לפני מספר ימים פורסמה התנגדות היועצת המשפטית לממשלה להמשך פעולתה של ועדת החקירה לעניין הרוגלות. היועצת טענה שבניגוד להנחיות הוועדה חקרה פרשות תלויות ועומדות, ומכיוון שכך יש להקפיא את כלל פעילות הוועדה.
בראיון לערוץ 7 מתייחסת לעמדת היועמ"שית הגר שרן, רעייתו של דוד שרן, בעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה ומנהל לשכת ראש הממשלה, שכזכור רוגלות הותקנו במכשיר הטלפון שלה כחלק מהמאמצים להפליל את ראש הממשלה.
"זה מקומם ומרתיח", היא אומרת בהתייחס לעמדת היועמ"שית. "אם הייתה איזושהי מחשבה להאמין למערכות האלה, זה אבד לחלוטין. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא למצוא את האמת ורק את האמת, וכשהיא רוצה לא לחקור תיקים כי הם תלויים ועומדים עדיין, אז מה היא בודקת? ואם היא מצאה משהו לא בסדר בתיק סגור, היא תפתח הכול? זו פשוט שערורייה".
"אנחנו סבלנו מזה ברמה האישית, הכלכלית, החברתית, והיא מחליטה שהיא לא פותחת. הרי כל התיק הזה נבנה על האזנות לא חוקיות, על התעללות בעדי מדינה, על חקירות בזויות, אז איך את מעזה בכלל לחשוב שלא לבדוק את זה?", פנה שרן ליועמ"שית וקובעת: "היא מגנה על המערכת. היא יודעת שאם היא תפתח את העניין, במיוחד בתיק הצוללות, ותברר את הדברים האלה, האדמה תרעד והיא לא מוכנה לעשות את זה. שיהיה ברור, דוד שרן הוא לא המטרה. המטרה הייתה להאזין לביבי, להאזין לראש ממשלה מכהן וזה צריך להרעיד את כל המדינה".
על האופן בו התברר לה ולבעלה שרוגלה הוטמנה במכשיר הטלפון שלהם, מספרת הגר: "דוד נתן עדות במשפט נתניהו בתיק 4000, ופתאום הסנגור של נתניהו, עמית חדד, מתאר שיחה של דוד בבית קפה עם חבר ילדות, שיחה שאינה קשורה לאירוע ושומעים את כל מה שהיה, מה הוא לבש, מה הוא הזמין, איפה היה, הכול. הם קוראים לזה האזנת נצח, כלומר שהטלפון גם מקליט וגם מצלם בכל מקום שבו דוד נמצא. כלומר שהטלפון מצלם את כל מה שיש לי בבית, אותי, את הילדים, הוא מאזין, הוא שואב את כל מה שיש בטלפון, את כל הדברים הכי אינטימיים, מה אני עושה בחשבון הבנק, הבדיקות שלי, הציונים של הילדים שלי, צילומים, זה לא יתואר. כשפתחו את הפרשה הזו לא האמנתי שזה יכול להיות עד כדי כך. כשלמדתי על הרוגלות האלה הזדעזעתי".
מוסיפה הגר שרן ומדגישה כי זכותה לדעת את הפרטים שנלקחו ממנה באופן בלתי חוקי. "אלו עברות. זה לא חוקי לשים רוגלות כאלה על בן אדם. לקחו ממני חומרים. איפה החומרים שצלמו אותי בתוך הבית שלי? איפה החומרים ששאבו לי מהטלפון? איך אפשר לא לחקור דבר כזה? הרי איימו על עדים במשפט על ידי דברים שאספו ברוגלות האלה, אז איך היא מעזה לחשוב לא לחקור? איך היא תגיב אם מישהו יעתיק לה מסרון מהטלפון".
"זה לא רק האזנות. זה צילום, זה שאיבת מידע. אני לא מאמינה ששופט כלשהו התיר את זה. או שהמשטרה והפרקליטות שיקרו לשופט, או שהראו צו אחד והתנהגו לפי צו אחר. אני רוצה לדעת ממתי עד מתי האזינו לי, מי האזין לי, מה שאבו לי מהטלפון. זו זכותי המלאה. מדבור במעגל רחב. כל מי שדוד היה לידו ודיבר איתו צולם והוקלט", היא אומרת.
אנחנו מזכירים את דבריו של חבר הכנסת משה סעדה שטען כי בהחלטתה להקפיא את עבודת הוועדה מבקשת היועמ"שית לגונן על עצמה, שכן גם היא אמורה להיות בין המעידים והנשאלים בפרשה. הגר שרן מסכימה לחלוטין וקובעת כי "היא בניגוד עניינים מוחלט. היא מחליטה שלא יבדקו אותה? היא מורמת מעם? מותר לה הכול? ציפיתי ממנה כמי שבאה מבחוץ ולא הייתה חלק מתיקי נתניהו, אז איפה את? את אמורה לשמור על האזרח מפני המערכות המטורפות האלה, אז את משתפת פעולה עם המערכות? זה פשוט מטורף".
על צעדיה הבאים אומרת שרן כי היא מחכה לראות אם הדברים ייבדקו "ואם לא, בכוונתי לתבוע בתביעה אזרחית את כל הנוגעים בדבר, את מנדלבליט, את שי ניצן, את אלשייך, את ביהרב מיארה, את מירב בן ארי, כל מי שהייתה לו יד בעבירה על החוק ובפגע בי ברמה האישית, הכלכלית, הנפשית והאינטימית ביותר, ישלם את המחיר".
על הפגיעה הנפשית שהיא חוותה וחווה מהאירוע, מוסיפה הגר ומספרת: "כשמגלים שיש חבורה של שוטרים, פרקליטים וחוקרים אצלך בתוך הבית, שיודעים עליך דברים שאתה אולי לא רוצה שידעו, שנכנסו לנימי הנימים של הפרטיות, איך אפשר לא להזדעזע מזה, איך אפשר לעבור על זה לסדר היום. ישבתי במשפט, תפסתי את הראש ולא האמנתי שהדברים האלה קרו לי בתוך הבית. ריגלו לי בתוך הבית".