כמעט חמישה חודשים חלפו מאז שרומי גונן בת ה-23 נחטפה ממסיבת הנובה ברעים לעזה בידי מחבלי חמאס.
"כבד לשמוע את זה בכל פעם, אין לי מה להגיד. זה פשוט אין סוף של חוסר ודאות, לחץ, כעס, חרדה, עצבים ותסכול", אמרה בייאוש ירדן, אחותה של רומי, בריאיון לאסתי פרז בכאן רשת ב. "הייתי בטוחה שזה ייגמר תוך שבוע או שבועיים, אני מסתובבת עם חור, אבל זה לא מתקרב למה שהיא עוברת".
מה עוברת רומי במשך 150 ימים בשבי? "אין דבר שלא חשבתי עליו או פחדתי ממנו. מנסה מאוד לא להיתקע על זה או להישאב לזה, זה נורא מפחיד ומאיים. כולנו יודעים מה קרה ב-7 באוקטובר, לשמחתי האזרחים בישראל לא מכירים את כל העדויות משם. זה ממשיך לחדש לי. יש לנו 19 נשים בשבי שיכולות לחוות את זה בכל דקה ובכל יום ואף אחד לא יכול להציל אותן".
"היו כמה חטופים וחטופות שאמרו לנו שהיו איתה", אמרה ירדן. "זה היה לפני 95 ימים, אבל האם זה רלוונטי היום? הם סיפרו שהם היו איתה ושהיא בחיים - חידוש שהיינו צריכים לקבל עליו אישור מוחלט וזו הייתה הקלה. יש לה פציעת ירי ביד שהיא מאוד מוזנחת ולא מטופלת טוב. היד שלה בקושי זזה, האצבעות מחליפות צבע. אבל סיפרו גם שהיא מאוד חזקה ועושה הכול כדי לשמור על עצמה ועל מי שאיתה חזקים וחזקות".
"150 ימים זה ציון מזעזע, הוכחה לזה שהתקהנו באיזשהו מקום. פעם הייתה אווירה של דרמה ושינוי, זה מפחיד לראות איך אנחנו נכנסים לשגרת חירום כזו. אני יודעת שכולם איתנו בלב ובראש, אבל אנחנו לא התקדמנו לשום מקום", אמרה ירדן ופנתה לציבור בישראל: "אנחנו פשוט מדינה שכל כך רגילה למלחמה ופגיעים שאנשים חייבים ולימדו את עצמם לעבור הלאה, אבל בבקשה אל תעברו הלאה מזה, זה לא אותו דבר. אני לא מאשימה, אני מבינה את הצורך המדיני וגם האינדיבידואלי להתקדם".
"יפה שלי, אני מדברת אלייך כל הזמן גם בתקשורת וגם מעצמי. מקווה שאת שומעת ומרגישה אותי ואת כולנו", פנתה ירדן לאחותה רומי בשידור. "חשוב לי שתדעי שאנחנו לא מוותרים לדקה, זו לא אופציה מבחינתנו בכלל, אל תקשיבי למילה ממה שאומרים לך שם. את יודעת שאנחנו כאן, נלחמים, ושאת שם ונלחמת מהצד שלך. אני בטוחה שאת עושה את זה גם לאחרות ואחרים שאיתך. אני אוהבת אותך ומאמינה בך. לא יכולה לחכות שתבואי".