בשבוע שעבר חולל הרב עובדיה יוסף סערה באומרו כי גדולי התורה אינם צומחים מהישיבות התיכוניות. הרב חיים דרוקמן הגיב על דברים אלו, ואמר כי מהישיבות התיכוניות יצא דור של תלמידי חכמים המעורים בכל תחומי החיים של ישראל.
בשיחה ביומן הצהרים של ערוץ 7 אמר הרב אהרון אגלטל, ראש הישיבה הקטנה במעלה חבר שבדרום הר חברון כי אסור \"לטאטא\" את דברי הרב עובדיה יוסף \"אל מתחת לשטיח\". לדבריו, הוא חש הכרת טובה גדולה למערכת של הישיבות התיכוניות שממנה צמח גם הוא, וזאת בשל נסיונה להתמודד עם \"חומר גלם\" המגיע אליה, ובשל השתדלותם של אנשי החינוך בה לעשות כמיטב יכולתם למען כל הילדים המגיעים אליה, אך לדבריו הבעיה נעוצה ביחסו של הציבור הדתי ציוני כלפי התורה. לדברי הרב אגלטל אם מתייחסים אל התורה כאל מקצוע אחד נוסף הנלמד לצורך קבלת תעודת הבגרות, וכל זאת כאמצעי להשגת פרנסה, בגישה שכזאת נעוצה הטעות. התורה, לדבריו, נתפסת בממד אחר: \"היא נקודת המוצא שלנו לחיים, ומתוכה אנו משקיפים על העולם\", אמר. עם נקודת אמת זו, לדבריו, אין הציבור הציוני דתי מתמודד די, ולכן אינו מתרומם מהמצב שבו הוא נמצא. הוא הוסיף כי אינדיקציה לכך אפשר לראות ביחסם הבלתי מספק של החניכים לתורה ולאוצרות הרוחניים של העם. עד כדי כך, שלדבריו בשיחות עם ראשי ישיבות הסדר מתברר שפעמים רבות מגיעים אליהם תלמידים שאינם יודעים לפתוח דף גמרא.
לדבריו, יש נתפסים לפתרונות חיצוניים כמו צביעת הטקסט של הגמרא בצבעים לצרכים דידקטיים, או הפיכתה לסרטים. לדעתו, הדבר לא יצלח.
הציבור הציוני דתי עמס על כתפיו את יישוב ארץ ישראל בחירוף נפש, אמר אגלטל, אבל את התורה עדיין לא. שיעור קומה אחר יש לתלמיד שמסיים \"ישיבה קטנה\", שהיא הדגם של החינוך החרדי לנערים במגזר החרדי. תלמיד שכזה, לאחר 4 שנות לימוד, יודע מאות דפי גמרא, ועשרות סוגיות בעיון. הוא בעל ידע נרחב בשולחן ערוך, ובעל הבנה עמוקה בענייני אמונה, אמר אגלטל, וכשהוא מגיע לישיבה גבוהה הוא אינו מתחיל לברר איפה הוא ביחס לתורה או אם הוא רוצה להיות דתי או לא. אגלטל הציע כי ייערך שינוי, וכי הישיבות יקדישו שנתיים תמימות ללימודי קודש בלבד, ואת תעודת הבגרות יעשו במשך השנתיים האחרות.
לדעת הרב אגלטל הדבר דורש מהלך נכון ואמיץ של ראשי מוסדות ואנשי ציבור. במהלך זה רואה הרב אגלטל את האפשרות ש\"התלמידים יהיו מלאי חשק בתורה, עולם הישיבות ישגשג, והציבור יתחזק מתוך עצמו. לאחר מכן עם ישראל יתברך מאתנו\", סיכם אגלטל.
בשיחה ביומן הצהרים של ערוץ 7 אמר הרב אהרון אגלטל, ראש הישיבה הקטנה במעלה חבר שבדרום הר חברון כי אסור \"לטאטא\" את דברי הרב עובדיה יוסף \"אל מתחת לשטיח\". לדבריו, הוא חש הכרת טובה גדולה למערכת של הישיבות התיכוניות שממנה צמח גם הוא, וזאת בשל נסיונה להתמודד עם \"חומר גלם\" המגיע אליה, ובשל השתדלותם של אנשי החינוך בה לעשות כמיטב יכולתם למען כל הילדים המגיעים אליה, אך לדבריו הבעיה נעוצה ביחסו של הציבור הדתי ציוני כלפי התורה. לדברי הרב אגלטל אם מתייחסים אל התורה כאל מקצוע אחד נוסף הנלמד לצורך קבלת תעודת הבגרות, וכל זאת כאמצעי להשגת פרנסה, בגישה שכזאת נעוצה הטעות. התורה, לדבריו, נתפסת בממד אחר: \"היא נקודת המוצא שלנו לחיים, ומתוכה אנו משקיפים על העולם\", אמר. עם נקודת אמת זו, לדבריו, אין הציבור הציוני דתי מתמודד די, ולכן אינו מתרומם מהמצב שבו הוא נמצא. הוא הוסיף כי אינדיקציה לכך אפשר לראות ביחסם הבלתי מספק של החניכים לתורה ולאוצרות הרוחניים של העם. עד כדי כך, שלדבריו בשיחות עם ראשי ישיבות הסדר מתברר שפעמים רבות מגיעים אליהם תלמידים שאינם יודעים לפתוח דף גמרא.
לדבריו, יש נתפסים לפתרונות חיצוניים כמו צביעת הטקסט של הגמרא בצבעים לצרכים דידקטיים, או הפיכתה לסרטים. לדעתו, הדבר לא יצלח.
הציבור הציוני דתי עמס על כתפיו את יישוב ארץ ישראל בחירוף נפש, אמר אגלטל, אבל את התורה עדיין לא. שיעור קומה אחר יש לתלמיד שמסיים \"ישיבה קטנה\", שהיא הדגם של החינוך החרדי לנערים במגזר החרדי. תלמיד שכזה, לאחר 4 שנות לימוד, יודע מאות דפי גמרא, ועשרות סוגיות בעיון. הוא בעל ידע נרחב בשולחן ערוך, ובעל הבנה עמוקה בענייני אמונה, אמר אגלטל, וכשהוא מגיע לישיבה גבוהה הוא אינו מתחיל לברר איפה הוא ביחס לתורה או אם הוא רוצה להיות דתי או לא. אגלטל הציע כי ייערך שינוי, וכי הישיבות יקדישו שנתיים תמימות ללימודי קודש בלבד, ואת תעודת הבגרות יעשו במשך השנתיים האחרות.
לדעת הרב אגלטל הדבר דורש מהלך נכון ואמיץ של ראשי מוסדות ואנשי ציבור. במהלך זה רואה הרב אגלטל את האפשרות ש\"התלמידים יהיו מלאי חשק בתורה, עולם הישיבות ישגשג, והציבור יתחזק מתוך עצמו. לאחר מכן עם ישראל יתברך מאתנו\", סיכם אגלטל.