פרופ' אנה גייפמן היא מומחית לרוסיה ואיתה שוחחנו על ההשלכות הצפויות למותו של מנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלני, על ההתרחשויות הפנמים רוסיות.
כבר בפתח הדברים מבהירה פרופ' גייפמן כי להערכתה שום דבר משמעותי לא יקרה ברוסיה בעקבות מותו של נבלני והדבר מאוד אופיינית ותואם את התרבות הרוסית. כך מתנהלים שם דברים. בנקודה זו היא מציגה את ההתייחסות לאירוע מנקודת המבט של פוטין ומנגד מנקודת המבט של נבלני ותומכיו.
"המבט של פוטין אומר שמה כבר קרה, וכך זה מתקבל שם. זה חלק מהתרבות הרוסית אחרי אלף השנים של התנהגות כלפי האדם שלא נחשב לכלום, אז מה כבר קרה. זה עוד הרבה לפני הקומוניזם ולפני תקופת הצארים. זה מתחילת התרבות הרוסית. רואים ששם האדם לא נחשב לכלום. מבחינתו של פוטין לא קרה שום דבר. הוא התנגד לשלטון והעז להגיד דברים נגד השלטון אז מגיע לו".
פוטין לא אומר זאת במפורש כי כך נוהג סוכן ק.ג.ב. לשעבר שלא אומר דבר מטבעו. "אבל כולם ברוסיה מבינים את זה", אומרת פרופ' גייפמן שמציינת גם את הצד של נבלני שחזר לרוסיה ב-2021 אחרי שפוטין ניסה להרוג אותו, למרות שידע שפוטין לא יעזוב אותו בשקט. "לא היה לזה סיכוי ולמרות זאת הוא חזר, וזה כבר מעניין", היא אומרת וקובעת כי בחזרתו של נבלני לרוסיה על מנת לעורר את העם גם במחיר חייו הוא מקבע את מעמדו כגיבור.
גייפמן מציינת את גבורת חיילי צה"ל שמתגלה במערכה אליה התגייסו על אף שלא ביקשו להגיע למציאות זו של מלחמה. שם, במוסקבה, גבורתו של נבלני באה לידי ביטוי בבחירתו לשוב למוסקבה על אף שידע שאין לו סיכוי. עוד היא מציינת כי בתרבות הרוסית ההקרבה העצמית למען אידיאל ערכים ואמונה היא חובה. האדם הפרטי אינו נחשב לכלום והוא נכון להקרבה עצמית. משום כך נבלני מתקבע כגיבור שהאמין בתפיסה מסוימת ופעל לאורה תוך כדי הקרבה עצמית. מנגד מבחינת אותם שביצעו את החיסול לאחר שהעבירו אותו לצפון וניתקו אותו ממשפחתו ומעורך דינו החיסול הגיע לו משום שהוא העז לתת ערך לאינדבדואל.
להערכתה של פרופ' גייפמן סערת נבלני תשכך מהר מאוד וגם המעטים שיצאו להפגין יחזרו לבתיהם. הפגנות הן עסק מסוכן במוסקבה ולא רבים מוכנים לסכן את עצמם בכך. זאת לבד מהמלחמה באוקראינה שמושכת את מרב תשומת הלב ומייצרת עייפות בעם הרוסי. העם הרוסי רואה כערך עליון את שמירת הסדר הקיים וכאשר ערך זה בא למול ערך החירות הם תמיד יעדיפו את הסדר. זו גם הסיבה שמי שבא לערער על סדר שכזה מתוך תפיסה אופוזיציונית אך טבעי בעיניהם שישלם על כך מחיר כבד.
באשר לתגובות במערב, גם אלה לא מעניינות את פוטין שרואה במערב אויב ששונא את רוסיה ורואה כיעד את השפלתה של ארצו. "הוא המציא אידיאולוגיה ועכשיו הוא הקרבן שלה", אומרת גייפמן.
בדבריה מדגישה פרופ' גייפמן כי המערב ובתוכו ישראל אינו מבין את הפסיכולוגיה הרוסית, והבנה זו היא כלי הכרחי על מנת להבין את הצעדים שמבצע הממשל במוסקבה. "הם לא כמונו ולא כמו הצרפתים או הגרמנים. הם שונים", היא אומרת וקובעת כי הפסיכולוגיה הרוסית היא זו שמביאה את רוסיה לחזור לתפיסותיה הישנות בכל הזדמנות בה נפתח צוהר לחולל משהו מעט טוב יותר, אנושי והוגן יותר.
"למה הם בוחרים בפוטין שוב ושוב. לא רק בגלל שהם מפחדים. יש מיליונים שרוצים אותו. כדי להבין את זה צריך להכיר את הפסיכולוגיה הרוסית. בתרבות הזו הערך הגבוה ביותר הוא סדר. לא חירות ולא חיי אדם, אלא הסדר. אנשים רוצים לדעת שמחר יהיה כמו היום ושלא ישנו את הדברים ולא יסכנו אותם. הם יודעים שלפניהם יש שתי אופציות, סדר וחירות ותמיד הם בחרו בסדר".