מה זו בכלל תפילה? בעצם, תפילה היא קשר ישיר עם הקב"ה – וכל אחד יכול, באמת, פשוט לפנות לה' במילים האישיות שלו, ולבקש כל מה שהוא רוצה. אבל אם נעשה רק את זה, אנחנו עלולים לשכוח מה בעצם אנחנו רוצים לומר לקב"ה, לשכוח לשבח אותו ואפילו לשכוח להתפלל על דברים שחשובים לנו מאד. לכן חז"ל קבעו במהלך הדורות נוסחים קבועים לתפילה.
אפשר גם להתמקד בתפילות מומלצות אחרות, כמו תפילת "מודה אני", שאותה אומרים בכל בוקר מיד כשמתעוררים, עוד לפני שנוטלים ידיים, ובזכותה אפשר להתחיל את היום מתוך שמחה ומתוך הודיה לה', שהחזיר לנו את הנשמה. מהצד השני של היום, אפשר להתמקד בקריאת שמע שעל המיטה, שאותה אומרים ממש לפני שהולכים לישון. "סוגרים" איתה את היום בצורה רגועה ונעימה, נפרדים מהקשיים של כל היום, ומודים לה' על כל הדברים הטובים שקרו לנו באותו יום, ושימשיכו בעז"ה להגיע גם ביום הבא.
יש תפילות שאומרים אותן כל יום, אבל בימים מסוימים אומרים אותן בנוסח אחר. למשל, את תפילות היום – שחרית, מנחה וערבית, אומרים בנוסח אחר בשבתות ובחגים, במיוחד את תפילת שמונה עשרה שבהן. בשבתות ובחגים יש גם תפילות אחרות, שמיוחדות רק להם.
בזמן כניסת שבת, למשל, הנשים מתפללות תפילה מיוחדת אחרי הדלקת נרות שבת, עם בקשה על עצמן ועל המשפחה שלהן. לאחר כניסת שבת מתפללים גם את תפילת קבלת שבת, קדי לקבל את השבת במזמורים יפים. גם ביציאת שבת ישנן תפילות מיוחדות, וכמובן גם הבדלה. ובמהלך השבת מתפללים גם תפילה נוספת, שאותה לא מתפללים בימי חול – תפילת מוסף.
בחגים, מומלץ להכיר גם את תפילת הלל, שאותה מתפללים גם בראש חודש. זוהי תפילה שמכילה, כמו שמובן משמה, דברי הלל ושבח לה'. היא מזכירה לנו את כל הטובות שה' עושה איתנו, מהדברים הקטנים ביותר ועד לגדולים ביותר.
חוץ מכל התפילות האלה, כל אחד יכול בכל יום לפתוח ספר תהילים, ולומר פרק או שניים או יותר שמתחברים למה שהוא רוצה באותו רגע לומר לקב"ה. ספר התהילים מכיל 150 פרקים קצרים, שאותם חיבר דוד המלך. התפילות שבתהילים הן כאלה שכל אחד יכול להתחבר אליהן, והן מתאימות למגוון תחושות ואירועים שכולנו חווים ביומיום.
תפילה היא אוצר. אל תפסידו אותו.