המילים "מעצר מנהלי" "סיכון בטחוני" "מידע מודעיני חסוי" "דיון בדלתיים סגורות" "דיון במעמד צד אחד" מעוררת בנו תחושה של דברים מאוד חמורים שמתרחשים ובוודאי מערכות הביטחון של מדינת ישראל בודקות את הדברים וב"ה הצילו אותנו מסיכון בטחוני חמור ביותר. אבל במקרים של מעצרים מנהליים כאשר מקלפים מעט את העטיפות מסתתרת אמת שונה ומציאות מאוד עגומה.
אריאל דנינו נתון במעצר מנהלי יותר מארבעה חודשים כלוא בתוך כלא דקל בבאר שבע, כל מי שקצת מתעניין מיד מגיע למסקנה שכאן אין שום סיכון בטחוני אלא סתימת פיות ורדיפה פוליטית. אריאל כמו כל עציר מנהלי לא נאשם בכלום!!! לאחר סיום תקופת המעצר לא יירשם לו רישום פלילי, פשוט כי אין אשמה. אז מה באמת יש? מה הטיעונים כלפי אריאל? לא נעים להגיד, אין טענות ממשיות ולכן כאשר הטיעון חלש הפרובוקציה מתגברת.
רוצים דוגמה? בבקשה: המעצר של אריאל היה בשעה 02:00 לפנות בוקר, את ביתו הקיפו שוטרים ואנשי שב"כ רעולי פנים ומספר ניידות משטרה, אתם יודעים ביקשו לעצור אותו לחקירה, אפילו היה להם צו מעצר חתום אבל עילת המעצר לא נכתבה, אז הצו לא תקין למה עוצרים אדם ללא עילה? מה הטיעון? אבל כאשר הטיעון חלש הפרובוקציה מתגברת ולכן עוצרים אדם באישון לילה במעצר דרמטי.
זה לא מסתיים כאן. חוקרים את אריאל על פעילות בחווארה – כן, המקום שבו נרצחו יהודים באירועים שונים לפני כמה חודשים, אריאל משתף פעולה ועוד באותו יום החקירה מסתיימת ונסגרת, ומיד חותמים על צו מעצר מנהלי לכלוא את אריאל בכלא מגידו או כלא קציעות עם מחבלים! תגידו השתגעתם? מה הטיעון כנגדו?. אבל כאשר הטיעון חלש הפרובוקציה מתגברת ולכן שולחים אותו למגידו או קציעות.
נמשיך לבית המשפט, התובעים של השב"כ מגיעים לטעון בפני בית המשפט, על מה מדובר שואל עורך דינו של אריאל? המידע חסוי משיב התובע. אז אולי תתנו לנו כיוון? אולי בגלל שאריאל כותב בעלוני השבת? לא, משיב התובע אולי בגלל החמ"ל שאריאל היה שותף בו? הממממ מהנהן התובע זה בעצם חסוי.
אז איך נתגונן תמה הסניגור, בהמשך דיון נוסף התובע מגיע עם עוד קלסרים חסויים כמובן, אפשר לראות מה יש בקלסרים? שואל עורך דינו של אריאל, לא, זה חסוי אתה יודע, על מה מדובר? מקשה עורך הדין, על חקירות שאריאל נחקר בעבר במשטרה, עונה הפרקליט. וזה חסוי מזדעק עורך הדין? אל תילחץ אין כאן שום ראיות הכל חומר ישן שכבר נסגר.
אז למה הבאתם את כל זה? חסוי, חסוי משיב התובע. הבנו כבר כאשר הטיעון חלש הפרובוקציה מתגברת ולכן סוחבים המון קלסרים שאין בהם כלום.
עכשיו אתם בטח לא מאמינים, איך זה יכול להיות, אתם לא רציניים, ככה לא מתנהלת מערכת משפט מסודרת במדינת ישראל בטח לא כאשר שוללים חירות של אדם לארבעה חודשים. אז בערעור לעליון לאחר כל ההצגה בדלתיים סגורות ובהמשך במעמד צד אחד ללא אריאל וללא עורכי דינו כשרק השופט והשב"כ נמצאים באולם המשפט, השופט הנכבד מכנס שוב את כולם ומכריז "עברתי על כל החומר ואני רואה שהוא לא עומד ברף הפלילי" וכאן מגיע משפט המחץ "אבל החלטתי לאשר את הצו". נכון הבנו - כאשר הטיעון חלש הפרובוקציה מתגברת ולכן הכל בדלתיים סגורות ומעמד צד אחד.
השתכנעתם? אז עדיין לא סיימנו. תקופת המעצר עוברת לאיטה וכמעט מסתיימת ביום שלישי לפני הצהריים פחות מ24 שעות לשחרור המיוחל אריאל נקרא למשרדו של מנהל האגף בכלא, "עכשיו קיבלנו צו שמאריך את תקופת המעצר שלך בעוד שלושה חודשים". למה שואל אריאל? בתקשורת כבר מדווחים מפי מקורות בטחונים המסוכנות של אריאל עלתה והוא מסכן את האזור ואפילו את המתיישבים!!! מה עד כדי כך?. עכשיו אתם כבר מבינים כאשר הטיעון חלש הפרובוקציה מתגברת ולכן התקשורת מפמפמת.
אז אחרי שקילפנו את הצלופן המרשרש מהחבילה מבינים שהכל זה כלום ושום דבר. עוול גדול במשפט ובעיקר פרובוקציות הנועדות להסתיר את חולשת (חוסר) הטיעון, אז מה אנחנו יכולים לעשות בטח אתם שואלים. זעקה ציבורית כנגד העוול, לנו כציבור יש המון כוח, לפנות לנבחרי ציבור ולדרוש מהם להתערב, אל תאמינו שהם לא יכולים הם יכולים ועוד איך. להציף את חוסר הצדק בקרב חברים להדהד בכל מקום אפשרי, לפנות לרבנים שישמיעו קול צלול וברור כנגד הרעה האיומה הזאת ולא לשתוק. וכמובן לפנות למקבל ההחלטות האמיתי בתפילה לישועות. שיפעלו להפסיק את העוול כנגד אוהבי העם והארץ.
שי דנינו הוא אביו של העצור המנהלי אריאל דנינו