במוצאי שבת ה7.10 אביעד פרייס ואשתו אמונה היו אמורים לחזור מטיול של שלושה חודשים במזרח ולהתחיל את החיים שלהם בבית החדש.
את ההמשך את בוודאי יכולים לנחש, מיד כשהטיסה נחתה אביעד עלה על מדים ונסע לצפון, ולא היה שם כשאמונה ישנה את הלילה הראשון בבית שלהם.
"לא הייתי זמין אפילו בהודעות כשהיא התלבטה איזו ספריה או שולחן לקנות לסלון, כי היה פלאפון רק לחצי שעה ביום", הוא משתף. "אני לא ידעתי אפילו להתגעגע הביתה, כי זה עוד לא היה בית".
"בתוך כל המלחמה הזו, גייסנו את הרגשות שמעולם לא הרגשנו בעוצמה כזו כלפי העם והארץ שלנו, והמשכנו כי צריך. השתדלנו שלא להתלונן - כי יש כאלו שעולמם חרב עליהם או שנלחמים בעזה, ולא תמיד הצלחנו. רגשות ומחשבות לא הפסיקו לרוץ בראש, אבל כשרציתי לכתוב שיר על היום שאחרי המלחמה - לא היו לי מילים".
"בכל פעם שכתבתי משהו, הוא הרגיש לי אופטימי מדי. לא אמין. קיטשי. וגם אחרי שננצח, מי יודע לאיזו מדינה נתעורר מחר בבוקר? אבל הייתה תמונה אחת שאותה לא הפסקתי לדמיין - ראיתי את עצמי עולה במדרגות, עם התיק, העייפות והמדים, ראיתי את הדלת המוארת שנפתחת ואת החיבוק הזה, שאומר הכל גם בלי מילים. ידעתי שזה הניצחון שאני רוצה בשיר שלי".
"כמה שחיכיתי לתמונת הניצחון הזו, לרגע הקטן הזה. וידעתי שעוד רבים כמוני מחכים לה".
בלילה אחד בשטח, אביעד שיתף את המפקד שלו בזה שהוא לא מוצא את המילים. הוא אמר שהמצב די רע ובאמת אף אחד לא מבטיח לנו שלא נחזור להילחם אחד בשני כשתיגמר המלחמה הזו. אבל מה שנשאר לנו זה לנסות לתקן.
"זה תפס אותי", הוא מספר. "נשארתי לשמירה בלילה ובשעה אחת כתבתי את כל השיר, עם כל המילים והלחן. האישי והלאומי התערבבו לגמרי בשיר, כמו שהם בחיים, והתחלתי גם אני להאמין בסיפור שאני מספר. "'את תזהי את קולות צעדיי מרחוק, עולה במדרגות. ותפתחי את הדלת - תמונת ניצחון'".
את החיבור עם ברוזה הוא מגדיר כ'נס'. "באירוע הפרידה לגדוד שלנו הופיע דויד ברוזה הנפלא, ובסוף ההופעה עלינו שניים מהגדוד לשיר ולאלתר אתו את 'מתחת השמיים'. היה כיף לא נורמלי ונוצר חיבור לא רגיל בין דויד לגדוד שלי שחיבק אותו בחזרה".
"נשארתי אחרי ההופעה עם דויד, השמעתי לו את השיר בדרך אגב, והוא ישר אמר - השיר מקסים, אני אשמח לקחת חלק. שלח לי אותו ואני כבר אקליט באולפן שלי בניו יורק. לא כל יום אתה מקבל כזו הבטחה מאמן גדול, אז די מהר חזרתי לאולפן, דחיתי את כל הסינגלים שהמלחמה הזו השאירה בהקפאה, ועבדתי על תמונת ניצחון".
"זהו, בתחילת השבוע הקרוב אני כבר חוזר למדים. זה כאילו שקיבלתי הפסקה כדי להוציא את השיר הזה לאור. לא דמיינתי בחלומות הפרועים שזה יהיה השיר הראשון שלי בספוטיפיי. הלוואי שהוא ייגע בכם, שתמצאו בו את הדחיפה שהייתם צריכים כדי להחזיק עוד קצת. עד לניצחון".