העיתונאי אלמוג בוקר, תושב עוטף עזה, מספר בראיון לערוץ 7 על הקושי להפריד בין מי שמסקר כעיתונאי את המלחמה לבין היותו אזרח תושב האזור, מתייחס לשגרה אליה חוזרים מרבית אזרחי ישראל וגם על היום שאחרי הניצחון והכרעת חמאס.
בוקר מספר כי אל הישובים צמודי הגדר ניתן לחזור, אך קיימת גם האפשרות שלא לחזור עד ה-7.7. "חלק מהאנשים חוזרים, חלק קטן יחסית. משפחות עם ילדים עדיין לא חוזרים בשלב הזה", הוא אומר ומעיר שקשה לו לנחש מה יקרה בתאריך המיועד, ה-7.7, "אם נראה נהירה המונית או שאנשים עוד יחששו".
להערכתו "המצב הנוכחי עדיין לא מאפשר חזרה. כמי שנמצא לדוגמא בזיקים, אני נמצא לבד בלי המשפחה. זה עדיין אזור מלחמה, וכל עוד זה אזור מלחמה קשה מאוד להחזיר את הילדים", אומר בוקר.
עם זאת הוא מוסיף כי את חזרה לישובים חייבת להקדים הכנה נפשית, בעיקר לילדים. "אם התקבלה החלטה להחזיר אותם ב-7.7 צריך לדבר איתם ולהסביר להם למה הם חוזרים ולא למרוח אותם ולהגיד שחוזרים למקום בטוח ושונה ממה שהיה עד השבעה באוקטובר, ואת זה לצערי עדיין לא עושים".
באשר להתמודדות האישית שלו כמי שעבודתו כעיתונאי מחברת אותו לאירועים ההם ולאלה הנוכחיים ללא הרף, לבין היותו תושב העוטף, אומר אלמוג בוקר כי לא ניתן להתנתק ולהמשיך בשגרה כאילו דבר לא קרה. "זה נכון שבחלקים גדולים של הארץ אנשים חזרו לשגרה, כי זו המציאות. אם אתה לא חי בעוטף או במילואים וסדיר ואם אין לך מישהו במשפחה במילואים או סדיר ואתה לא מאחת ממשפחות החטופים, אתה חוזר לשגרה. מבחינתנו, כמי שחי בעוטף ומסקר את העוטף ואת המלחמה, המלחמה נמשכת כמו בשבעה באוקטובר".
בוקר מדגיש כי אין בליבו כעס על החוזרים לשגרה ולמעשה מדובר בצעד טבעי. "אין לי גם לא טיפת כעס. אלה החיים ויש כוח בעובדה שישראל ממשיכה, אבל לצד זה שממשיכים הלאה, חשוב לא לשכוח", הוא אומר ומספר על הקושי שעבר עליו להירדם בלילה האחרון אחרי המראות מההפגנה בה הופעלו מכת"זיות כלפי מפגינים שבהם גם משפחות חטופים.
"אנשים שוכחים שהאנשים האלה איבדו חלק גדול מהמשפחה שלהם, יש להם ילדים, נשים אחים ואחיות שנמצאים בשבי והם נלחמים כדי להחזיר אותם הביתה. אנחנו יכולים להמשיך בשגרה אבל לצד השגרה חייבים לתמוך בהם ולחבק אותם ולבקש יחד איתם את הילדים שלהם ושכל אחד יחשוב שהילדים שלו שם".
באשר למועד סיומה של המלחמה, אומר בוקר כי הוא סבור שאכן ניתן לנצח את המלחמה לפחות באלמנט ההכרעה הצבאית והשלטונית של חמאס, ואת זאת הוא אומר כמי שרואה את העבודה שמבצעים חיילי צה"ל ברצועת עזה. "צריך להבין שעזה של היום היא כולה עזה של טרור, היא מדינת טרור כולה. הלוחמים שלנו מתמודדים שם עם 700 קילומטר של מנהרות. כל בית שני הוא בסיס של חמאס. עברו רק שלושה חודשים מאז הכניסה הקרקעית, וזו לא תקופה ארוכה, שבה הושמדו חמישים אחוז מהיכולות של חמאס, גם במנהרות האסטרטגיות שלהם. זה אומר שזה רק עניין של זמן".
"זה לא ייגמר עוד חודש או חודשיים. זה יכול להימשך גם שנה, אבל אחרי השנה או שנה וחצי אפשר להשמיד את היכולות של מאס", אור בוקר ומוסיף פרט שבעיניו הוא קריטי ליום שאחרי: "אם ביום שאחרי בבלון הראשון שיעוף מהרצועה נתייחס אליו כמו שהתייחסנו לפני המלחמה הזו, כל מה שעשינו עד היום לא שווה. כמה ימים אחרי 'שומר חומות' שהיה מבצע צבאי משמעותי שסיימנו אותו בהצלחה, היה צבע אדום בשדרות ועד היום לא הגבנו על זה. באותו יום שבו לא הגבנו אמרתי שזה היו שבו הפסדנו את 'שומר חומות' וכך גם לגבי היום שאחרי. ביום שאחרי אם ייצא בלון, כל האזור שממנו יצא הבלון יצטרך להיות מושמד. זה יכול להיות מסגד, בית פרטי או בית ספר, אבל אם הם רוצים להשמיד את הילדים שלנו כל טרור צריך להיות מושמד גם במחיר חזרה למלחמה".