ברוך ה' אנו זוכים להתחדשותה של שאלה זו בעיר עזה. שנים רבות לא זכה אף יהודי לחגוג את פורים בעיר, והנה ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, וכבר ניתן לדון שוב בשאלת דין מוקפין של עזה בנוגע לפורים.
מה עומד מאחורי קביעת שני מועדים שונים לחג הפורים? מבאר החתם סופר: "עיקר יום טוב הוא ביום ט"ו מנוחת שושן... על כן אין שמחה לכלל ישראל אלא ביום ט"ו, והייתה כוונת מרדכי שבמהרה יתקבצו כל ישראל גוי אחד לארצם, וישכנו בעריהם בארץ ישראל, ויהיה רוב עיירות גדולות מהמוקפות חומה מימות יהושע בן נון ויהיה יום ט"ו לרוב ישראל, והפרזים שסביבותיהם כדי שיספקו מים ומזון ביום פורים למוקפים הניחו להם יום י"ד, אך בעוונותינו הרבים לא עלו והרוב קוראים בי"ד ומיעוט בט"ו" (דרשות חתם סופר, דרוש לשנת תקי"ף). נמצא, כי עיקר התקנה של קריאת המגילה על פי החתם סופר הייתה לקוראה ביום ט"ו.
סיבת התקנה הייתה לכבודה של ארץ ישראל. כותב הר"ן: "לחלוק כבוד לארץ ישראל שהייתה חרבה באותן הימים ותלו אותה בימות יהושע בן נון... אילו תלו הדבר בימות אחשוורוש הייתה ארץ ישראל שהייתה חרבה באותן הימים נידונת כפרזים והיה גנאי בדבר" (מגילה א, א בדפי הרי"ף). כלומר שתיקנו שהתקופה שעל פיה ייקבעו ההגדרות של פרזים ומוקפים תהיה ימות יהושע בן נון, כדי שלא ייגרם ביזיון לארץ ישראל שהייתה חרבה בימי מרדכי ואסתר.
הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל, בדיון על דינו של היישוב בית אל, הורה הלכה למעשה לגבי יישובים שהקשר שלהם למיקום המקראי מוטל בספק: "בינתיים, עד שתהיה הכרעה ברורה יחמירו של עצמם וינהגו בחומרת שני הימים כי על ידי זה מעוררים שבחה של ארץ ישראל ומזכירים זכות אבות על המקומות הנ"ל" (תחומין א).
לפי השפת אמת התקנה משום כבוד ארץ ישראל אינה שרירותית אלא יש בה גם רמז לעניינים רוחניים: "עיר המוקפת חומה בעת מלחמת יהושע היה תחת קליפה יתרה ממלכי כנען וזה סימן שיש בה קדושה יתרה. לכן כשנכבשה הארץ, היה בעיר המוקפת חומה קדושה יתרה" (שפת אמת שמות לפורים). על פי החסידות, דווקא הרשעה הגדולה של העיר עזה שאנו נחשפנו אליה בעת האחרונה טומנת בחיבה קדושה יתרה חבויה, ואופן הגילוי שלה כיום יכול להיות דרך חידוש דין מוקפין בעיר.
"נתעוררו לקבוע דירה בעזה"
לעזה יש מסורת קריאת מגילה יומיים מקדמא דנא. רבי יששכר אבן סוסאן, מחכמי ארץ ישראל לפני כ־500 שנה, כותב: "והמקומות שקורין בהם המגילה שני ימים... ומנהג זה פשוט פה בכל המוסתערבים... ושמענו שכן נוהגין גם בעזה ובדמשק" (תיקון יששכר, ונציאה של"ט, נט, ב).
כן גם כתב רבי יעקב שאול אלישר, באותם ימים דיין בירושלים ולימים הראשון לציון: "והנה בעתה (שנת תרמ"ג) נתעוררו אחינו בני ישראל ספרדים ואשכנזים לקבוע דירה בעזה הנזכר... והנה בפורים כבר שאלו מה יעשו בקריאת המגילה, והוריתי להם שיקראו ב' ימים, הראשון בברכה והב' בלא ברכה, וכמ"ש בספר תקון יששכר ז"ל בעד עזה" (שו"ת שמחה לאיש, ירושלים תרנ"ג, סימן ה).
כמו כן, בשנת תרפ"ז (1928) ציין רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי את עזה ב'לוח לארץ ישראל' ברשימת הערים שיש לקרוא בהם מגילה יומיים.
שאלת מקרא מגילה בעיר התחדשה שוב בשנת תש"ן, כשנשאל על ידי חיילים הרב יעקב אריאל, אז ראש ישיבת נווה דקלים שבגוש קטיף, כיצד לנהוג בעזה לגבי מקרא מגילה, והוא הקל בעבורם לקרוא בי"ד בלבד (עיין בשו"ת באהלה של תורה ב, סימן קד).
דיונים נוספים בהקשר לפורים בעזה ניתן למצוא בנוגע ליישוב נצרים שבגוש קטיף. יישוב זה היה סמוך ונראה לעזה, ובשנת תשנ"ד נשאלו הרב שאול ישראלי והרב מרדכי אליהו על דין נצרים, והם השיבו כי יש לנהוג בי"ד בלבד (הרב משה הררי, מקראי קודש – פורים ירושלים תשנ"ד, עמ' 104). לעומתם הגאון ר' אביגדור נבנצל הכריע כי עליהם לקרוא יומיים. בפועל בנצרים קראו בי"ד בלבד.
כתובות בשפה הערבית
כעת אנו נדרשים מחדש לנושא, לאחר שנים רבות שלא עלה, מאחר שחיילים יהודים נמצאים בתוך העיר עזה עצמה. נעמוד
על השאלות העיקריות הראויות להישאל בסוגיה זו. הראשונה: מנין שלעזה מימות יהושע בן נון הייתה חומה?
בפרק ט"ו בספר יהושע מונה הכתוב רשימת ערים ארוכה בנחלתו של שבט יהודה, ואחת מהן היא העיר עזה. וכך הוא לשון הכתוב: "עזה בנותיה וחצריה" (יהושע טו, מז). מהי העיר עזה לעומת "בנותיה" ו"חצריה"? התורה בעצמה מסבירה מה הן חצרים לעומת העיר עצמה: "ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב" (ויקרא כה, לא). כך גם פירש רש"י: "הערים וחצריהם" (רש"י ליהושע יג, כח): הערים - המוקפות חומה, וחצריהם - ערי הפרזי בלא חומה.
מאחר שהמילה חצרים מציינת מקום בלא חומה, הרי ש"בנותיה" של העיר היו מוקפות חומה, אלא שמדובר היה בערים קטנות מוקפות, הצמודות לעיר הגדולה.
השאלה השנייה היא זיהוי מקומה של העיר הקדומה. רבי אשתורי הפרחי, שחי לפני כ־700 שנה, מתאר את מיקומה של עזה באופן הבא: "מאשקלון לעזה כשלוש שעות (כ־20 קילומטרים), מעזה לכפר דרום (דיר אל בלח) כשתי שעות (15 קילומטרים), מכפר דרום לחצרים (רפיח) כשתי שעות (16 קילומטרים)" (כפתור ופרח פרק יא, מח, ב).
רבי שלמה סיריליאו, (אחת ממפרשי הירושלמי הקדומים שחי לפני כ־500 שנה) תיאר בפירושו על הירושלמי את מיקומה של עזה: "וסדר המקומות אשר מצאנו היורדים מאשקלון שכבשן יהושע עד נילוס הן אלו: עזה למטה מאשקלון, מחן יונס למטה הימנה" (שביעית משנה ו הלכה א עמ' קעה).
הרב יוסף ליברמן דן בזיהוי העיר עזה בשו"ת משנת יוסף: "וחקרתי אצל מומחה מובהק ואמר לי... כי בעזה של היום יש בתים ישנים עליהם נמצאות כתבות על קירות האבן בשפה הערבית, הנושאים תאריכים של תקופת בעל כפתור ופרח. כלומר, שעזה של היום היא אותה שהייתה בימיו... ואכן כתוב בספר אדמת קודש (דף לט) כי עזה כשלושה קילומטרים מהים. והתבואות הארץ (פרק ג עמ' קמב) כתב כי עזה רחוקה מהים כחצי שעה. היוצא לנו, שעזה של היום היא אותה שבימי הכפתור ופרח" (משנת יוסף חלק א, סימן מו).
האם ניתן לסמוך על הידוע לנו על מיקומה של עזה בוודאות? מוסיף על כך הרב ליברמן וכותב: "והגם שידוע מה שכתב החזון איש (שביעית ג, יט) שאי אפשר לסמוך על שמות העיירות היום כי בהמשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו ופעמים נעתקו ממקומם הראשון, ופעמים נשתנו השמות עד כאן לשונו, וכן כתב (שם סעיף קטן יח) דאין אנו בטוחים אם אפשר לסמוך על מפת הארץ. כל זה נכון לגבי עיירות קדומות הנזכרות בתנ"ך ובדברי חז"ל ואפילו בדברי קדמונים, אבל בנדון דידן הרי יש הוכחות וסימנים שעזה היא אותה שבימי הכפתור ופרח".
כיום מוכר לחוקרי העתיקות תל עזה, הממוקם במישור החוף הדרומי של ישראל, כ־5 קילומטרים מהים התיכון, בתוך העיר עזה של היום. לפני כמאה שנה נעשו שם חפירות ונתגלתה עיר ולה שלוש חומות מקיפות שאת הקדומה שבהן הוצע אז לתארך לתקופה הכנענית המאוחרת, המשוערת להיות מקבילה לזמן יהושע בן נון.
ההתיישבות בעזה התקיימה באופן רציף לאורך כל 3,500 שנות קיומה, ומעולם לא ניתק הידיעה על קיומה ומקומה, כך שזיהויה של העיר בימינו כעיר המקראית אינו מוטל בספק. כל השאלה שנותרת כאן היא המיקום המדויק של העיר הקדומה.
לא ברור שהעדות הארכאולוגית יכולה להכריע כאן בוודאות, ופה אכן נותר הספק. אלא שעזה של היום היא עיר גדולה ובוודאי כוללת בתוכה את המקום שבו הייתה העיר מימות יהושע בן נון.
השאלה האחרונה שנותרה היא דין הנכנס לכרך של גויים - האם חז"ל חייבו בדין מוקף רק עיר שגרים בה יהודים?
בסידור בית עובד מובא כי ללא קהילה יהודית בעיר דין מוקף בטל (ח"ב ליוורנו תרפ"ב עמ' 299), וכמותו פסק כף החיים (סימן תרפח סעיף קטן יב). אולם נראה מהרשב"א (בחידושים מגילה ב, ב) והגר"א (הגהות הגר"א אורח חיים תרפ"ח, סימן ב) כי דין הנכנס לשם הוא בט"ו.
וכן פסק המשנה ברורה בביאור הלכה ד"ה "או שסמוכין להם": "כרך של עכו"ם שאין בו ישראל כלל, ישראל הנכנס לכרך זה בפורים קורא בט"ו", וכן פסק החזון איש (אורח חיים סימן קנד).
נתונים אלו מובילים לכאורה לחידוש דין מוקף בעזה. כמובן שלשם כך נמתין לקביעתם של הפוסקים. האם נזכה לחידוש דין מוקף עם ריבוי כבודה של ארץ ישראל?
הכותב הוא חוקר במחלקה למדיניות חברתית במרכז תורה ומדינה