הנרטיב הערבי-פוליטי המספר את קורות חיי הערבים אשר חיו בארץ ישראל או היגרו אל ארץ ישראל בזמן התבססות היישוב היהודי במולדתו, רווי שקרים וסילופים אין ספור.
לעיתים קרובות מוצג נרטיב זה כסיפור היסטורי ממש, אך למעשה מדובר במיתוס ותו לא. מיתוס מומצא ומדומיין, אשר הוליד בהמשך את המושג "עם פלסטיני" - מושג שמעולם לא התקיים לפני שנות החמישים של המאה העשרים ובספרות המקצועית הוא מוזכר רק משנות השישים ואילך.
אחת מהסוגיות שטופחו והובילו ליצירת "העם הפלסטיני" ולמיתוס זה, היא זו שמוכרת לנו בשם "בעיית הפליטים הפלסטינים".
אך אם נבקש להביט למציאות בעיניים נגלה כי "בעיית הפליטים הפלסטינים" היא אחת מההונאות החמורות ביותר שהאו"ם הוביל נגד מדינת ישראל. קיומם של מחנות הפליטים והפליטים עצמם קרוב ל-70 שנה אינו מקובל בהיסטוריה המדינית האנושית. חוויות דומות לפליטים הפלסטיניים נמצאות בעשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם לאורך המאה ה־20.
הפלסטינים אמנם עברו חוויה של עקירות, פליטות, מיעוטם גורשו, הרוב נטשו או ברחו. אולם חוויה זה לא הופכת אותם לייחודים, שכן חוויות דומות עברו על עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם לאורך המאה ה-20.
הייחודיות של הפליטים הפלסטינים היא בכך שבזמן שכל עשרות מיליוני הפליטים האחרים נקלטו בארצות שאליהן הגיעו, הפלסטינים נותרו במצב של "פליטות". מאז ועד היום הם ממשיכים לעבור מסכת של התעללויות, שלילת זכויות אלמנטריות, התאכזרות והשפלה על ידי מדינות ערב שהחליטו להנציח את מצב פליטתם עד היום.
"הדרישה לזכות השיבה נועדה, למעשה, להשיג את המטרה של חיסול ישראל", דבריו של שר החוץ המצרי, מחמוד סלאח אל-דין, מבהירים כבר בשנת 1949 את מטרת הנצחת הפליטות. לכן חשוב להבין כי הביטוי "זכות השיבה" הוא המצאה תעמולתית שמטרתה הבלעדית היא חיסול מדינת ישראל, ומשום כך היא אינה יכולה לרדת מעל סדר היום הערבי. אך הדבר החמור אינו אסטרטגיית שימור הפליטים של מדינות ערב לחיסולה של ישראל, אלא הסיוע המשמעותי שהאו"ם משקיע לשם קידום אסטרטגייה זו המוגדרת בפומבי כמטרה לחיסול ישראל.
אז מה קשור האו"ם לסיפור? בעקבות מלחמת העולם השנייה, שלצד הזוועות וההשמדה יצרה גם בעיית פליטים של עשרות מיליוני אנשים ברחבי אירופה ואסיה, הוחלט על ידי האו"ם להקים סוכנות פליטים בינלאומית שמטרתה לפתור את בעיות הפליטים השונות – בכל רחבי העולם. שמה הרשמי של סוכנות זו הוא: "הנציבות העליונה של האומות המאוחדות לפליטים". סוכנות זו טיפלה מאז הקמתה בלמעלה מחמישים מיליון פליטים בכל רחבי העולם, פליטים אשר זכו ליישוב מחדש במדינות שונות. כיוון שעל פי תפיסתו של האו"ם, מצב של פליטות הוא קשה מנשוא ובלתי נסבל, סוכנות הפליטים הבינלאומית עושה את כל המאמצים שביכולתה על מנת ליישב את הפליטים באופן המהיר ביותר.
אולם, בניגוד לעבודתה הברוכה של נציבות הפליטים הבינלאומית, המאמצים והמשאבים האדירים שהיא השקיעה וההצלחות במתן פתרונות לבעיות הפליטים השונות ברחבי העולם, בעיית הפליטים הפלסטינית לא זכתה למענה מעולם, ולמעשה רק צמחה ותפחה עם השנים.
התשובה לשאלה כיצד נתנו לזה לקרות היא פשוטה וברורה - לסוכנות הפליטים הבינלאומית אסור בתכלית האיסור להתערב בבעיית הפליטים הפלסטינית. חמישה ימים לאחר שהאו"ם הקים את סוכנות הפליטים הבינלאומית ובלחץ מדינות ערב, נוסדה סוכנות נוספת שתפקידה לטפל בפליטים הפלסטינים בלבד. שמה של הסוכנות הנוספת הוא "סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם" או בקיצור אונר"א.
מתוך ההשוואה בין שתי סוכנויות הפליטים (אונר"א וסוכנות הפליטים הבינלאומית) ביחס לשאלת הגדרת "פליטות", עולים הבדלים מובהקים המעידים על סטנדרטים כפולים, חוסר צדק משווע וצביעות בינלאומית בחסות האו"ם. להלן מספר דוגמאות למקרים מסוג זה. פליט רגיל – מאבד את מעמדו כפליט ברגע שקיבל אזרחות ממדינה מארח; לעומת זאת, פליט פלסטיני – לא מאבד את מעמדו כפליט גם אם קיבל אזרחות ממדינה מארחת. כמו כן, על פי סוכנות הפליטים הבינלאומית פליט שביצע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ו/או עסק בטרור - מאבד אוטומטית את מעמד כפליט. לעומת זאת, פליט פלסטיני – לא מאבד את מעמדו בשום מצב. דוגמה נוספת, על פי סוכנות הפליטים הבינלאומית רק אותו אדם שברח יוכר כפליט. לא בני משפחתו ובוודאי שלא בניו ונכדיו. לעומת זאת, פליט פלסטיני – הפליטות הופכת לגנטית. כלומר, אין הגבלה למספר הדורות של הפליטים הפלסטינים.
לאור העובדות הללו עולה השאלה מדוע יש צורך בהפעלת שתי סוכנויות שונות לטיפול בפליטים, האחת לכלל הפליטים החיים בעולם מכל המדינות ומכל העמים, והשנייה סוכנות העוסקת באופן בלעדי רק בפליטים הפלסטינים. זאת בייחוד לאור העובדה שסוכנות הפליטים הפלסטינים מעולם לא יישבה אף לא פליט פלסטיני אחד בכל תקופת פעילותה שהיא למעלה מ-75 שנה.
השתלשלות האירועים והנתונים בפועל - מביאים אותנו לפקוח עין ולהבין כי הכל למעשה מכוון וכי גם בעתיד המונח אי שם באופק הפליטים הפלסטינים יישארו ''בבעייתם'', מנודים ומקופחים ע''י מדינות ערב וללא זכות ממשית של יישוב מחדש בארצות אליהם הגיעו לפני עשרות שנים. זאת בגלל המטרה המוצהרת וכל האמצעים שנועדו כדי לשרת זאת והיא חיסול ישראל. או כמו שסיכם זאת אלכסנדר גלאווי מנהל אונר''א בירדן בשנת 1952 "מדינות ערב אינן רוצות לפתור את בעיית הפליטים. הן רוצות להשאיר אותה כפצע פתוח, כנשק נגד ישראל. לשליטים הערביים לא אכפת כלל אם הפליטים חיים או מתים...".
לכן עלינו, הישראלים מוטלת האחריות למחות נגד אונר''א ולקדם תודעה שתגרום לאומות העולם לפעול לסגירת הארגון הכושל. אך עוד בטרם הגענו למנוחה ונחלה ולסגירה המלאה של אונר"א חלה עלינו החובה לפעול נגד המציאות העגומה ובה לאונר"א שלושה משרדים פועלים בשטח מדינה ישראל בלב ליבה של ירושלים. על מנת להראות לעולם שאנו רצינים בדרישה שלנו לסגור את אונר"א חובה עלינו להוות דוגמא ולסגור את אונר"א ירושלים תחילה.
הכותב הוא יו"ר "אם תרצו"