הרמטכ"ל הרצי הלוי
הרמטכ"ל הרצי הלויצילום: דובר צה"ל

הרב מוטי שראל, ר"מ בישיבת ההסדר בקרני שומרון ואב ללוחמים בעזה פנה באגרת לרמטכ"ל, בה הוא מגיב על דבריו למפקדים.

"דברים חשובים וחכמים מאוד כתבת למפקדים ועל כך מגיעה לך הערכה רבה. ברצוני להתייחס לנקודה אחת שלדעתי היא קריטית בהבנת המלחמה וממילא בדרך ניהולה", כתב הרב שראל בראשית דבריו.

הרב שראל פנה לרמטכ"ל, "כתבת בעניין הערכים כי עלינו להקפיד שלא להפעיל כוח היכן שלא נדרש, להבחין בין מחבל לשאינו.... ולא לצלם סרטוני נקמה. איננו במסע הרג נקמה או רצח עם, השתמשת בפסוקים מהתורה לגבי קללת חרש – וכאן הטעות הגדולה".

"אנחנו לא במריבה בין שני אנשים פרטיים ולא בסכסוך שכנים בבניין, במקרה כזה אכן צריך לנהוג בכבוד ונימוס. אין לנו בעיה ספציפית עם מחבל מסוים או ארגון מסוים - אנחנו במלחמה של עם בזוי ואכזר שקם לכלות את עם ישראל.

ועל זה אמר ה' למשה – נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים" (במדבר לא) – אין כאן נקמה פרטית אלא נקמה לאומית על כבודם של ישראל שנרמס עד עפר, יש כאן החזרת ההרתעה שכל כך חשובה לביטחון של עם ישראל במזרח התיכון".

הרב שראל הזכיר את הסכמי אוסלו. "לצערי מאז אסון אוסלו חדרו רעיונות הזויים שאין כאן מלחמה בין עמים אלא בעיה עם כמה מחבלים - 'המפגע הבודד', התחילו לדמיין שיש כאן עם שוחר שלום שיש בתוכו כמה עשבים שוטים.

ולא היא, אין כאן אוכלוסייה חפה מפשע אלא מחפה על פשע, כמו שבכל יום שעובר במלחמה אנו רואים שבכל בית בעזה יש תחמושת וחומרי הסתה ולימוד שכל העם גדל על שנאה תהומית לעם ישראל. עם שתוקף אותנו צריך לדעת שיותקף בעוצמה ויגורש מאדמתו".

וכך כתב הרמטכ"ל הרביעי של צה"ל משה דיין בשנת 1959 – "לא היה בידינו להבטיח כל צינור מים מפיצוץ וכל עץ מעקירה. לא היה בידינו למנוע רצח עובדים בפרדס ומשפחות בשנתן. אך היה בכוחנו לקבוע מחיר גבוה לדמינו, מחיר יקר מכדי שכדאי יהיה לישוב הערבי, לצבא הערבי, לממשלות הערביות לשלמו. משמעות פעולת התגמול היא כי ישראל רואה בהסתננות כפעולת איבה בלתי נסבלת והיא מורה את כוחותיה לעבור את הגבול ולפגוע בארץ הערבים. הפגיעה אינה פעולת נקם. זו פעולת עונש והתראה שאם אותה ממשלה לא תשתלט על תושביה ולא תמנע את פגיעותיהם בישראל יעשו הכוחות הישראלים שמות בארצה".

הרב שראל מציין "כך הייתה התפיסה הבריאה והנכונה של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות וכך לוחמנו האמיצים בעזה נוהגים במלחמה מתוך תחושה בריאה של נציגי העם שבאים לכלות את הרע ולנקום את כבודם של ישראל.

בציפייה להרמת קרנם וכבודם של ישראל, לעשות נקמה בגויים תוכחות בלאומים (תהילים קמט'), ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".