צוריאל גביזון
צוריאל גביזוןצילום: יח"צ

בזמן האחרון אני נתקל שוב ושוב בתופעה: אנשים מתארסים סביבי ב"ה, אבל כשזה מגיע להוקרה למשדך - יש הרבה מילים טובות, אבל מתנה...? מביאים משהו מצ'וקמק, רק כדי לצאת ידי חובה.

יודעים מה? זה כבר לא תופעה. זאת מכת מדינה.

כאילו, בנאדם השקיע חשיבה, יצר חיבור, והכי חשוב - הכיר לך את בן\בת הזוג שלך, הביא לך כל כך הרבה אושר לחיים, וזו התמורה? סט הצלחות הכפול שקיבלתם בחתונה? סירייסלי? זה מתסכל במיוחד, כי זה גורם לשחיקה מאוד גדולה אצל מי שרוצה לעבוד בשדכנות.

תבינו, שדכנות זה אחד המקצועות הכי קשים שיש. עד שמגיעים סוף סוף להצלחה ורואים זוג תחת החופה -יש עשרות אם לא מאות זוגות אחרים שהשדכן ניסה להוציא לפועל - ומשהו נתקע בדרך. בשלב ההצעה, בדייט הראשון או בשלב מתקדם בקשר. ואז, אחרי כל כך הרבה מאמצים לשדך - פתאום יש זוג ש... וואלה, מתחתנים. ואחרי החתונה הם מגיעים, ומביאים איזה זר פרחים ואומרים תודה בביישנות כזאת, ובזה נגמר העניין.

דיי מובן שהשדכנית הזאת לא תעשה יותר שידוכים לעולם, נכון? אבל תארו לכם עולם אחר: עולם שבו כיף לשדך, כי יש מוסכמה חברתית כזאת שמצליח לשדך - מקבל משני הצדדים 3000 ש"ח. וזה יהיה כלל ברזל כזה, בלי התחכמויות.

יודעים מה יקרה אז? כולם יפרפרו כמו סביבון כדי למצוא לכולנו זוגיות. הם ידעו שיש תמורה לאגרה. וגם יקומו הרבה יותר שדכנים שממש יעבדו בזה ולא רק יתעסקו בזה בשעות הפנאי.

וזה לא חלום רחוק, זה קורה ככה בציבור החרדי. כל שידוך שנסגר - מזכה את השדכן באלף דולר מכל צד. יש כללים ברורים, ואין עיגולי פינות. יאללה, הלוואי וכל אחד יקבל על עצמו להביא תגמול ראוי למי שישדך אותו, ובעז"ה בזכות זה - כולנו נתחתן בקרוב.

רוצים להבין יותר כיצד להתקדם אל עבר הזוגיות -לחצו כאן>>