סגן גבי, סמ"פ מבצעית בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל, שוחח מלב עזה עם ערוץ 7 על התקדמות הלחימה, רוח הלוחמים בשטח והתבקש לענות גם על השאלה האם ניתן לסכם את הפעולה הקרקעית עד כה כניצחון.
בחודשיים האחרונים הוא תופס קו במסדרון נצרים, ציר לוגיסטי החוצץ בין דרום לצפון רצועת עזה. "אנחנו פועלים, יש לנו הרבה עשיה, הרבה פשיטות במרחב ויעדי חמאס שלא חסרים באזור שלנו. יש לנו נקודה אחת שממנה אנחנו יוצאים לכל מיני התקפות".
הוא סיפר על ימי ההכנה לקרבות שמתנהלים כיום בעזה. "היינו בשלושה שבועות בנוהל קרב, התכוננו לכניסה, ואז נכנסנו ממש עם הכוחות הראשונים. היינו בשאטי, בג'באליה, ובמקומות נוספים. כל משימה עם האופי שלה. בפלוגה שלי חווינו הרבה מאוד התקפיות ולחימה אינטנסיבית".
האם צה"ל מנצח? גבי סבור חד משמעית שכן. "בתחושה שלנו בלחימה מרגישים ממש ניצחון. לכל מקום שאנחנו רוצים ללכת - אנחנו הולכים. כל משימה שאנחנו מקבלים - אנחנו עומדים בה מעבר למה שציפינו מראש. רואים את האויב בעיניים והורגים אותו. מנצחים בכל קרב. התחושה שלנו היא שאנחנו בגל של ניצחון שרק רוצים שהוא יימשך עד להכרעה האמיתית של האויב".
עם זאת הוא מדגיש כי "יש אבדות בדרך, חברים שנפצעו ומפקדים שנהרגו, לניצחון יש מחיר כואב. גם כשיש נפילות ואבדות זה מחזק אותנו. אנחנו ממשיכים להילחם חזק יותר, ברוח של המפקדים שלנו שנפלו, וחברים שלנו שנפצעו ונפלו".
הקצין משתף ברוח הלחימה של הלוחמים בשטח. "הרוח היא אולי הדבר הכי מדהים בלחימה. לפני המלחמה היה שיח האם האנשים רוצים באמת להילחם ומעוניינים בזה, אם יש את הרצון והרוח. מהרגע הראשון של המלחמה, כל מי שאיתנו הוא במאה אחוז כאן, ורק מחפש להמשיך לתת. אין שום תחושה של ירידה או נפילה. כולם מחפשים כמה שיותר להיות חלק מהדבר המדהים הזה שקורה עכשיו, להיות פעילים ושותפים".
לדבריו, שיח השישה באוקטובר שחזר לרחובות לא חדר לרצועה. "את הפילוג לא הרגשתי כלל בצבא. אנחנו בפנים, עם תחושות של רוח ורצון להילחם ואחוות לוחמים שהיא פשוט משתלטת על כל מה שקורה. לפעמים בחוץ יותר קשה להרגיש את זה. בחוץ יותר קל לחזור לשגרה של כל אחד במחנה שלו ופה אין את זה בכלל. אחד יכול להיות מתנחל מגבעה בשומרון ואחד יכול לגור בצפון תל אביב - והם החברים הכי טובים - וכל אחד יתן הכל בשביל השני עד חירוף נפש".
גבי מציין כי הוא לא רואה ירידה בכמות האש והסיוע מהאוויר. "לנו יש תחושה שכולנו עובדים כמו מנגינה, בהרמוניה. כל אחד עושה את החלק שלו בצורה הכי מדויקת ונכונה. אנחנו סומכים במאה אחוז על הזיק והמסק"ר שאיתנו ועל ה-F16 שבא לטובתנו. אין שום תחושה שמישהו מובל על ידי אג'נדה, זה שיח של אנשים שמנסים להסית חזרה לשיח הישן, זה לא קשור למציאות".
הוא מודה שהלחימה במשך תקופה כה ארוכה, כ-150 ימים, אינה פשוטה כלל. "זה אתגר גדול, אבל עם זאת, בסוף כדי שנוכל לחיות חיים בחוץ עכשיו תורנו לתת מעבר בתקופה הקרובה. יש קושי, הייתי מעדיף שלא תהיה מלחמה ולהיות עם המשפחה שלי יותר, אבל זו המציאות עכשיו וזה מה שצריך לעשות".
"לי מה שחשוב כלוחם בשטח הוא שמה שיש לנו כאן - הרוח הזאת - תימשך עד הניצחון. חשוב שעם ישראל והעורף שלנו ידעו שזו הרוח שלנו וימשיכו לגבות אותה ולדחוף אותנו קדימה. לתת לנו להמשיך עד הניצחון עד הרגע האחרון", הוא מסכם.