ועדת החוקה החלה היום (שני) להכין לקריאה ראשונה את התיקון להצעת חוק הסניגוריה הציבורית שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן ובו מוצע לקבוע כי מחבלים שנעצרו במהלך מלחמת חרבות הברזל לא יהיו זכאים להיות מיוצגים על ידי הסנגוריה.
במהלך הדיון, הודיע רוטמן כי כל עוד ברמה הפרקטית הייצוג לא בא מכיסה של המדינה או מהסנגוריה הציבורית הוא מוכן שלא לקדם בינתיים את הצעת החוק ולחכות לשלבה בהסדר הכולל שתביא הממשלה, אך הבהיר יקיים דיוני מעקב במסגרת הוועדה החסויה וכן בדיונים על הארכת התקנות הנוגעות למעצר חשודים במעורבות במתקפת ה-7.10 ופעולות המלחמה.
"ההוראות האופרטיביות של הצעת החוק מדברות על כך שמחבלי הנוח'בה, לא יהיו זכאים לייצוג הסנגוריה הציבורית, ועל ההוראות של מינוי סנגור ע"י בימ"ש. אני לא מבקש למנוע ייצוג ולא מדבר עליהם במונחי זכויות, אלא במונחים של סנגור המסייע פעמים רבות בהליך המשפטי לבירור האמת, הסיבה הערכית להצעת החוק היא שהסנגוריה היא מפעל חברתי וערכי ממעלה ראשונה, שנועד לסייע לאנשים שידם אינה משגת להתמודד עם הליך משפטי, ולחייבה לייצג את מחבלי הנוח'בה זה להכתים אותה", הדגיש רוטמן.
לדבריו, "הסיבה הפרקטית - ברגע שסנגור הולך לשליחות הזו מתוך התפיסה הערכית של הסנגוריה, למיטב הבנתי הוא חייב לקחת את התיק שניתן לו, כשהוא הלך לייצג את האוכלוסיות החלשות מקרב אזרחינו ולא את אויבנו".
"החלק השני של הצעת החוק נוגע למושג המקראי 'הרצחת וגם ירשת'. לא ייתכן שאנחנו כמדינה נממן את ייצוג האנשים הללו. אם יש להם סנגור ופרקליט משלהם זה בסדר גמור. צריך יהיה מענה למה יעשה בימ"ש במקרה כזה והנטייה שלי היא לקבוע מנגנון שאומר שהכספים למימון ההגנה יבוא מכספי הרש"פ- מהמיסים שמשולמים. חלק מהסכומים צבועים עבור עזה והרש"פ כבר אמרה שמחבלי הנוח'בה זכאים לקבל משכורות עבור פעולות הטרור הנפשעות שביצעו ואין שום סיבה שאוצר המדינה יישא בהוצאות הללו. זו התפיסה המוסרית שלי".
עוד ציין כי "מורגש החוסר בגורם מתכלל וככל שחולף הזמן ולא מובא הסדר כולל בנושא ההעמדה לדין, המחירים של שמירת כל האופציות פתוחות עולים. אחת הסיבות לקידום הצ"ח היא להעיר את משרד המשפטים על אף שהוא עובד קשה. ההמתנה עם הסיטואציה תלויה באוויר תם זמנה".
ח"כ משה סעדה הוסיף "מהלוחמים מצופה להילחם ומאנשי הפרקליטות להגיש כתבי אישום ולעשות צדק והציבור מצפה שהמחבלים יועמדו לדין. זה אחד מכתבי האישום הכי פשוטים שיש. כל מי שחצה את הגבול או השתייך לחמאס, שותף לעבירה של פשע השמדת עם. כל מה שזה דורש הוא לקחת את שמותיהם ולכתוב כתבי אישום. עברו 5 חודשים ונאספו עדויות. באירוע רגיל כבר מזמן היה מוגש כתב אישום. לא ידוע מה התקדם עד היום בהבאת ההסדר הכולל. אני פונה אליכם להזדרז, להפשיל שרוולים ולהגיש כתבי אישום. יש ערך בכך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה כלפי העולם".
ח"כ גלעד קריב הגיב לדבריו: "יש ממשלה בירושלים וגם בעניין הזה פונים לפרקליטות? יש כאן סוגיה משפטית הדורשת תיקוני חקיקה. אם היית פרקליט המדינה אולי היית מגיש את סעיפי השמדת העם אבל היתר כולל יו"ר הוועדה מבינים שיש צורך במהלכי חקיקה ולשם כך נדרש שר המשפטים ואתה יכול לזרז אותו".
עו"ד גיל שפירא מהסנגוריה הציבורית טען: "אנחנו חמישה חודשים מתחילת האירועים והסנגוריה הציבורית לא מייצגת באף אחד מהמקרים או ההליכים הללו ולכן הדיון הזה אינו רלבנטי וקצת מקדים את זמנו כי הוא תלוי בשאלה לאן הולכים. אם לא יהיו הליכים פליליים הסוגיה לא תידון. החוק לא מקנה זכאות לייצוג אוטומטי בכל הליך מעצר ובוודאי לא במקום בו יש ייצוג פרטי. הדברים הללו דורשים הסדרה כוללת ולא נכון להסתכל רק בפריזמה של חוק הסנגוריה הציבורית, אלא במסגרת ההסדר הכולל שיובא".