עשרים שבועות חלפו מאז הטבח הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, וראשנו וליבנו עדיין בעזה. בימים אלה אני עורך פגישות רבות עם משפחות שכולות מכל חלקי העם, הורים ללוחמים שנפלו בקרבות והורים שאיבדו את ילדיהם בטבח הנורא.
אני נפגש עם תושבי הקיבוצים מהעוטף, עם חברי פורום תקווה, עם פורום גבורה של הורי הלוחמים ועם הורי התצפיתניות. מכולם אני שומע דבר אחד: כמיהה לאחדות בעם.
כולם מבינים שלצד חילוקי הדעות הקשים בשאלה כיצד נכון לנהל את המלחמה, אם צריך להסכים לעסקה ומה נעשה ביום שאחרי, אנו חייבים אחדות ושיתוף פעולה מלא בין כל חלקי העם כדי לנצח את האויבים הקמים עלינו לכלותנו וכדי לשקם את הכבוד הלאומי שלנו. בתקופה הרגישה הזאת, כל דעה ציבורית נבדקת בזכוכית מגדלת, וכדי לבצע מהלכים חשובים ולקדם דעות, צריך לסחוף איתך חלק נרחב מהעם, תוך מתן תשומת לב לדרך ולצורה שבה אומרים את הדברים.
השבוע השתתפתי בדיון בכנסת בנושא בתחום משרדי. מחצית השעה הראשונה הוקדשה למשפחות החטופים שהגיעו לזעוק את זעקתן, ללא קשר לנושא הדיון. היוזמה החשובה, כמו כרזות עם פניהם של החטופים והחטופות שנתלו על קירות הוועדות השונות בכנסת, נועדו להזכיר לכולנו שאף שלכאורה מתנהלת שגרה, ל־134 אנשים, נשים וטף אין שגרה, אין חירות, ויש חשש כבד לחייהם.
המשפחות שהגיעו אחרי הדיון ללשכתי, הזכירו שוב ושוב את הרצון לאחדות בעם ישראל ואת השאיפה שאחוות הלוחמים בעזה לא תיעלם כשהם שבים הביתה לגבולות מדינת ישראל. משפחות שכולות שהגיעו לדבר עימי, סיפרו על המטרה שהבנים שלהם הקריבו את חייהם למענה - חיים בטוחים, שלווים ורגועים במדינת ישראל.
המשפחות שוב דיברו והזכירו את הכוח העצום שיש לעם היהודי, שמתגלה תמיד בעת צרה והתגלה גם בשנה הקשה הזאת. הסיפור היהודי מוכיח שוב ושוב שכאשר תוקפים אותנו, כאשר העם בתקופות הכי קשות שלו, דווקא שם אנו קמים "כאריה הקם מרבצו". יוזמות צצו בכל פינה, לצורכי החיילים ולסיוע למפונים, גברים ונשים מכל הארץ התגייסו בהמוניהם לתקופת זמן לא ידועה, ואומנים נסעו לשמח אזרחים וחיילים בכל רחבי הארץ.
כבר תקופה ארוכה אני קורא לשיח של אחדות, הרבה לפני 7 באוקטובר, עוד כשהרפורמה המשפטית הייתה בכותרות והעם מימין ומשמאל יצא לרחובות. גם היום אני קורא לראשי המפלגות לחבור לממשלה רחבה, שתפעל יחד למגר את האויב ולשקם את הדרום, תפעל יחד להחזרת החטופים ולחיבוק משפחות הנופלים. עלינו לשמר את רוח העם שהתגלתה במלוא עוצמתה בימים שלאחר שבעה באוקטובר, ולא לחזור לשיח תעמולתי שמטרתו לשסות ולפלג, ושבסופו של דבר מחליש אותנו אל מול אויבינו בשעת מלחמה.
בימים אלה, ארבעה חודשים מפרוץ המלחמה ולאחר שאנו שומעים ניסיונות להחזיר את השיח המפלג שהיה טרם שמחת תורה, אני קורא לכך ביתר שאת – כוחנו באחדותנו זה לא רק סיסמה. לא צריך להתחמק מהנושאים שמסעירים את רוחנו, אבל יש לגשת אליהם בצורה עניינית ולא מתריסה ומפלגת.
אם נשכיל להתגבר על המחלוקות עוד קצת, להבליט את הטוב, ולעיתים להסכים שלא להסכים, נוכל להתגבר על אויבינו ביתר שאת, להפנות משאבים למה שחשוב באמת ולא להתמודדות עם הפילוג: לשיקום היישובים ולשיקום הנפשות שנפגעו פגיעה קשה כל כך בחודשים האחרונים.
הכותב הוא שר התרבות והספורט