
ד"ר גדי חיטמן, ראש המחלקה למזרח התיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל, מתייחס בראיון לערוץ 7 להשלכות הצפויות להחלטה שככל הנראה התקבלה ולפיה תופקע מידיו של השר לביטחון לאומי הבלעדיות על קבלת ההחלטות סביב הצפוי בהר הבית בימי הרמאדן.
בדבריו מקפיד ד"ר חיטמן להתייחס להיבט הביטחוני של הסוגיה ולהימנע מההיבט הפוליטי, ובהיבט זה הוא מציין כי למעשה לאורך שנים סוגיית סידורי התפילה ברמאדן בהר הבית נקבעו לאחר שהמלצות גורמי הביטחון הוצגו בפני הקבינט הביטחוני ששקל אותם מול שיקולים מדיניים הכרוכים ביחסי ישראל ומדינות שונות באזור, הקשר עם הוואקף, ההשלכות ליחסים עם הפלשתינים וכיוצא באלה. השיקול לא היה נתון בידיו הבלעדיות של השר לביטחון פנים, כיום השר לביטחון לאומי.
בסופם של הדיונים, אומר חיטמן, ההכרעה נתונה בידיו של "ראש ממשלה, שהוא ששומע את גורמי הביטחון והנוגעים האחרים ולאחר הדיון על ההשלכות וההתראות לגבי ירושלים, יו"ש ושאר חלקי הארץ, והשנה נכנס גם נדבך עזה, מתקבלת החלטה שראש הממשלה אמור לאשר וגורמי הביטחון אמורים ליישם".
לעומת כל זאת מבקש השר לביטחון לאומי להיות זה שיקבע את הסידורים באופן עצמאי, ועל פי הפרסומים הדבר לא יקרה והסוגיה תידון ותוכרע בקבינט, ככל הנראה כבר בימים הקרובים בשל הקרבה לתחילתו של הרמאדן.
ד"ר חיטמן עצמו סבור שהדרך הנכונה להתמודד עם האתגר היא להמליץ על מדיניות הנוגעת ליום שישי הראשון של הרמאדן ובהתאם להתפתחויות להחליט אם לנקוט באותה דרך גם בהמשך או שמא יש צורך להטיל מגבלות נוספות. לדבריו אלה מוסיף חיטמן ומעיר כי ההיסטוריה מלמדת שדווקא תפילות יום השישי בחודשי הרמאדן של השנים האחרונות עברו בשקט יחסי, גם אם הלילה האחרון של החודש מתאפיין בסערה מעט יותר מוקצנת בשל ייחודו של היום במסורת האיסלאם.
מעבר למתרחש בימי שישי של החודש, מציין ד"ר חיטמן כי מדובר בחודש מועד לפורענות בשל המשמעויות הדתיות שלו והדברים באים לידי ביטוי בהסתה במסגדים, ללא קשר למלחמה או מבצע בעזה, ובמספר גבוה יחסית של אירועי טרור. "לפני שלוש שנים נקלענו בחודש הרמאדן אירועי שומר חומות. זה היה חודש אלים יותר מחודשים קודמים", הוא מזכיר.
לטעמו אם תהיה התארגנות והיערכות מוקדמת של הגורמים הרלוונטיים אין סיבה שהתפילות בהר הבית ברמאדן יעברו עם הפרעה כלשהי. "אם אנחנו מאפשרים את חופש הפולחן ושוקלים נכון את ההתראות הביטחוניות אל מול חופש הפולחן ודואגים שלא יהיה חיכוך בהר ובמבואות ההר בין יהודים ומוסלמים ודואגים שביקורי יהודים יהיו בשעות ללא תפילות, אין סיבה שהחודש לא יעבור בשקט ושהכול יעבור חלק".
עוד מוסיף חיטמן כי אירועים מורכבים נכון שיידונו על ידי קבוצה של אנשים שתשקול יחד את הערכות המודיעין וההתראות שנמצאות על השולחן, ולא יינתנו להכרעתו של אדם אחד, ולא משנה אם מדובר בשר בן גביר או בכל אדם בודד אחר.
לטעמו נכון להפריד ביחס שונה בין ערביי ישראל, ערביי יהודה ושומרון וערביי מזרח ירושלים ולבחון התנהגות של כל קבוצה מאז ראשית המלחמה ולקבל החלטות אודות כל קבוצה בנפרד ובהתאם. יש לזכור את השקט היחסי עליו שומרים ערביי ישראל, את תמונת המודיעין המורכבת יותר לגבי ערביי מזרח ירושלים שמבטאים אלימות רבה יותר ואת ערביי יהודה ושומרון שמתנהלים באופן חמור הרבה יותר. "אפשר לחשוב על תפילה ללא הגבלה לערבים הישראלים והגבלות על גילאים לערביי יהודה ושומרון. אפשר להדק אמצעים ביטחוניים ולהרחיק את הבידוקים מההר".
"תמיד הכי קל לבחור באחד הקצוות, אבל התוצאה צריכה להיות מאוזנת כי אתה רוצה גם לשמר קשרים עם המדינות שאיתן אתה בקשר, לא רק הוואקף הירדני אלא גם מצרים והסכמי אברהם", אומר חיטמן המציין כי "המערכת יודעת להידרך בחודש הזה. צריך להקשיב טוב טוב למה שנאמר במסגדים וראוי לתדרך את הדרשנים שהדרשות תהיינה בעלות אופי דתי ולא פוליטי. תמיד עשו זאת ולרוב הם גם הקשיבו".
ובאשר לשר בן גביר שלפי הדיווחים מתקשה לקבל את החלטת ראש הממשלה להשיב את ההחלטה להכרעת הקבינט ולא להותיר אותה בידיו הבלעדיות, אומר ד"ר חיטמן כי "תמיד נכון להקשיב לשר לביטחון לאומי שהוא הממונה על המערכת המשטרתית ומג"ב והוא שנושא באחריות. זהותו הפוליטית לא משנה ותמיד נכון לשלב גם אותו".