מחלות כרוניות הו מחלות המלוות את החולה תקופה ארוכה ולעיתים אף לכל החיים. מחלות אלו בדרך כלל משפיעות לא רק על הגוף אלא גם על הנפש והתפקוד היום יומי.
בין שלל המחלות הכרוניות ישנן מחלות הנפוצות יותר בקרב נשים וגם מחלות שהם נשיות בהגדרה. מטבע הדברים מחלות אלו משפיעות על תפקוד האשה בהיבטים שונים – משפחתיים, זוגיים, חברתיים ואף בעבודה. מנשים מצופה לא אחת להיות חזקות בשביל כולם וזה מקשה עוד יותר על ההתמודדות עם המחלה.
לרגל יום האישה החל השבוע בחרנו לפרט על כמה ממחלות אלו שהמשותף להן הן העובדות שהן מחלות שקופות – כאלו שלא תמיד רואים או מבינים את התסמינים בזמן, שלעיתים מובילים את אנשי המקצוע לא להתייחס ביתר רצינות לתלונות האישה ומובילים את הסביבה לא תמיד להבין ולתמוך.
לצערנו החוויות שנשים עוברות בדרך לאבחון חוזרות על עצמן בכל הנוגע לתחושה שמזלזלים בהן, מקטינים את הכאב ומייחסים זאת לתופעות נפשיות.
בשל סיבות אלו מדובר במחלות אשר לא אחת מתאפיינות באבחון מאוחר ובינתיים האישה סובלת ומצבה מחמיר, כפי שמסבירה מיטל בנשק, סמנכ"לית קרן בריאה: "זמני האבחון הארוכים של מחלות שקופות בישראל הם בלתי נתפסים. ישנן נשים הסובלות מכאבי תופת 5, 10 וגם 15 שנים בלי להבין ממה זה נובע וזה משפיע לרעה על התפקוד היום יומי ואיכות החיים שלהן. הסיבות לאבחון המאוחר נטועות בהקשרים תרבותיים ורפואיים גם יחד.
ראשית, סטראוטיפים מגדריים הרואים נשים כהיסטריות, מדמיינות או מגזימות טבועים בחברה שלנו ובמערכת הרפואית וכשנשים מתלוננות לא תמיד מקשיבים להן ברצינות והן מתויגות אוטומטית כ"פסיכוסומטיות". לעיתים הן אף נשלחות ישירות לפסיכיאטר למרות שהתלוננו על תסמינים גופניים בלבד. בנוסף, לחלק מהמחלות השקופות יש תסמינים רבים אשר יכולים לתעתע ואובייקטיבית להקשות על האבחון".
למרות שמחלת המיגרנה אינה מחלה נשית בהגדרה היא בהחלט מזוהה גם רפואית וגם בקרב הציבור הרחב כמחלה נשית מובהקת ואפילו ישנן בדיחות מוכרות על כאבי ראש של נשים... אז זהו, שזה ממש לא מצחיק. ארגון הבריאות העולמי מגדיר מיגרנה כמחלה נוירולוגית הנמצאת בקטגוריה הגבוהה ביותר של המחלות המגבילות שיכולות לגרום לנכות והיא נפוצה פי 3 יותר בקרב נשים. המיגרנה מתבטאת בכאבי ראש דרמטיים, המלווים לרוב גם בתסמינים נוספים, כמו בחילות, הקאות, רגישות לאור ולרעש.
ד"ר נירית לב, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית ויו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש מסבירה עד כמה מחלת המיגרנה משפיעה על החולות. "לעיתים כאשר תשאל מישהו מהי מחלה נוראית הגורמת לאובדן ימי עבודה וחוסר תפקוד מיד הוא יחשוב על סרטן למשל. אנשים לא מבינים שגם מחלה כמו מיגרנה משפיעה על החולה בכל היבטי החיים ומשתלטת על היום יום. נשים (ואנשים) הסובלות ממיגרנה מוצאות את עצמן מחוץ לחברה פעמים רבות. הן מפסידות ימי עבודה, אירועים חברתיים, סיטואציות משפחתיות רבות בשל העובדה כי בכל התקף הן נאלצות להסתגר בחדר חשוך לעיתים שעות רבות ואפילו יממה ויותר.
הסבל שלהן לא בולט לעין כמו נכות למשל ולכן לעיתים קשה לאחרים להבין עד כמה הסבל הוא אמיתי ומוחשי ושלא מדובר "רק" בכאב ראש כפי שהם חווים מדי פעם. מעבר לכך לא אחת הן מתביישות במחלה, נמנעות מלהחסיר ימים בעבודה בגלל סיבה שלא נחשבת למספיקה רפואית, תוסיפו לכך את רגשות האשם שהן חוות כשהן לא מתפקדות בבית ולא יכולות לטפל בילדים בזמן ההתקפים – כל זה יכול להוביל גם לדיכאון ותסמינים נפשיים אחרים".
ד"ר לב מביעה אכזבה מכך שלמרות שישנם טיפולים חדשים למיגרנה, הם אינם זמינים לחולים בסל הבריאות.
"מזה שנים לא נכנסו לסל הבריאות תרופות חדשות למיגרנה, למרות שבוועדות שונות הומלץ כן להכניסן. זה מצער כי חשוב לתת לחולים את המקום הראוי. מלבד הסבל האישי שלהם זה פוגע גם בחברה ובכלכלה כולה שכן חולי המיגרנה מפסידים ימי עבודה רבים מדי שנה. אם פעם מיגרנה טופלה במשככי כאבים שלא היו בעלי מנגנון ספציפי למחלה זו, הרי שהיום יש טיפולים חדישים ומגוונים לסיוע בתסמיני המיגרנה בזמן התקף חריף ואפילו טיפולים למניעת התקפים. ארסנל הכלים הטיפוליים גדל לאחרונה וניתן להתאים לכל חולה את הטיפול שיסייע לו. חשוב לי שחולים ידעו זאת וידרשו מרופא המשפחה או הנוירולוג את מה שיכול להקל עליהם ולהחזיר להם שליטה בחיים. מעבר לכך נשים חייבות להפסיק להתבייש והסביבה צריכה ללמוד להכיל אותן. אם למשל מקומות עבודה יבינו שסביבת עבודה תואמת לחולת מיגרנה (כגון אור פחות חזק או מסך פחות מרצד) יכולה לסייע לה לתפקד טוב יותר, כולם ירוויחו. בשורה התחתונה, מערכת הבריאות צריכה לתת לחולי המיגרנה את הטיפול והיחס הראויים ובנוסף הסביבה חייבת להבין אותם. חייבים לתת לגיטימציה למחלה. החולות לא מתפנקות אלא סובלות סבל אמיתי ועמוק".
מחלת האנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית כרונית, אשר פוגעת בלפחות אחת מעשר נשים בגיל הפוריות. המחלה גורמת במקרים רבים לכאבי אגן, בטן וגב קשים ולעיתים משתקים, אשר לרוב מחמירים בזמן הביוץ או הוסת. כאבי מחזור קשים עד כדי חוסר תפקוד הם סימפטום של אנדומטריוזיס. תסמינים נפוצים נוספים הם בעיות עיכול, עילפון והקאות בזמן וסת, קשיי פוריות, כאב בזמן יחסים, דימום מוגבר בוסת או דימומים בין הוסתות ועוד. יונת רן, רכזת תחום בריאות האישה בקופת חולים מאוחדת מספרת שלמרות שכיחותה הרבה, עדיין ישנו מחסור בידע ומודעות בקרב הרופאים ולכן המחלה נוטה להיות מאובחנת באיחור של 7-11 שנים בממוצע! הטיפול הרפואי באנדומטריאוזיס מתחלק ל 3 סוגים: משככי כאבים, טיפול הורמונלי, טיפול ניתוחי.
המלצת הטיפול על ידי הרופא תעשה בהתאם לחומרת המחלה, רצונה של האישה להיכנס להיריון, מצבים רפואיים נלווים, העדפותיה של האישה וכד'. "ללא קשר לסוגי הטיפולים השונים ברור כי אבחנה מוקדמת היא המפתח לטיפול מוצלח ולמניעת סיבוכים הקשורים באנדומטריוזיס, ולעיתים יכולים למשל למנוע מצב בו האשה תגיע לניתוח ולכן חשובה מודעותם של רופאים לתופעה", היא מסבירה. "לצערנו נשים רבות "מואשמות" בדרמטיות יתר של תופעות מחזור ולא תמיד יש הבנה כי אכן מדובר במחלה זו".
מעבר לתסמינים הפיזיים, האנדומטריאוזיס מטבעו עשוי לבוא לידי ביטוי גם בהרגשת בושה, דימוי נשי נמוך, הימנעות מיחסים אינטימיים בשל הכאבים הנלווים לכך וכל זאת עלול להוביל לכך שהאשה תושפע גם נפשית, מסבירה יונת. "טיפול נפשי חשוב ביותר בהתמודדות עם מחלה כרונית, ובמיוחד מחלה כמו אנדומטריוזיס, אשר עלולה לפגוע משמעותית באיכות החיים, בתפקוד התעסוקתי, המשפחתי והחברתי, בפוריות ועוד. מומלץ להיעזר בטיפול נפשי או רגשי אשר מסייע בעיבוד התחושות וברכישת כלים וטכניקות לאיזון המצב הנפשי, הרגשי והפיזי. בכל מקרה, חשוב שלא תרגישי לבד, הושיטי יד לעזרה ולמדי לנהל את מחלתך במקום להיות מנוהלת על ידה".
מחלה כרונית נוספת הבאה לידי ביטוי באופן קשה בקרב נשים היא מחלת הקרוהן השייכת למחלות המעי הדלקתיות (IBD). "מדובר במחלה השכיחה יותר בקרב נשים", מציינת פרופ' אריאלה שטרית, מנהלת יחידת IBD MOM בשערי צדק.
"המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בכל אחד מחלקיה של מערכת העיכול והתסמינים השכיחים הינם דמם רקטלי, שלשולים מרובים, תחושה של צורך מתמיד ביציאות וקושי להתאפק, כאב באזור פי הטבעת , כאבי בטן, עייפות, חולשה ותשישות ולעיתים בחום. "תסמינים אלו קשים במיוחד קל וחומר אצל אשה החווה שינויים הורמונליים במהלך החיים: מחזור, הריון, לידה, מנופאוזה. מעבר לכך לצערנו מדובר במחלה שכיחה בקרב צעירים בשנות ה 20-30 לחייהם כך שנשים צעירות החוות שינויים הורמונליים במעגל החיים אשר כמתכננות משפחה מושפעות מכך במיוחד".
"מחלה מעין זו בהכרח באה לידי ביטוי גם בהיבט הפסיכולוגי: תחושת הבושה, חוסר היכולת לצאת מהבית בשל הצורך להיות צמוד לחדר השירותים גורם לחולה להרגיש איבוד שליטה על חייו. ההתעסקות המתמדת בחשש שיברח לי, בפחד להתלכלך, כל אלו משפיעים על כל חולה ובטח על נשים המרגישות בושה, חוששות ממצבים אינטימיים וחרדתן עולה בכל הקשור לתכנון הריון ומשפחה, וזאת בנוסף לחיי היום יום המושפעים ממילא מה שפוגע בתפקוד בבית ומול הילדים"
"כל זאת מוביל למסקנה כי דרושה התייחסות מיוחדת לנשים הסובלות מהמחלה, אם זה בגישה רפואית והתייחסות טיפולית אשר לוקחת בחשבון את ההיבטים הנשיים (למשל התאמת אמצעי מניעה שלא כרוכים בספיגה). לפני למעלה מעשור ייסדתי מרפאה נשית לטיפול במחלות IBD המעניקה מענה ייחודי ומולטי דיסיפלינרי לנשים הן בהיבט המחלה, הן בהיבט הנשי תוך שיתוף פעולה עם רופאות נשים והן בהיבט הנפשי שכן התמיכה הזו חשובה כל כך. חשוב להגדיל נוכחות של מרפאות כאלו שהן פועלות בהסתכלות רב מערכתית על האשה בכל מעגלי חייה. חשוב גם לציין באופטימיות כי כיום קיימים טיפוליים מתקדמים שמאפשרים להשיג שליטה במחלה ולהגיע אפילו למצב של ריפוי מלא של רירית המעי והפוגות ארוכות של המחלה. זה עוזר לנשים לנהל את המחלה לטווח הארוך ומסייע להן גם בכל הקשור לתכנון משפחה".
מיטל בנשק מקרן בריאה מסכמת: "מעבר להתייחסות המזלזלת שהזכרתי, לחלק מהמחלות השקופות יש תסמינים רבים אשר יכולים לתעתע ואובייקטיבית להקשות על האבחון. ואם כל זה לא מספיק, ישנו גם מחסור ארצי ברופאים עם התמחות במחלות שקופות מסוימות. מערכת הבריאות חייבת להיערך מחדש ולהשקיע משאבים כדי לצמצם את זמן האבחון של עשרות אלפי נשים ולוודא שהן מקבלות טיפול מותאם והוליסטי כדי להקל על סבלן".