בין הקווים - יומן מלחמה

"בין גלים לתלמים"

הצייר יוסי לובלסקי, נולד וגדל בעיר חדרה ומזה שני עשורים מתגורר בחיפה. הוא אדריכל בהכשרתו המקצועית, ובעשור האחרון מקדיש חלק גדול מזמנו לציור בצבעי שמן ובטכניקות נוספות.

על העיסוק ארוך השנים במלאכת הציור כותב האמן בשירו "היא הייתה שם תמיד":"הִיא בָּחֲרָה בִּי/ לֹא אֲנִי אוֹתָה./ּ יַד הַגּוֹרָל הִפְגִּישָׁה לְבַסּוֹף בֵּינֵנוּ/ הִיא כְּבָר לֹא רֶמֶז אוֹ פְלִרְטוּט רִגְעִי/ הִיא מוּזָה שׁוֹרָה בְּתוֹךְ מַאֲוַיֵּי וִיצִירוֹתַי/ הִתְמַזַּגְנוּ לָנוּ יַחַד."

בתערוכה הנוכחית מציג האמן נופים של העמק והגליל לצד נופים אורבניים של העיר חיפה. לובלסקי מרבה לצאת אל הטבע מתוך אהבה אל נופי הארץ וכמיהה למצוא מקום של רוגע ושלווה, והוא מתעד במכחולו נופים רחבי ידיים, מטעים, שדות ותלמים, קווים גרפים של הנוף, מפגש של צמרות העצים עם תכלת השמיים ושינויים דקים של אור ואווירה. האמן מתחיל ומסיים את מלאכת הציור בטבע, וביד רגישה מתעד חוויה ראשונית, ישירה ורעננה של מפגש עם הנוף. לובלסקי מצייר במבט נוסטלגי את נופי הארץ הישנה והטובה, ובעזרת הצבעוניות העשירה והנחות המכחול הרכות יוצר נופים פסטורליים השואבים אליהם את הצופה. בנוסף, הוא מתאר בשירה את תהליך היצירה ואת התפעמותו מיפי הטבע.

בית האמנים ע"ש שגאל, שדרות הציונות 24 , חיפה

זוכרים ולא שוכחים

נחנך מיצב פיסולי בבית להיות בחולון, על פי ספרה של שורדת השואה ויקירת העיר חולון, בת-שבע דגן ז"ל

מיצב פיסולי חדש נחנך אתמול בחצר בית להיות - מרכז חינוכי עירוני לטיפוח תודעת השואה ולקחיה בחולון. המיצב עוצב על פי ספר הילדים שכתבה שורדת השואה ויקירת העיר חולון, בת-שבע דגן ז"ל - "צ'יקה, הכלבה בגטו". הטקס המרגש נערך במעמד ראש עיריית חולון ובהשתתפות משפחתה של דגן ז"ל - ילדיה ונכדיה, נציגת יד ושם ורבים ממוקירי זכרה.

האומנים ורדה גבעולי ואילן גלבר (דור שני לשורדי שואה), יצרו את המיצב על פי איורי הספר המקוריים של המאייר אבי כץ. במיצב קירות בנויים מלבנים (בריקים), שמזכירים את הבנייה האירופית בגטאות ומייצרים תחושת לחץ. בתוך הקירות מוקמו במסגרות "חלונות" עם הדפסים על גבי קרמיקה ממבחר עמודים מהספר. כמו כן, עוצב פסל מברונזה של הכלבה צ'יקה קופצת משמחה לקראת המפגש עם הילד, ובמרכז, בין קירות הלבנים, הוצב פסל ברונזה של ילד שחובק את הכלבה.

בת-שבע דגן ז"ל, שהייתה שותפה להקמת המיצב, הלכה לעולמה לפני שבועות ספורים, ולא זכתה להשתתף בטקס החנוכה. המעוניינים להתרשם מהמיצב מוזמנים לחצר בית להיות, ברח' הגלעד 10, חולון בימים שני ושלישי, בשעות 13:00-09:00 (שעות ביקור נוספות יפורסמו באתר רשת קהילה ופנאי בהמשך, הכניסה חופשית).

למידע נוסף על פועלה החינוכי והספרותי של בת-שבע דגן ז"ל בהנחלת נושא השואה בקרב הדורות הצעירים, היכנסו לאתר עיריית חולון.

בין הקווים - יומן מלחמה

קריקטורה היא מאמר דעה מצויר שראשיתו בזמנים שבהם רבים לא ידעו קרוא וכתוב. הצופים בקריקטורה מפענחים את הסמלים המופיעים בה בניסיון להבין את כוונת המאייר.

האימרה הידועה "קריקטורה אחת שווה לפחות אלף מילים כתובות" עומדת שוב ושוב במבחן המציאות הישראלית. אדריכל השימור משה שפירא (יליד 1971) אייר מגיל צעיר במשך שנים ארוכות למגרה ובשנות התשעים יצא לאור עם איוריו לירחון "נקודה" ולעיתון "קול ירושלים".

בתקופת מגפת הקורונה החל לפרסם קריקטורות פרי יצירתו בענייני דיומא ברשת החברתית "פייסבוק" ומאז הוא מאייר קריקטורות יומיות, תוך שימוש בפנקס ובטושים פשוטים.

בשמחת תורה תשפ"ד (7.10.2023) נהרג בנו, ענר אליקים שפירא ז"ל. בקרב גבורה, ענר הגן בידיים חשופות על מבלות ומבלי פסטיבל נובה שהסתתרו במיגונית שאליה נמלטו ממתקפת הטרור האכזרית של החמאס.

יצירותיו של שפירא הן תגובה לאקטואליה ומתיחת ביקורת על צביעותם של כלי התקשורת בעולם ביחסם לישראל, בעודם מתעלמים מהזוועות שמבצע החמאס, הן ביחסו לישראלים והן בשימוש ציני באוכלוסייה האזרחית בעזה.

למרות הכאב, שפירא אופטימי בתקוותו למיגור החמאס. הקריקטורות מוצגות על פי סדר יצירתן, ודרכן משתקפים אירועי מלחמת "חרבות ברזל" כמו מבעד יומן מלחמה. מוזיאון חצר היישוב הישן ברובע היהודי בירושלים.

"בעיניים חדשות"

אדריכלי נוף מציירים ומצלמים נוף ישראלי/ 2024. אדריכלי הנוף בארץ משפיעים במגוון עצום של דרכים על הסביבה והנוף של הארץ, בהיותם אמונים על תכנונם ועיצובם של כיכרות עירוניות, גנים, טיילות, רחובות, שמורות טבע ונוף , יערות ושטחים פתוחים.

בתערוכה זו לא מציגים תוכניות וחזון אדריכלי נופי של פרוייקטים בארץ,אלא את הזיקה האישית של אדריכלי הנוף אל נוף הארץ ומרחביה. במהלך ההכנות לתערוכה פרצה המלחמה ואחדות מהיצירות מתייחסות לנופי היישובים בעוטף עזה לפני ה 7 לאוקטובר ולאחריו.

היצירות המוצגת בתערוכה כוללות שימוש במדיומים שונים: צילום, רישום, אקוורל, אקריליק, שמן וטכניקות מעורבות, בהתאם לבחירה האישית של כל יוצר.

למרות שהתערוכה איננה מייצגת פסיפס מלא של הנוף הישראלי,היא מצליחה לתפוס את הלכי הרוח , הזיקה והאהבה של כל המשתתפים בה אל הארץ ונופיה.

היצירות המתארות את המדבר והים, החקלאות והטבע, המישור וההר מציגות את ההתפעמות של אדריכלי הנוף מהנוף בו הם חיים, בתוכו הם יוצרים, ואת היותם חלק מהנוף, גם ברבדים האישיים והעדינים ביותר.

התערוכה הינה ביוזמת איגוד אדריכלי הנוף בישראל. סינמטק תל אביב, רחוב הארבעה 5, תל אביב