צה"ל החליט להקדים בין השאר גם את גיוסם של מתנדבי ש"ש, שנת שירות, בחמישה חודשים על רקע מצוקת כוח האדם והצורך בעיבוי שורות הצבא לקראת המשך המלחמה בצפון ובדרום.
בראיון לערוץ 7 מספר אבי אלבאז, מנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, על ההשלכות המדאיגות שצפויות למהלך עבור נוער בסיכון.
"אנחנו לא מנותקים מהמציאות", מדגיש אלבאז בפתח דבריו. "ישראל במציאות של מלחמה וכולנו חווים זאת במעגלים שונים. אנחנו אומרים שלאותה מדינה יש גם אחריות לאלפי ילדים במצבי סיכון מורכבים שנסיבות חייהם הובילו לכך שהמדינה הוציאה מהמסגרות המשפחתיות הביולוגיות למסגרות חלופיות. אלו ילדים שחווים בשגרה טלטלות ומצוקות ובשעת החירום הזו המצוקות שלהם התרחבו בהיבט הרגשי חברתי והתנהגותי. עבורם "השינשינים" (מתנדבי שנת השירות) מהווים מקור מרכזי בחייהם, דמות של עוגן, חלופה לאבא ואימא, דמות קשובה בטווח הגילאים שמאפשר להם להיפתח בפניהם ולתת אמון".
במציאות כזו, אומר אלבאז, הוצאת המתנדבים מהמסגרות הללו שחלקן נמצאות גם באזורי המלחמה עצמם, תהיה עבורם קושי אמתי ובסיס למשבר חמור. "אנחנו אומרים למדינה שאנחנו רוצים להגיע לשיח אמתי ומשמעותי ולא לקבל הודעות דרך התנועות המשלחות על הוצאת השינשינים כאן ועכשיו. זה יהיה עבור אותה אוכלוסיה נזק כמעט בלתי הפיך".
ההודעות על הגיוס המתקרב עברו תהליך שהחל במשרד הביטחון שקבע את מספר המגויסים שעל התנועות המשלחות השונות לספק, ותנועות אלה הכוללות ארגוני נוער, התנועה הקיבוצית ומסגרות נוספות, העבירו למסגרות החוץ בייתיות שעליהם להודיע למתנדבי השינשין שעליהם להתגייס בחודש מרץ הקרוב.
אלבאז מציין בדבריו כי גם עבור המתנדבים עצמם, אותם הוא מגדיר כאוכלוסיה משכמה ומעלה העושים את משימתם מתוך מוטיבציית שיא בדרך לגיוס משמעותי בצה"ל, גם עבורם ההודעה אינה פשוטה כאשר היא דורשת מהם להתנתק מאוכלוסיה במצוקה שהקשר איתה נבנה ונצרך כל כך עבור הילדים. "ההודעה הזו יוצרת משבר", הוא אומר.
עוד הוא מציין כי "כחלק מהמאמץ המלחמתי הרבה מאוד מדריכים, שהם עוגן מרכזי בפנימיות ובמסגרות התגייסו, כך שהדמות המרכזית שחווה את הנוער הזה מבוקר עד ערב ונמצאת איתו כשהוא נופל וקם לא נמצאת, אז מי יהיה שם עבורם?", הוא שואל וקובע כי בישיבה משותפת רצינית וישירה של כל הגורמים הנוגעים בדבר ניתן להגיע לפתרון ראוי.
לשאלתנו אם בינו לבין עצמו קיים מתווה כלשהו לפתרון, משיב אלבאז ומדגיש כי הוא לא נמצא בשיח המבקש לעיתים לפתור עוולה בעוולה אחרת. אך הוא רואה במשימתם של השינשינים את אחת המשימות החברתיות החשובות ביותר עבור החברה הישראלית המבקשת לאפשר לבני הנוער במצוקה להשתקם ולאחר גיל 18 להשתלב בחברה כאזרחים טובים ומועילים. ראייה שכזו, הוא אומר, הייתה אמורה להביא לראייתם בצורה אחרת.
בנוסף הוא קובע כי לא ניתן להציב מספר יעד ללא בחינת המציאות בשטח. עד כה מדובר בגיוס של עשרים אחוזים מהמתנדבים כאשר כל שינשין אחראי על 12-14 ילדים והמשמעות היא מאות ילדים שימצאו את עצמם ללא הסיוע שהם זקוקים לו כל כך.
"אנחנו מבקשים לקיים שיח עם ממנהיגות משרד הביטחון ומנהיגות המסגרות החוץ בייתיות ומשוכנע שבשיח משותף יימצא הפתרון הנכון", הוא אומר ומעיר כי שנת הלימודים במסגרות הללו מסתיימת לקראת הקיץ, כלומר שכל האירוע מתנקז לעוד 4-5 חודשים, תקופה שלטעמו אינה דרמטית כל כך ובהמתנה ניתן יהיה להיערך בצורה נכונה.
אלבאז מציין כי עד כה "משרדי החינוך והרווחה מבינים את המשמעות ופועלים כדי למצוא את הפתרון הנכון. יצרנו קשר עם משרד הביטחון. יש פתרונות שעולים בשבועיים האחרונים. היה הסכם שחזרו ממנו, מה שגרם למשבר אמון. ביום שני היה דיון בכנסת סביב הנושא הזה. שלחנו נציגים מטעמנו להצגת הדברים. עדיין לא נמצא הפתרון".
שאלנו את אלבאז אם לא יתכן פתרון משולב שבו הצבא יגייס את השינשינים לתקופת חיול קצרה שמיד לאחריה הם ימשיכו בפעילותם במסגרות החוץ בייתיות כשהם מוגדרים כחיילים על מדים, כפי שהצבא עושה במסגרותיו שלו.
על כך הוא משיב בציון הנתון לפיו מתנדבי שנת השירות הם צעירים המיועדים לשירות קרבי והמטרה בהקדמת גיוסם היא הכשרה שתצרף אותם למאמץ המלחמתי, כך שבשורותיו הם לא יהיו רלוונטיים עבור המסגרות הללו. עם זאת הוא מציין כי עצם קיומם של פרויקטים חינוכיות בתוך הצבא מלמד על הבנת המערכת את חשיבות המסגרות החוץ בייתיות הללו.