מכובדי שר בטחון מר יואב גלנט.
כשאמרת היום שאתה רוצה לקדם את השוויון בנטל למה התכוונת?
בראיה לאומית הנטל אינו רק בשדות הקרב ובמדים הירוקים או הלבנים. הנטל כולל גם את ההגנה על החיים האזרחיים כפי שחרדים רבים עושים בזק"א, בארגון ידידים עם 50000 מתנדבים, בעזר מציון, בארגון הצלה, ביד שרה ובעוד מאות ארגונים שונים שפועלים להיטיב את החוסן הלאומי כולו.
האם ח"כ לפיד המייצג לא מעט אנשים בישראל, הינו מופת לנשיאה בנטל? האם שירותו ככתב בזמן שחבריו רבצו במארבים נותנת לו זכות מוסרית לדון בנושא? כיצד הוא הופך להיות חלק מהדיון בכלל?
האם אלו המשרתים בגלי צה"ל המקבלים קידום ממומן על ידי הצבא, לעמוד בחזית התקשורתית עשרות שנים אחרי שירותם הצבאי, הם 'נושאים בנטל'? איזו זכות מוסרית יש לך לטפל במקרו לפני שטיפלת באלו שממש בתחום אחריותך?
אנחנו יודעים שבצבא ישנן רמות שונות של פעילות. לא דומה לוחם ביחידת חוד למי שמצוי בקריה בתל אביב ומסיים את יומו בשעה 5 אחר הצהרים. כולם נחוצים, אבל הנטל לעולם לא יהיה שוויוני.
השירות הקרבי הוא ביטוי לנאצל שבנו.
הלוחמים הם אלו הבאים מכוח הזכות ולא מכוח החוק. הם מבינים את הרגע ההיסטורי ששם אותם להגן על האומה הנפלאה הזו. רק זה! – לא החוק!
לצערי, הדרך שאתה מוביל אינה מוליכה אל ההישג הנדרש. היא יותר מתכתבת עם הרוח הפרוגרסיבית חסרת העומק; זו שמנסה בכל כוחה לפלג בינינו ולעורר מדנים כדי להחליש אותנו מבפנים.
יש בידי רעיונות אחרים שיש בהם הרבה יותר היתכנות, באופן שיעורר הרבה פחות מחלוקת ומדנים.
קורא לך לחזור בך בטרם יהיה מאוחר.