שאול רוזנפליש היה רציני מאוד לגבי החיוב שהיה לו, ולכן הקפיד לעלות חזן שלוש תפילות ביום כל יום כאילו חייו היו תלויים בכך. אבל זה לא אומר ששאול רוזנפליש נהנה מזה. להיות חזן קבוע במניין של שמונה בבוקר זה עניין שמזמין הערות מכל הסוגים, אבל בעיקר ממתפללים שמבקשים להאט את הקצב (אגב, אותם מתפללים שמעולם לא נצפו עטורים בתפילין במהלך אין כאלוקינו, אבל נניח לזה).
בכל אופן שאול נאלץ לרסן את עצמו בפסוקי דזמרה ולומר אותם בקצב קריאה של ילד בכיתה א' בקבוצת המתקשים. אבל מה ששאול פרגן לציבור בפסוקי דזמרה הוא לקח חזרה בחזרת ש"ץ מזורזת. הרי החזרה הזאת, אם להודות על האמת, לא ברור מה מידת הרלוונטיות שלה לימינו (זו כמובן לא דעתי האישית, זה שאול), אז בחזרת הש"ץ שאול היה נוהג להטיס את הטקסט מהר ככל הניתן בלי לוותר על הגיית כל המילים והפרדה בין הדבקים כמקובל. על זה לאף אחד לא היה מה להגיד, שלא לומר שבסתר ליבם כל המתפללים בירכו אותו על כך.
מפה לשם תוך כמה חודשים שאול כבר ירה את החזרה בקצב שמשך את תשומת ליבם של אנשים נוספים מהאזור, ביניהם המפיק המוזיקלי שמעלצי ברנסטיין, שבדיוק חיפש לרענן את עולם המוזיקה החסידית המדשדש. שמעלצי ייצג לא מעט מהזמרים החסידיים הגדולים של התקופה. שמות כמו יענקי פלצשנר, גרש'לה מוצנר ואבריימלה אשכנזישטיין. כל הקליברים בקיצור.
אחרי האזנה אחת לשאול, שמעלצי הבין שיש לו ביד את הדבר הבא. בדיקה זריזה העלתה שזמר ראפ ממוצע יורה ארבע או חמש מילים בשנייה בעוד הגדול שבהם, אמינם, יורה שבע וחצי מילים בשנייה. ושאול שלנו? לא פחות מ־56 מילים בשנייה. שזה כל "מודים אנחנו לך", אם לסבר את האוזן.
שמעלצי חיכה לשאול בתום התפילה והציע לייצג אותו אומנותית.
"אבל אני עורך דין במקצועי", הסביר שאול.
"ואני חסר כל כישרון בהכשרתי", החזיר שמעלצי, "והנה אני מפיק מוזיקלי".
עם הלוגיקה הזאת היה קשה להתווכח, ושמעלצי מיד התחיל למתג את שאול רוזנפליש כראפר החסידי הראשון בהיסטוריה.
הופעת הבכורה של שאול, או בכינויו החדש "50 זוז", נקבעה לחודש קדימה בבית הכנסת הגדול בירושלים, ואחרי שכל הפינות נסגרו נשאר רק העניין הפעוט של כתיבה השירים וביצועם.
שמעלצי פנה ליד ימינו רפי כהן, שהחיסרון היחיד שלו היה השם חסר המעוף שבחרו לתת לו הוריו ושלא התחבר בכלל לעולם הזמר החסידי המתחדש (או לטורים סאטיריים).
רפי ניגש מיד למלאכה וכתב לשאול את שירו הראשון 'ספר קהלת', שבגדול כלל את שאול מקריא בטיל את כל ספר קהלת על גבי ביט קצבי במיוחד.
שמעלצי שחרר את השיר ברדיו קול חי והתגובות הנלהבות לא איחרו להגיע. הציבור רק רצה עוד ועוד מהראפ היהודי הנהדר הזה (שגם מוציא אותך ידי חובת קריאת מגילה במינימום זמן). הסינגל הבא "כל מסכת עירובין כולל הערות ר' עקיבא איגר" גם הוא חרך את תחנות הרדיו, והפעם שמעלצי התחיל לקבל בקשות לשת"פ מעבר לים. מה שקרה זה שאומני הראפ הגדולים בעולם עמדו נבוכים מול היהודי עם החיוב שקרקס את כולם והחליטו שהם חייבים להקליט איתו סינגל משותף.
שמעלצי כמובן היה צריך להעמיד פנים שהוא לא מכיר בכלל מוזיקה לועזית, מה שמאוד סרבל את כל ההתקשרות עם הראפרים הנוכרים, אבל לבסוף נקבעה לשאול הקלטה משותפת עם ג'יי זי. הסינגל המשותף שלהם "יו יו יונתי בחגווי הסלע" היה להיט מיידי וכלל את שאול מטיס פסוקים משיר השירים כשבין לבין ג'יי זי מספר על ילדותו בקרב כנופיות רחוב בניו יורק של שנות ה־80. ואם על הנייר זה נשמע לכם לא שייך אז אתם רבויסיי לא תעשו כסף בחיים שלכם, לפחות לא בתור מפיקים מוזיקליים. בפועל, הסינגל המשותף החזיר בתשובה לא מעט יהודים אבודים, ומאידך הביא להידרדרותם הרוחנית המהירה של מספר זהה של יהודים אדוקים, כך שהיהדות האורתודוקסית בגדול יצאה מהסיפור מקוזזת ושמעלצי יכול היה לסכם את השת"פ כהצלחה.
שאול עצמו נהנה מהתהילה המפתיעה שנחתה עליו, אבל מהר מאוד הפרסום התחיל לשבש את שגרת חייו. המוני מעריצים משולהבים היו מתגודדים בבית הכנסת השכונתי שלו שלוש פעמים ביום כדי לחזות ב"חיוב" עולה חזן, וכשפעם אחת הוא העז לעשות מנחה קצר הוא חטף מעזרת הנשים נר הבדלה מעופף ישר לתוך הראש.
הצרה הייתה שהוא היה מקושר חוזית לשמעלצי הממולח, כך שהוא לא ראה איך הוא יוצא מהחיוב שלו להיות אומן בלעדי של שמעלצי עד 2028 (עם אופציה להארכה).
בשלב הזה שאול הבין שכל מה שהוא צריך כדי לחזור להיות עורך דין משעמם שיש לו חיוב זה למצוא חיוב אחר מהיר ממנו. לכאורה משימה קשה, אלא שאנחנו שוכחים ששאול היה החזן במניין של שמונה בבוקר. מניין שמי שמגיע אליו, חזקה עליו שהוא לא ממהר לשום מקום. אז למחרת בבוקר שאול לקח את שמעלצי לביקור קצר במניין של שש וחצי בבוקר, מניין שבו המתפללים גוהרים מעל החזן ודוחקים בו להאיץ כי "לכולנו יש איפה להיות הבוקר". ואני אומר ביקור קצר, כי כל התפילה לקחה משהו כמו שבע וחצי דקות. בעיקר בזכות החזן יוסל'ה פרנדליץ', שהיה דוחס בקלילות 254 מילים בשנייה. האזנה אחת ליוסל'ה ופניו של שמעלצי אורו. הוא קרע מיד את החוזה עם שאול כדי לפנות מקום לכוכב החדש.
בסופו של דבר יוסל'ה פרנדליץ' הפך לראפר היהודי המצליח בכל הזמנים. אומנם היו לו בדיוק 15 דקות של תהילה, אבל גם על ה־15 דקות הללו הוא חטף מהמתפללים בבית הכנסת. הרי תהילה אפשר לדחוס גם בשמונה דקות. לכולנו יש איפה להיות הבוקר.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***