בגיל מאה: הלך לעולמו דוד רקנטי, לוחם ומפק"ד באצ"ל, ממקימי בית הכנסת היכל יהודה בתל אביב, בית כנסת לקהילת עולי יוון בישראל, ובכיר בעולם הביטוח בישראל.
הלווייתו החלה בבית הכנסת היכל יהודה בתל אביב והמשיכה לקריית שאול.
רקנטי, שהיה מוכר גם כבעל חסד גדול, עבד בעסקי ביטוח של אביו ולאחר מכן כעצמאי. בניו אברהם, יצחק ורפי רקנטי ממשיכים אותו כיום בעסקי הביטוח בחברת הביטוח המוכרת אברהם ש. רקנטי.
הוא נולד בי"ח בחשון תרפ"ד בסלוניקי שביון ועלה לישראל באמצעות אונייה ב-1933. למד בבית הספר "תחכמוני" והמשיך בבית הספר ה"ראלי תחכמוני". עבר לגימנסיה "מוריה" וסיים שם את לימודיו בשנת 1942.
התגייס לאצ"ל ב-1944 ועסק בהדרכה, הסברה, מודיעין ופעילות קרבית. עבר קורס מפקדים והתמנה כמפקד גונדה ואחר כך כמפקד גדוד בתל אביב. כינויו "שאול".
בתקופת הסזון אף פיקד על 2-3 גדודים בו זמנית בשל מאסר מפקדים מקבילים לו. בנוסף שימש בכמה הזדמנויות כקריין בשפה הצרפתית ב"קול ציון הלוחמת". לאחר הכרזת האו"ם על מדינה בכ"ט בנובמבר, שימש במלחמת השחרור כמפקד גזרות שונות בשכונות היהודיות הגובלות ביפו: אבו כביר, כפר שלם ומנשיה.
רקנטי השתתף במסגרת גדוד 6 בכיבוש יפו ושימש זמן מה כמושל האזור ביפו שהיה בשליטת האצ"ל. בהמשך יצא עם גדודו להשתתף בקרבות לכיבוש רמלה. התגייס לצה"ל בגדוד 57 בחטיבת גבעתי והשתתף במלחמת העצמאות בקרבות בחזית הדרום ובכיבוש יבנה.
השתתף במסגרת חטיבת עודד בקרבות נגד אנשי קאוקג'י בגליל ובמבצע "עשר מכות" נגד הצבא המצרי בנגב וכיבוש חרטייה ,אל קובייב ועיראק סואידן. במסגרת שירות המילואים השתתף כמפקד במבצע קדש (1956) ובמלחמת ששת הימים ויום הכיפורים.
חבר המרכז הראשון של תנועת החירות, חבר נציבות בית"ר וחבר ברית חיילי האצ"ל. היה גם חבר מליאת רשות השידור. נשא לאשה את אריאלה ולהם 5 ילדים.