פרוספר אזרן, לשעבר ראש עיריית קרית שמונה, נותר במלחמה בין הבודדים שלא עזב את העיר - גם בימי ההפגזות הקשים ביותר מאז ה-7 באוקטובר.
"אני לא עוזב את העיר. שלומי טוב וגם הנכדים שלי נמצאים כאן. אנחנו ממשיכים לחנך על בסיס ערכי של אחיזה בקרקע, של שמירה על גבולות המדינה, ציונות והמשך האתוס של טרומפלדור וחבריו. כל מה שלמדנו אנחנו לא רוצים לאבד - כי אז נהיה בבחינת מתאבדים", אומר אזרן בראיון לערוץ 7.
הוא מציין שדווקא היום, מבחינה ביטחונית, יש יותר הגנה מבעבר. "למזלנו היום, יש דברים שיש היום ולא היו בעבר. פעם לא קיבלנו התרעה מוקדמת על נפילות ולא היתה מערכת כיפת ברזל או מערכת חץ. נאלצנו להתמודד ולא נמלטנו מהעיר ולא פינינו. היום יש גם כיפת ברזל שעושה את העבודה בצורה יפה, אם כי לא ב-100%, ואנחנו מסתפקים בזה שברגע ששומעים אזעקה נכנסים לחדרי ביטחון ומקלטים".
לדעתו, כל צורת ההתנהלות הצבאית מול חיזבאללה, אינה נכונה. "בקורס קצינים לימדו אותנו שהמלחמה הטובה ביותר היא זו שנערכת בשטחי האויב ולא במדינה שלך. את זה לא ראיתי שלמדו הקצינים שיושבים כעת במטה הכללי. המלחמה הטובה ביותר היא כשאתה תוקף ולא מתגונן - וגם את זה לא למדו עד כה. בגלל זה התפתח לידינו טרור אימתני של חיזבאללה שמחזיק את ישראל בהרתעה טוטאלית, ומאפשר להקים בישראל רצועת ביטחון על חשבון התושבים - לטובתו. זה חסר תקדים, מסוכן, ומכניס אותנו לפחד קיומי שלא היה בעבר. אנשים פוחדים לחזור למקום, בגלל ההתנהגות הזו, שהתבטאה בתופעה הזו של פינוי".
ומה צריך לעשות כעת? "אני קורא להיכנס ללבנון. אני לא מסוגל לעכל את זה, בתפיסה הפשוטה ביותר של חיי, שיכולים להחריב את מנרה בטילים ביירוט ישיר, ולהחריב את מרגליות בכינון ישיר, ולהחריב חצי ממטולה בכינון ישיר, והמקומות שמהם יורים בלבנון לא נמחקים מעל פני האדמה וצה"ל לא יושב בהם".
"אני לא מסוגל להבין איך מדינאים יכולים לספר לאחד כמוני או לאחרים שכמותי, שהם נושאים ונותנים כדי שכוח רדואן ילכו מעבר לליטני. רק נבערים מדעת או שקרנים יכולים לדבר בצורה הזו כי הרדואנים הם מי שירו עלינו קטיושות בעבר, הם גרים בבתים מהם יורים את הקטיושות, הם מחזיקים שם באמל"ח ואלה הבסיסים שלהם".
"אם אתה רוצה להעביר אותם מעבר לליטני אתה צריך לתפוס אותם אחד אחד פיזית, להציב מוצבים שלנו ולא לתת להם לחזור או להרוג אותם, להרוס להם את הבית לגמרי, ולשים מוצבים שלנו ברצועת ביטחון שתהיה קיימת בלבנון לעולמי עד - כשמאחוריה רק יהודים במדינת ישראל", מדגיש אזרן.
ראש העיר לשעבר נשאל האם הוא אינו חושש מהתבוססות בבוץ הלבנוני כמו בעבר. "הבוץ הלבנוני נבע מאסטרטגיה עלובה ביותר של אהוד ברק, שהיה אז רמטכ"ל. הוא הכניס אנשים שלנו ושתל אותם במין מוצבים שהיו מוקפים ערבים מכל עבריהם. כשהם רצו לצאת הביתה הם היו מחוייבים בליווי. ברק ברח מלבנון והפקיר את כל מה שהיה שם. הבוץ הוא של ברק. אם אתה רוצה לעשות מלחמה תעשה אותה כמו שצריך. נכנסים, מנקים עד הסוף, לא מחזירים אדמה ושותלים מוצבים מהים ועד החרמון ששולטים - וכל מי שעובר סנטימטר לשטח שהכרזנו עליו מפורז - יומת".
כעת, לדבריו, נדרשת התעשתות. "אני לא קראתי לאף אחד לעזוב. ניהלתי את העיר הזו שנים תחת אש ובצניעות הכי גדולה. לא עוזבים עיר באף מצב, בשביל זה יש מקלטים ומשק לשעת חירום. ההיגיון שבו הוא שאנשים מגינים על בתיהם בצורה רצינית והצבא לפניהם כל הזמן כדי לספוג את האש ולהרוג את האויבים".
"מי שהבהיל את האנשים צריך להרגיע אותם. מי שאמר להם שהשיטה הזו של לברוח היא הכי טובה, צריך להסביר להם באיזו שיטה הוא מחזיר אותם הביתה. אני לא ברחתי, אני לא התפניתי, אני לא מטיל את האחריות על אף תושב מתושבי קריאת שמונה. הם אנשים נפלאים, הכי ציונים שיש במדינת ישראל, הם תמיד החזיקו את העיר הזו בגאווה, ומי שגרם להם למה שגרם להם, יצריך לתת את הדין על זה. הוא צריך למצוא את השיטות, איך להחזיר אותם הביתה", הוא מסכם.