בחיל הרפואה נחנך באחרונה מרכז לשירותי בריאות הנפש שיטפל גם בלוחמים וגם במשפחות. עם מפקד המרכז, אל"מ ד"ר יעקב רוטשילד, שוחחנו על אתגרי הנפש סביב המלחמה בדרום.
"נכסנו למלחמה אחרי שנתיים של התעצמות מערך בריאות הנפש גם בדרגי השטח וגם במענים המרפאתיים. המלחמה פגשה אותנו במצב שונה בתכלית ממה שהיה שנים קודם לכן, מה שאפשר לנו לתת מענה רלוונטי זמין ומקצועי כבר מהיום הראשון של המלחמה", אומר אל"מ רוטשילד ומזכיר את היות המלחמה חריגה גם באופן פתיחתה וגם בהתמשכותה.
"תוך כדי המלחמה נעשים וייעשו צעדים נוספים שמגבירים את היכולת שלנו", הוא אומר וקובע כי "עיקר האתגר עוד לפנינו. הגל העיקרי הוא דווקא בעתיד".
מכאן מפרט רוטשילד כמה מהמענים שנותן המרכז בפיקודו ללוחמים ולבני משפחותיהם, כאשר היעד הוא זמינות של אנשי מקצוע לאורך כל היממה ולאורך כל השבוע. "הזמינות הזו רלוונטית לכל חייל, בין אם בסדיר ובין אם במילואים. המוקד יודע לבצע התערבויות טלפוניות וגם לחבר את המשרת למענים אחרים שהוא צריך מעבר להתערבות הטלפונית. אם משרת צריך טיפול מיוחד שעוסק בפוסט טראומה, המוקד יודע לחבר בין המשרת למרפאה וגם לוודא אחרי כמה שעות שהחיבור אכן נוצר. זה מאפשר לסגור את המקרים".
"חיזקנו את המענים לכוחות השונים, הכוחות המתמרנים והכוחות שבהגנה. מראשית המלחמה אנחנו מפעילים יחידות שנקראות 'צלת"קים', צוותים לטיפול בתגובות קרב, שבהם מענה ראשוני של בעלי מקצוע, קב"נים ופסיכיאטרים על פי עקרונות הקרבה המיידיות והציפייה כשהמטרה היא בראש ובראשונה חזרה לרציפות תפקודית. אנחנו עושים את זה לא כדי למלא את שורות הצבא אלא מתוך הבנה שיש לרציפות התפקודית משמעות גדולה בהחלמה".
"מי שצריך המשך מופנה ליחידה עורפית שגם בה מומחים מהרמה העליונה ברמה הלאומית. המומחים הגדולים בארץ יושבים אצלנו כאנשי מילואים ונותנים מענה למשרתים. זו יחידה שמתאמנת גם בשגרה ועכשיו מגשימה את הייעוד שלה", אומר רוטשילד.
הנתון שפרסם חיל הרפואה לפני מספר ימים היה של 85 אחוזי נפגעים שחוזרים לפעילות ורוטשילד מציין כי חלקם חוזרים עם הגנות מסוימות וחלקם בלעדיהן, ולמעשה מדובר באחוז מרשים בהיבט המקצועי.
בנוסף לאלה נותן המרכז החדש מענה מרפאתי המותאם לאוכלוסיות שונות לדוגמא משפחות הקבע שעבורן מתרחב המרכז ופותחים שלוחות בצפון ובדרום כאשר גם מספר המטפלים שם הלך וגדל על מנת לתת מענה לאוכלוסיות שסומנו ככאלה שיתכן ותהיינה זקוקות לסיוע ולמענה, ובהם גם התא המשפחתי של החיילים שלעיתים זקוק לטיפולים זוגיים וכיוצא באלה.
עוד מספר אל"מ רוטשילד על "יחידה חדשה, יחידת ליאת, מפעילה אנשי מילואים מטפלים לטובת אנשי קבע בשנתם הראשונה או השנייה". זאת בהתאם לצרכיה המיוחדים של אוכלוסייה זו. "הקמנו את מרפאת תעצומות, מרפאה חדשה שמטפלת בהסתמנות לפוסט טראומה, כלומר זיהוי מוקדם". ההבנה היא שעל רקע פעילויות מסוימות חיילי יחידות מסוימות הופכים לפגיעים, ובשל כך יש צורך למקד את ההיערכות בהן עוד לפני שהחיילים עצמם פונים. מול יחידות אלה הופך המפקד בשטח לאחד השותפים המרכזיים של המרפאה, ודרכו ניתן להעניק את המענה מוקדם ככל הניתן.
עוד שאלנו את רוטשילד אודות מי שיגלו את הפגיעה הנפשית שנגרמה להם רק בעוד שנה שנתיים או יותר, והוא משיב כי היעד הוא גם צמצום התופעה על ידי הטיפול המוקדם ובנוסף "התפקיד שלנו הוא להיות כתובת שאליה ניתן יהיה לפנות שם בעתיד. שהמשרת יידע ששם יקבל מענה".
ומה באשר לעתיד? מהו היעד אותו מציב רוטשילד ליחידה כולה? "אנחנו רוצים להיות כתובת רלוונטית שמייצרת אמון בין המשרתים לבין הצבא. לכבד את החלק שלנו בחוזה מול המשרתים. יש לנו מחויבות עמוקה אליהם. אראה כהצלחה כשנהיה רלוונטיים עבורם, שכאשר הם צריכים אותנו הם פונים ואומרים שהם בבעיה ונהיה שם עבורם עם מענים אפקטיביים וניתן את המזור למצוקה שלהם".