מופע חדש: "גרשווין – גרסת המהפכה"

תזמורת המהפכה, בניהולם האמנותי של זהר שרון ורועי אופנהיים, העלתה בבכורה במסגרת 'סדרת המהפכה' באופרה הישראלית את המופע 'גרשווין – גרסת המהפכה'.

זוהי חגיגה של יצירתו של גרשווין בשלוש מערכות - כל מערכה מציגה זווית אמנותית ייחודית של יוצר ישראלי המתכתב עם כמה מהיצירות והשירים המפורסמים ביותר של המלחין היהודי-אמריקאי ג'ורג' גרשווין - מחשובי יוצרי המוסיקה הקלאסית והמוסיקה הפופולרית בארצות הברית בתקופתו אשר ב-39 שנות חייו הטביע את חותמו בעולם המוסיקה של ארה"ב בפרט, ובעולם בכלל.

את היצירות והעיבודים לשירים בכל אחת מהמערכות יצרו כמה מהיוצרים והמבצעים הישראלים הוירטואוזים, הייחודיים והבולטים ביותר בעולם המוסיקה בישראל ובעולם - מאיה בלזיצמן (צ'לו ושירה), יונתן אלבלק (גיטרה חשמלית ושירה) וגיא מינטוס (פסנתר ושירה).

גרשווין חיבר מוסיקה פופולרית שכללה פזמונים, מוסיקה למחזות-זמר ולסרטים, ובכך היה לאחד הגורמים המרכזיים ביצירת "ספר השירים האמריקאי הגדול", אותם שירים קליטים שזכו לעשרות ביצועים ועיבודים במהלך השנים ושרובם היו לסטנדרטים של ג'אז.

בד בבד, הוא היה גם מלחין של מוסיקה קלאסית, וחיבר יצירות לתזמורת, קונצ'רטי ואף אופרה ('פורגי ובס'). בהיותו חסר השכלה מוסיקלית תיאורטית מסודרת, פיתח סגנון עצמאי וייחודי, ששאב מהמסורת הקלאסית כמו גם ממוסיקה אמריקאית פופולרית, כגון: רגטיים, ג'אז, בלוז, האופרטות של גילברט וסאליבן ומוזיקת כליזמרים.

גרשווין יצר מספר תקדימים בתולדות המוסיקה - הוא היה הראשון ששילב מוסיקה פופולרית וקלאסית במסגרת יצירה קונצרטית "קלאסית" ב"רפסודיה בכחול" (1927). הוא הראשון שזכה בפרס פוליצר עבור כתיבת מחזמר (Of Thee I Sing) ב-1931. הוא גם הראשון שחיבר אופרה אמריקאית מקורית ("פורגי ובס"), שלא רק שעסקה באפרו-אמריקאים, אלא שכל צוות הזמרים שלה היה אפרו-אמריקאי. התזמור של היצירה "אמריקאי בפריז", הכוללת צופרי מכוניות ככלי נגינה, היווה השראה לתזמור המודרני.

"אנחנו מוצאים בגרשווין מודל להשראה לעשייה היצירתית שלנו בתזמורת המהפכה", אומרים זהר שרון ורועי אופנהיים, ומוסיפים: "גרשווין ידע להלך בין המסורתי, הקונצרטנטי והקלאסי לבין המודרני, הג'אזי והפופולרי, בין הלחנה וביצוע, וכל זאת תוך יכולת גם להיות חדשן ומהפכן וגם לשמור על קומוניקטיביות.