ליצן: יאללה חבר'ה להתעורר, קדימה!
קאובוי: מה אתה מרעיש, מנסים לישון כאן.
ליצן: קאובוי, אתה ישנת שנה שלמה פלוס אדר א', עכשיו תקום. בוקר טוב.
קאובוי: אוף, נודניק.
ליצן: *בוקר* טוב, הבנת? כי אתה קאובוי!
קאובוי: אל תתחיל עכשיו עם השנינויות האלה, הרגע קמתי.
ליצן: בסדר בסדר, אבל חייבים להתארגן. הם תכף יפתחו את הדלתות.
קאובוי: מה?
ליצן: הילדים, תכף יפתחו את הדלתות של הארון, יוציאו אותנו, יתחפשו וילכו למסיבות וכאלה.
קאובוי: אתה באמת ליצן, הא? מי יפתח את הדלתות האלה השנה, בחייך.
ליצן: על מה אתה מדבר?
קאובוי: שמע, לא רציתי להגיד לך כלום כי אתה תחפושת של ליצן, אז אתה רגיש. אבל מסתובבים פה בארון מדי צה"ל. חזרו ממש לפני כמה ימים ממילואים. והמדים האלה מספרים סיפורים שלא תדע. אני לא הייתי בונה על זה שיתחפשו השנה.
ליצן: לא, אל תגיד את זה.
קאובוי: אמרתי. עכשיו תהיה ליצן קטן נחמד ותעזוב אותי בשקט.
פאנקיסטית: מה כל הרעש?
ליצן: קאובוי אומר שלא יהיו מסיבות השנה, לא יתחפשו ולא כלום.
פאנקיסטית: טוב, לקאובוי בטוח לא יתחפשו השנה. קאובוי זה לגמרי שנות התשעים.
קאובוי: לא כי פאנקיסטית. מה זה אומר בכלל?
פאנקיסטית: זה אומר שמי שמתחפש אליי אוהב מוזיקת רוק כבד.
קאובוי: ואללה? אז תני לי שיר רוק כבד אחד שאת מכירה.
פאנקיסטית: אני מכירה מלא.
קאובוי: תני אחד.
פאנקיסטית: מקהלה עליזה.
קאובוי: מקהלה עליזה זה לא רוק כבד.
פאנקיסטית: זה מקהלה עליזה בביצוע להקת מטאליקה, בסדר? מה יש לך הבוקר?
קאובוי: זה הליצן הזה עם השטויות שלו העיר אותי, הוא חושב שמתחפשים השנה.
פאנקיסטית: הוא באמת ליצן.
ליצן: אל תראו אותי ככה, אבא שלי היה תחפושת של רב.
מדים: מה קורה, שוב הוקפצנו?
קאובוי: יופי, עכשיו תראה מה עשית! הערת את המדים.
ליצן: תחזור לישון מדים, לא התכוונו להעיר אותך.
מדים: בטוח לא קראו לי?
קאובוי: בטוח בטוח, תישן.
ליצן: סליחה שהפרענו לך. אני בכלל לא מבין למה שמו אותך איתנו. אנחנו בסך הכול תחפושות. אתה מדים.
מדים: חה. גם אני תחפושת, אל תדאגו.
ליצן: אתה תחפושת?
קאובוי: עזוב אותו, זו העייפות מדברת.
מדים: אומר לכם, אני תחפושת.
מרדכי היהודי: אני חושב שאני יודע למה מתכוונים המדים...
ליצן: תראו, זה מרדכי היהודי!
מרדכי היהודי אהרן הכהן: האמת שאני אהרן הכהן, פשוט הלך לי לאיבוד החלק של החושן.
ליצן: אה. סליחה.
אהרן הכהן: קחו אותי למשל, אותי לובשים ילדים שרוצים להיות צדיקים כמו אהרן הכהן (או מרדכי, אם לא נמצא את החושן הזה).
פאנקיסטית: ואני מה?
אהרן הכהן: אולי אותך לובשים ילדים שרוצים להרגיש מגניבים יותר ממה שהם בדרך כלל.
מדים: כשאבי לובש אותי הוא הופך להיות גיבור שהוא בעצמו לא ידע שהוא יכול להיות.
אהרן הכהן: זהו בדיוק, שלפעמים תפקידה של התחפושת הוא לחשוף את הרצון הפנימי. את האני האמיתי.
ליצן: וואו, אתה ממש צדיק.
אהרן הכהן: אבא שלי היה תחפושת של ליצן.
קאובוי: הבנתי, אז ילדים מתחפשים אליי כי הם רוצים להיות מגניבים כמוני.
פאנקיסטית: או כי התחפושת של איירון מן שהם הזמינו מאלי אקספרס לא הגיעה.
ליצן: ואני מה?
מדים: קל. תחפושת של ליצן לובשים כי רוצים להצליח לשמוח גם כשקשה. תהיה לך הרבה עבודה השנה, אח שלי.
ליצן: וואו. ואתה באמת חושב שהדלתות ייפתחו?
מדים: בטח שייפתחו. אין ברירה אחרת.
לתגובות: jacobi.y@gmail.com
***