ספר חדש שהוא למעשה פרויקט מונולוגים ספרותי, שאפתני ומרגש, שמעניק לקוראיו היכרות עם ארבעים גיבורים שהיו באמת.
המונולוגים מגיעים כולם מאותן 24 שעות שהחלו בבוקר ה-7 באוקטובר, היום הקשה והמר ביותר בתולדות מדינת ישראל. בתוך הכאב והתופת, קמו ועלו לנו גיבורים וגיבורות. סיפוריהם הבלתי נתפסים של הגיבורים, אישיותם ותובנותיהם, מהווים קול צלול, מנחם ומחבק, שאנו כה זקוקים לו בימים אלו, וגם בדורות הבאים.
ארבעים דמויות
שי-לי עטרי | דניאל ונריה שרעבי | טלי חדד | שלמה רון ז"ל | מתן אברג'יל ז"ל | גלי אילון | עמנואל סקעת | עדן לוי ז"ל | יוסף אליזיאדנה | עמית מן ז"ל | יותם חיים ז"ל | אוריאל אברהם ז"ל | גיא שמחי ז"ל | קמיל ג'סלבה | ענר שפירא ז"ל | אייל אהרון | דניס בלנקי ז"ל | אפק לבני | ערן מסס | מיכאלה קורצקי | נטע אפשטיין ז"ל | יהונתן צור ז"ל | רמי דוידיאן | הדר בכר | אבי עמר ז"ל | יונתן אלעזרי ז"ל | אליה לילינטל | מורן טדגי | אור ליבני בן יהודה | מיקי | יעקב קרסינסקי ז"ל | שחר בוצחק | נסרין יוסף | ידין גלמן | נועם וישי סלוטקי ז"ל | עידו הרוש ז"ל | יצהר הופמן ז"ל | שי אשרם ז"ל | יוסי לנדאו | תומאס ואמילי הנד | עווד דראושה ז"ל.
ארבעים דמויות של גיבורים, גברים, נשים, דתיים, לא דתיים, אזרחים, חיילים, יהודים, לא-יהודים, ואפילו ילדים, לוקחים חלק בפסיפס הגבורה הזה. הגבורה שבספר היא גבורה במובן רחב ונדיב- לצד סיפורים על לוחמים ולוחמות שחיסלו מחבלים, נמצאים גם סיפורי גבורה מסוג אחר; קשיש שמתיישב על כורסה ומקריב את חייו כדי להציל את משפחתו. מתמודד נפש ששורד חמישה ימים בשג'אעייה. מיילדת שהופכת את הבית שלה לבית חולים שדה. ילדה שמנסה להציל את משפחתה. מתנדב זק"א שמתעקש לשמור על כבוד החללים. מתנדב "איחוד הצלה" שדואג שמכתב האהבה שמצא בכיסו של החייל ההרוג, יגיע ליעדו, ועוד ועוד.
וכך מתארת בספר אחת מהן, אור ליבני בן יהודה.
"הייתי בהרבה מאוד סיטואציות של היתקלויות וירי בחיים שלי, אבל זה אף פעם לא הרגיש ככה, זה אף פעם לא היה קרוב לזה אפילו. פה ממש קיבלתי את המוות, השלמתי עם המוות, הבנתי שזה הסיפור. אני זוכרת שהרמתי את הראש שלי, והתנצלתי בפני הילדים שלי, ממש ביקשתי מהם סליחה בלב, הם כל כך קטנים, וכל כך חמודים, ואני כבר לא אחזור אליהם, אני כבר לא אראה אותם, זהו, ממש הבנתי שזה הסוף. ואז אמרתי לעצמי, בסדר, אם כבר זה הסוף, אז אני אסיים את זה יפה. אני אמות כמו גדולה. אני אעשה את הכי טוב שאני יכולה. ואני אלחם עד טיפת הדם האחרונה שלי."
הסיפורים מבוססים על ראיונות שהתקיימו במיוחד עבור הספר. בעריכתם הקפידו יאיר אגמון ואוריה מבורך להפוך כל מונולוג לפרוזה תיעודית. הם השתמשו במילים של הגיבורים, בשפה שלהם, בעולם הפנימי שלהם והשתדלו לגעת ביד רכה בחושך, בעצב וגם באור, ביופי ובשגב האנושי שפעמו שם, באותו היום. הם השתדלו לספר סיפור על בני אדם שביום עצוב אחד הפכו לגיבורים. כל הטקסטים הועברו לאישורם של גיבורי הספר, שדייקו והכווינו את סיפורם.
ניתן להשיג באתר ספרי מגיד-קורן. 7% ייתרמו לשיקום הנגב המערבי.