלום למלחמה
רק רוצים שיחזור הביתה
עד כאן "מגדלור" לזכרו של אל"ם אסף חממי. ואני נזכרתי בעוד 3 שירי מגדלור שנכתבו כאן בארץ לאורך השנים.
בשנת 1997 הקליט דני סנדרסון את "מגדלור" שלו, זהו שיר עידוד לספן המיטלטל על גלי הים וסנדרסון מעודד אותו:
"רוח סופה, נחשולים עד אין סוף
קברניט ינווט בין סלעים ובין חוף
עוד לא כלתה המולת הימים
ובקצה סכנה מגדלור כה תמים
מורה לו, אומר לו לאן"....
שירה של מיקה קרני "מגדלור" שיצא לאור ב2004 אף הוא שיר עידוד – אך לא לספן כי אם לאחותה הקטנה שהתמכרה לסמים:
"אם הייתי יכולה, לעזור לך
שתי ידי, הן מושטות אלייך
להיות לך מגדלור באפלה
קרן אור אחות קטנה..."
"המגדלור" המוכר יותר הוא שירה של שושנה דמארי שכתב דן אלמגור והלחין משה וילנסקי בשנת 1958, לכבוד חגיגות העשור למדינת ישראל:
הוּא יָדַע שֶׁאֵין בַּחוֹף שׁוּם מִגְדַּלּוֹר;
אַךְ תָּמִיד, כְּשֶׁחָזַר עִם לֵיל,
מִן הַחוֹף הָיָה מַבְחִין בְּתוֹךְ הַשְּׁחוֹר,
אוֹר פִּלְאִי קוֹרֵץ לוֹ וְצוֹהֵל.
הוּא יָדַע שֶׁאֵין בַּחוֹף שׁוּם מִגְדַּלּוֹר;
אַךְ תָּמִיד הֵאִיר לוֹ אוֹר מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹר.
הִיא נָשְׁקָה לוֹ בִּשְׂפָתַיִם מְלוּחוֹת.
הוּא חִבֵּק אוֹתָהּ אֵלָיו דּוּמָם.
הוּא הִבְטִיחַ: “אֶשָּׁאֵר עִמָּךְ, אָחוֹת!” –
אַךְ עִם שַׁחַר שׁוּב חָמַק לַיָּם.
הוּא יָדַע…
פַּעַם הִיא לָפְתָה אוֹתוֹ חָזָק-חָזָק:
“הִשָּׁאֵר, כִּי לֹא אוּכַל יוֹתֵר!”
הוּא נָשַׁק לִשְׁתֵּי עֵינֶיהָ, וְשָׁתַק –
אַךְ עִם שַׁחַר שׁוּב נִרְאָה חוֹתֵר.
אַךְ עִם לַיְלָה, בְּשׁוּבוֹ מִיָּם וּשְׁחוֹר,
לֹא הֵאִיר לוֹ עוֹד הָאוֹר כְּמִגְדַּלּוֹר.
הֵם מָצְאוּ אוֹתָהּ בַּחוֹף, בֵּין הַצְּדָפִים,
וְלִבָּהּ – כְּגוּשׁ פֶּחָם שָׁחֹר.
וְרַק אָז בַּלָּאט גִּלּוּ לוֹ הַשְּׁחָפִים
כִּי לִבָּהּ הָיָה לוֹ מִגְדַּלּוֹר.
הוּא יָדַע שֶׁאֵין בַּחוֹף שׁוּם מִגְדַּלּוֹר;
אך לִבָּהּ תָּמִיד הֵאִיר לוֹ מִן הַשְּׁחוֹר.
הוּא חָפַן אָז אֶת הַלֵּב אֲשֶׁר אֻכַּל.
פֶּתַע שׁוּב זָרַח הַלֵּב וָחַם.
וְכַיּוֹם בִּמְרוֹם הַצּוּק, בְּרֹאשׁ מִגְדָּל,
הוּא מֵאִיר לְכָל מַלָּח בַּיָּם.
כִּי לַמְרוֹת שֶׁאֵין בַּחוֹף שׁוּם מִגְדַּלּוֹר,
לֵב אֶחָד תָּמִיד מֵאִיר לוֹ מִן הַשְּׁחוֹר.
השיר מגולל בתוכו סיפור על מלח/רב חובל/ דייג השט בים ורואה מרחוק אור שמאיר לו את דרכו ורק כשהוא מגיע לחוף הוא מגלה שלבה של אהובתו היה בעצם המגדלור שהאיר לו את הדרך...
את השיר שרה לראשונה הזמרת הלאומית שלנו, שושנה דמארי בטקס חגיגת העשור למדינה שהתקיים בנמל "הקישון" בחיפה. במסגרת הופעתה, עלתה הזמרת על רפסודה שהייתה בנויה כבמה והתזמורת התמקמה על הרציף מאחוריה.
בראיונות במשך השנים סיפר דן אלמגור על סטירת הלחי שקיבל מהזמרת בגלל השיר "המגדלור": "הקימו במה גדולה על נחל הקישון, ושושנה הייתה צריכה לעמוד על דוברה מתנדנדת בתוך המים ולשיר. רק שלא אמרו לה את זה קודם. התזמורת, שהייתה על הרציף, התחילה לנגן, ודחפו את הדוברה למים, עם שושנה עליה. היא פחדה ליפול למים, אבל לא הייתה לה ברירה. היא התחילה לשיר, וזה היה הביצוע הכי מהיר בהיסטוריה של "מגדלור", כי היא חשבה לסיים אותו מהר ולרדת מהדוברה.
אלא שלפי התכנון, היו לה עוד 300 מטרים להתקדם עם הדוברה במים, כדי שכל הקהל שהיה לרוחב הנמל ישמע אותה. אחרי ביצוע אחד של השיר היא הפסיקה לפחד, הדוברה המשיכה לשוט, והיא חזרה על השיר עוד כמה פעמים, הפעם בקצב הרגיל שלו. בסיום היא באה אלי ונתנה לי סטירה - למה לא סיפרתי לה שהיא תצטרך לשיר על הדוברה" עד כאן דן אלמגור.
השיר התפרסם והיה לשיר אהבה נוגע ללב ואהוב ובמשך השנים בצעו אותו גם יהודית רביץ, אפרת גוש, האנסמבל של גלעד אפרת ועוד הרבה אחרים.
ואני מאחלת לכולנו שנמצא תמיד מגדלור שיאיר לנו את החוף הבטוח גם בשעות הכי קשות.