הסדר חירום

לבקשת צה"ל, תלמידי מחזור גיוס אוגוסט בישיבות ההסדר יקדימו את גיוסם למחזור מרץ הקרוב.

כמו כן הישיבות נענו לבקשה להקמת כיתות כוננות בהשתתפות כ־100 תלמידים משיעורי א' בישיבות הסדר, שהתאמנו במשך שלושת השבועות האחרונים כדי להשתבץ בכיתות הכוננות המרחביות. ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה של ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם תת־אלוף שי טייב לחברי הנהלת מועצת איגוד ישיבות ההסדר.

"מלחמת חרבות ברזל העמידה בפני ישיבות ההסדר אתגרים מיוחדים", אומר הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר ברכת יוסף באלון מורה. "קשה להתמודד עם האתגר, אבל קושי, אין להגדירו כמצב רע, אלא כעוד משימה שמטיל עלינו הקב"ה, עוד ניסיון שחובתנו לצלוח אותו". ישיבת אלון מורה התמודדה עם אתגר קשה במיוחד – ארבעה מבוגריה ועוד שני תלמידים בשלוחת הישיבה באביתר נהרגו במלחמה. "רבים מבנינו נפלו בקרבות, חלקם הותירו משפחות, נשים וילדים. אסירי תודה אנו, לנופלים ולמשפחותיהם, רואים אנו את נשות החיל, אימהות לילדים, המקבלות עליהם באהבה את האבל על יקיריהם, וממשיכות לשאת בעול בגבורה. בזכות כולם נרים את כבוד התורה וכבוד ישראל", אומר הרב לבנון.

הרב לבנון מתאר את המציאות בזמן חורף בישיבות ההסדר בצל המלחמה. "זמן חורף הוא תקופה שבה מתרכז עיקר הלימוד. כחצי שנה של לימוד רציף, כמעט ללא הפרעה או הפסקה. שבוע לפני תחילת הזמן, בשמחת תורה, נתרוקנו ישיבות ההסדר. כל בוגרי הצבא, אברכים ותלמידים, יצאו למשימת מלחמת המצווה: עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. נותרו בישיבות רק התלמידים בשיעורי א'-ב', שטרם שירתו שירות צבאי. בכמה ישיבות מתגייסים הבחורים בסוף שיעור ג', וגם אלה נשארו. יחד עימם גויסו גם רבים מהר"מים ואנשי המינהל. עם זאת, המשיך קול התורה להדהד וביתר שאת, מתוך ההרגשה שהלוחמים שואבים כוחם מאלה שממשיכים ללמוד".

המציאות הזאת לא נכפתה על ישיבות ההסדר, אלא נעשתה בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, כאשר ראשי המוסדות עומדים בקשר מתמיד עם גורמי הצבא. "בשיחות עם בכירים במערכת הביטחון הובהר לראשי ישיבות ההסדר, שמלחמה זו איננה ככל המלחמות אשר חווינו. בעבר, ההתגייסות לשירות צבאי הייתה מתוך שותפות, נשיאה בעול עם הציבור. במלחמה זו, הנשיאה בעול היא מטרה שנייה, המטרה הראשונה היא הצורך וההכרח לגייס מספר עצום של לוחמים, כדי לעמוד במשימות הצבאיות והביטחוניות הקיומיות של מדינת ישראל. על בסיס זה, נתקבלה בישיבותינו הבקשה להקדים את גיוסם של בחורינו. גם הישיבות שתלמידיהן היו אמורים להתגייס בקיץ תשפ"ד נתבקשו להקדים את הגיוס לסוף החורף, בסוף חודש אדר שני, או בתחילת ניסן".

בשלב הראשון הציב צה"ל יעד גיוס של 1,400 מלש"ב (מועמדים לשירות ביטחון) שלא תוכננו לגיוס הקרוב, ובהמשך היעד ירד ל־1,300. החלוקה הפנימית היא בסביבות 850 תלמידים מהמכינות ושנות השירות - 540 מהמכינות ו־310 בערך משנות השירות - ועוד 450 מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות לצורך הגעה ליעד.

הרב לבנון רואה את ההיענות לבקשה כחלק מ"חובתנו כבני תורה", כהגדרתו. "שתי מצוות יקרות וחביבות עומדות בפנינו: האחת, ללמוד, ללמד, לגדול בתורה ולהגדיל תורה, השנייה, מלחמת מצווה, כפי שמגדיר הרמב"ם בהלכות מלכים. עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם. מרבותינו למדנו, ששתי המצוות שקולות הן בחשיבותן, אולם יש מצבים שבהם האחת חשובה יותר ודוחה את רעותה. מצווה שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים דוחה תלמוד תורה. כאמור, הוברר לנו מעבר לכל ספק שבמלחמה זו, מלחמת חרבות ברזל, המצב מחייב לסגור את הגמרות ולהצטרף למצוות המלחמה, מפני שכיום מצוות המלחמה אינה יכולה להיעשות על ידי אחרים".

איך הגיבו הבחורים לבשורה?

"הבחורים היקרים שמעו, הבינו ושינו את תוכניותיהם. כל המוכשרים ללחום, בעלי פרופיל קרבי, וגם כאלה שהם בעלי פרופיל עורפי, היטו שכם ונכונו להקדים את גיוסם. אנו גאים בבחורים הללו, ורואים בהם מובילים בדרכה של תורה. בכך הם מצטרפים לחייליו של יהושע בן נון, שהתגייסו לכיבוש הארץ, ולגיבורי ישראל במשך הדורות, אשר השכילו לפעול, מתוך התורה, במסירות נפש, למען העם והארץ".

שיא גיוס במרץ

ההיענות של ישיבת אלון מורה וישיבות הסדר נוספות להקדמת הגיוס מילאה את החסר, ולפי אמירות שנשמעו מצד בכירים בצה"ל בגיוס הנוכחי אין אפשרות לגייס עוד מבחינת יכולת ההכשרה. "לא פשוט להקדים גיוס", מסביר הרב נעם ולדמן, ראש ישיבת ההסדר ניר, את הדילמה. "חלק מהבניין הרוחני לקראת השירות הצבאי הוא ההכנה לגיוס בישיבה. מצד שני אם הצבא צריך חיילים, זו מלחמת מצווה ואנחנו הולכים".

עם זאת, הרב ולדמן הציב בפני הצבא את הבקשה, שאם ייווצר מצב שבו סדרי הכוחות מספיקים כדי שתלמידיו יוכלו להמתין לקיץ, הוא ישמח לנצל את ההזדמנות כדי להשלים את תהליך ההכנה עם הבחורים כסדרו. "הטוב שלהם מגיע בזכות לימוד התורה, ולכן ביקשתי שאם יש אפשרות, ישאירו לנו את הבחורים לעוד כמה חודשים. בסופו של דבר אמרו בצבא שיש יותר מדי מתגייסים, ואין אפשרות להכשיר את כולם בבת אחת, אז שמחנו מאוד שהבחורים יישארו לעוד זמן קיץ להתמלא בתורה ולחזק את בית המדרש, במיוחד אחרי תקופה ארוכה שבה תלמידים רבים היו מחוץ לבית המדרש. אנו מאמינים באמונה שלמה בבניין הרוחני של כל בחור ובחור ובערך הסגולי של לימוד תורה בחיזוק עם ישראל, ומאמינים על פי גדולי רבותינו, לא מהיום, שעל כל בחור ישיבה מצווה להתגייס למלחמת מצווה, ואם הצבא אומר שהוא זקוק ללוחמים צריך להקשיב. סומך במאה אחוז על מועצת האיגוד, ראשי ישיבות והרבנים הגדולים שאם מתוך הדיון הגיעו למסקנה כזו, זה כנראה מה שצריך ונכון לעשות, וזה מטיל אחריות גדולה יותר על מי שנשאר ללמוד".

גם בישיבות הגבוהות הציוניות הצטרפו למאמץ הגיוס. לעומת גיוס מרץ בשנה רגילה, הנחשב לגיוס החלש בשנה, שבו מתגייסים כ־20 תלמידי ישיבות גבוהות, השנה מדובר על יותר מ־280 בחורי ישיבה. "הישיבות הגבוהות כמו כולם הן חלק מעזרת ישראל מיד צר, מצווה מהתורה", קובע משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות. "לצד זאת, נושאיו של לימוד התורה מועטים ואין בו 150 אחוזי התייצבות, ומתעוררת דילמה שאנחנו מחד גיסא צריכים את הלפיד של התורה בעם ישראל, ומצד שני מגיע אלינו צה"ל ואומר שחסרים לו חיילים. אנחנו כמובן מתגייסים ולא נשארים אדישים, עושים שקלול בין ערך לימוד התורה ובין מה שצה"ל צריך".

גוטמן מדגים: "יותר מ־280 מתגייסים כעת, אבל כבר בגיוס נובמבר, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, הרמתי טלפון לאגף כוח אדם (אכ"א) לאור העובדה כי מחלקה של הישיבות הגבוהות נפגעה, וכך לאחר שיח עם הצבא, במקום מחלקה אחת שמתגייסת בכל פעם, גויסו שתי מחלקות, כאשר כל מחלקה מורחבת".

אחת מהישיבות שנתוני הגיוס שלהן מהגבוהים במרץ הנוכחי היא הישיבה הגבוהה שבי חברון, ישיבה שספגה לא מעט אבדות עם פרוץ המלחמה. אביחי אמסלם, סרן ידידיה לב, יונתן ברנד, עמיחי אוסטר, רב סרן אביתר כהן ואלוף משנה יונתן שטיינברג, בוגרי הישיבה הי"ד, נפלו בקרבות. לצד זאת כיום בוגרי הישיבה משרתים בתפקידי מפתח בצבא: אלוף בצה"ל, אוגדונר, מח"טים, מג"דים, קצינים וחיילים רבים בכל שדרת הצבא.

"הרבה מבוגרי הישיבה משרתים שירות מלא, כולל קצינים ביחידות מיוחדות ומובחרות. ברוך השם לא צריך שידחפו אותנו להתגייס", אומר הרב חננאל אתרוג, ראש ישיבת שבי חברון. "התלמידים מלאי אהבה ומסירות נפש למען עם ישראל כל הזמן, לא חיכינו לשמחת תורה כדי למסור את הנפש, אנו מעודדים את התלמידים לאחריות. בעזרת ה' יחזרו אחרי הצבא לגדול בתורה. אנחנו בישיבה מתמסרים לתורה יום ולילה, וברוך השם משרתים בצבא באהבה ובתודה. לא רואה סתירה בין השניים. מתגעגעים לימים שהלוחמים היו תלמידי חכמים, בטח לימים קדומים יותר כמו גיבורי דוד, מותר להתגעגע. ברור שהמלחמה גרמה לחבר'ה לקחת אחריות ולשקול הרבה יותר את השאלות. תמיד חושבים מתי ואיך להתגייס, וכשצה"ל פנה אז אנחנו באותו צד. התורה והישיבה חשובות מאוד מאוד, ובמקביל אם צה"ל אומר שהוא צריך אנשים, אז זו השעה. בהתחלה ברוך השם לא חיכינו לצה"ל, המון מתגייסים הבינו שזה הזמן, כל בחור עושה את החשבון שלו. בסופו של דבר אנחנו הלכנו לפי הלב, כאשר יותר מחמישים מתגייסים במרץ, כפליים מגיוס רגיל במרץ, אין אחד שמתגייס נגד רצונו. מחנכים להרים את המבט בהסתכלות על ערך התורה והישיבה ועל אחריות כלפי הצבא. אנשים עשו חשבון נפש גדול יותר כמה זה קריטי להתגייס עכשיו ולא באוגוסט".

אנשי שישה באוקטובר

אך לא הכול עובר חלק. משה גוטמן מתייחס לבני ובנות מכינות ושנת שירות אשר הפגינו מול הכנסת בעקבות הקדמת גיוסם. הם מחו על שתלמידי ישיבות הסדר וישיבות גבוהות מגויסים רק משנתם השנייה, בזמן שלהם נקטעת השנה הראשונה, ובהמשך אף חמש מכינות חילוניות לצד התנועה הרפורמית והתנועה הקיבוצית עתרו לבג"ץ נגד עולם התורה הציוני־דתי.

"הותקפנו על ידי התנועה הרפורמית. כל העותרים מקצה לקצה הם ממכינות חילוניות מהשמאל הרדיקלי לצד התנועה הרפורמית והקיבוצית, לא עניין אותם שום דבר חוץ מלהילחם בתורה. והמכינות החילוניות האחרות? ישבו ושתקו. אצל אותן מכינות יש באזור 60 אחוזים שמתגייסים לקרבי, ואילו אצלנו בסביבות 90-85. אצל כל המכינות הללו היו צריכים להקדים רק 48, מול אלפי בחורי ישיבות גבוהות וישיבות הסדר שהיו במערכה, לאחר שנמנו בקרבות קרוב ל־100 הרוגים. המסיתים של 6 באוקטובר אומרים בהפגנות: איך אני אשב עם ההסדרניק הפריבילג. זה מה שיש לכם לעשות? לעורר שנאה על כלום? בקצה התגייסנו באחוזים גדולים. צה"ל קבע שלושה עקרונות: רק מאותו שנתון, שלא משנה את המסלול ושלא פוגע במוסדות. ואצלנו? החבר'ה שלנו התגייסו לא בשנתון ולתקופות ארוכות יותר. במכינות מדובר על הקדמה של שלושה חודשים, כאן מדובר על בחור שאמור להתגייס בגיל 23-22 ובמקום זאת הוא מתגייס בגיל 21. יש בנו רצון לשמור על התורה בעם ישראל, המטען הערכי הכי משמעותי של האומה. לא יהיה עם ישראל ולא יהיה שום דבר בלי התורה, בצורה פשוטה מאוד, ויחד עם זה אנחנו כאן".

מי שיצא להגנת הישיבות הם עשרות ראשי המכינות הדתיות. "בימים האחרונים, בחסות שאלת מכסות הלוחמים לתאריך הגיוס הקרוב, מתנהל קמפיין נגד עולם ישיבות ההסדר והגבוהות. ראשי המכינות החתומים מטה מבקשים להדגיש, כי על אף שמתנהלים דיונים עם צה"ל בנוגע למכסות הגיוס בעת הזאת, דיונים אלו נעשים מתוך כבוד הדדי והבנה שכולם רוצים לתרום למדינה ולצה"ל", הם כתבו במכתב משותף. הרבנים הוסיפו כי "חלילה לגלוש בעת בזאת למחלוקות ולהטלת דופי בישיבות המעמידות את עולם התורה במדינת ישראל. הישיבות הציוניות שותפות מלאות באחריות על מדינת ישראל ונושאות בנטל של השירות הצבאי מתוך אמונה חזקה ובגבורה לאורך שנים רבות, ותרומתם הרבה ידועה. אנו, ראשי מכינות קדם־צבאיות רבות החתומים למטה, מתנגדים בכל תוקף לקמפיין הזה, והוא אינו על דעתנו. אנו סבורים שהוא פוגע באחדות שכל כך חשובה לנו בעת שחיילינו - מכל המוסדות - נמצאים בלחימה".

סגן אלוף במיל' אסף שור, סמנכ"ל מועצת המכינות הקדם צבאיות, מספר ל'בשבע' על התמיכה החד־משמעית של ראשי המכינות הדתיות: "הייתה תביעה מטעם כל המכינות כלפי משרד הביטחון בשל הפגיעה בשנה א' של המכינות, כאשר הישיבות בסוף גם נענו וגם נתנו את חלקן. נכון שהיו גורמים אחרים, חלקם מתוך המכינות וחלקם שייכים לקמפיין שוויון בנטל שלא קשורים לעסק, שעשו מלחמה אל מול עולם הישיבות. יש מכינות חילוניות שתומכות בקמפיין של שוויון בנטל ויש מכינות ששייכות לתנועה הרפורמית, וזה בסדר גמור, אך יש שמתנגדות לסגנון ולהתנהלות, כי הישיבות הן אחינו ובשרנו, לכן הוציאו הבהרה מסודרת להכפשה כנגד הישיבות שהן כאמור אחינו בשרנו".

שור, אשר בתפקידו אחראי גם על המכינות הדתיות ובעצמו מלמד במכינות 'כאייל' ו'עצם', מרחיב על ההירתמות הרבה של המכינות. "רוב ככל צוותי המכינות מגויסים, כאשר חלק ניכר מהם קצינים ומפקדים. המציאות היא שמאוקטובר המכינות מנוהלות או על ידי צוותים חדשים או על ידי שליש צוות. בחודשיים הראשונים המכינות היו עסוקות בלהתנדב ולעזור, כעת לאט לאט חוזרים אנשי הצוות".

כבר בנובמבר, מספר שור, נרתמו המכינות להקדים גיוס. "יותר מ־400 חבר'ה התגייסו ישר בשמחה, בידיעה שבמרץ יהיה מספר לא מבוטל ובמגמה דומה. תפקידנו ומגמתנו בשביל מדינת ישראל, בשביל זה הקמנו את המכינות. אין פה משכורות עתק, זהו מקצוע של שליחות למען המדינה. שמיניסטים שיהיו פה יותר יתרמו לכלל תפקידים משמעותיים יותר. הצבא עשה מחקר לפני כמה חודשים על המכינות והתרומה שלהן אל מול אותם נתוני גיוס בקרב מי שלא הולך למכינות. המסקנות מדברות על פי שניים קצונה. זהו מפעל שנועד לגדל אנשים שיתרמו בכל חייהם, לשם אנחנו מכוונים. כולנו מגויסים, אני מג"ד, אבישי ברמן המנכ"ל הוא רב־סרן בסיירת מטכ"ל במילואים, וכן הלאה".

עם זאת, גם במכינות התעקשו לשמור לפחות על השנה הראשונה של התלמידים. "מדובר בתלמידים שהתחילו את השנה באלול, עם הפסקה של המלחמה עד שחזרו למכינה, תקופת התנדבויות, ומספיקים להיות אולי חודשיים וחצי נטו במכינה, דבר שהוא קטסטרופה לבניין של העולם הרוחני ושל התהליך החינוכי. לכן ביקשנו ממשרד הביטחון לא לפגוע בשנה א', כי זו פגיעה דרמטית בעולם הרוחני ובתהליך החינוכי, וביקשנו שימצו יותר הקדמה של מתגייסים משיעורים גבוהים בישיבות, ושהפגיעה בשנה א' תהיה מינימלית. חשוב להדגיש, אין לנו שום מלחמה עם הישיבות, יש שיח והבנה, כולנו צמחנו מעולם הישיבות, אני אומר זאת כבוגר שבי חברון".

***