פרס ירושלים לגבורה יהודית
רמי דוידיאן
הציל מאות צעירים מהמסיבה ברעים.
בן 59, נשוי לאיריס ואב לארבעה. תושב המושב פטיש
זו ילדותי// בן זקונים למשפחה של חקלאים מהמושב פטיש. כשהייתי בן 13, בשמחת תורה, אבי נפטר ואני מצאתי את עצמי מסייע בפרנסת המשפחה, חולב ברפת ועובד בלול. האובדן של אבא וההירתמות לעזרת המשפחה הפכו אותי למי שאני.
הגבורה// בשמחת תורה בבוקר, רגע לפני שיצאתי לבית הכנסת בשל יום האזכרה של אבי, הטלפון שלי צלצל. על הקו היה חבר שהתחנן שאצא לחלץ את הבן שלו שהיה במסיבה ברעים. כך מצאתי את עצמי במשך 48 שעות מציל מאות צעירים, בלי לחשוב בכלל מה אני עושה ובלי להבין את גודל הסכנה. נסעתי וחזרתי מתוך האש והקמתי חמ"ל של מסייעים. מאז אני בטראומה, הגוף והנפש פצועים מהמראות, והזיכרונות של הימים ההם לא מרפים.
המוטו שלי// אהבת חינם ועזרה לזולת. תמיד להיות בצד הנותן והעוזר, לא לחשוב רק על עצמי.
כשאעמוד על הבמה// קודם כול אחשוב על כל אלה שלא הצלחתי להציל והלב כואב. ועדיין אני זוכר גם את מאות הצעירים שהצלחנו להציל. הם דור העתיד ואני מודה לא־ל על הזכות. אני חושב שאבא שלי, שיום פטירתו חל בשמחת תורה, שמר עליי מלמעלה וצלחתי את המשימה.
***