ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, מודאג מהיחס של המדינה כלפי תושבי עירו.
"כבר חמישה חודשים התושבים עקורים מבתיהם. התושבים שילמו מחירים. אני והעובדים מצאנו את עצמנו בחזית גם בלחימה וגם מול התושבים. אנחנו אלה שצריכים להסביר לתושבים למה הם פזורים ולמה אין להם מקום. את כל התקלות של חוסר ניהול נכון של הפינוי אנחנו סופגים, בזמן שהמדינה שותקת", האשים שטרן בראיון במהלך ועידת מקור ראשון ומכון תכלית למדיניות ישראלית.
לדבריו, "שר החינוך דיבר על הבגרויות, תושבי קרית שמונה שפזורים ב460 ישובים במדינת ישראל צריכים לגשת בעוד שבועיים לבגרויות. כל תלמיד בממוצע עבר לפחות שלושה בתי ספר. בלי לדבר על החוסר בשעות ובמורים, איך הוא ניגש לבגרות? איך אנחנו מאפשרים לדור הזה שאחרי שנתיים קורונה את ההזדמנות להגיע לאקדמיה? הרי כיום מדברים על הקמת אוניברסיטה בקרית שמונה, אבל בני קרית שמונה לא יוכלו להתקבל לאותה אוניברסיטה אם לא יהיה להם תעודת בגרות ולזה לצערי עדיין אין מענה".
הוא סיפר על סקר שנערך בקרב המפונים ולפיו "40 אחוז דיווחו שלא יחזרו לביתם. חייבים לשנות את זה. המדינה צריכה להבין שזה קודם כל אינטרס שלה. אם אנחנו נפסיק לחרוש את גבולות הארץ שלנו ברור מאוד מי יתפוס את מקומנו שם. זה תפקיד המדינה ולא תפקיד הפילנתרופיה. לצערי אנחנו נמצאים במצב שיהדות התפוצות נמצאת הרבה יותר באירוע מאשר מדינת ישראל עצמה. רק עכשיו, חמישה חודשים אחרי האירוע, מתחילים לחשוב קדימה. איפה היו השיחות האלה לפני שפיניתם אותנו?"
שטרן התייחס גם למצב הביטחוני. "צריך להחזיר את כושר ההרתעה של מדינת ישראל. המצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא כרסום שהלך וגדל בכושר ההרתעה שלנו מול אויבינו. למדינת ישראל אין זכות קיום בלי כושר ההרתעה שלה".
"כוח ההרתעה שלנו מתחיל באחדות בינינו לבין עצמנו, ואחר כך בצבא שלנו. אין לנו צבא אחר ואין סיבה שמדינת ישראל תישאר מורתעת כמו שהיא היום. לא הגיוני שכבר חמישה חודשים תושבי קרית שמונה עקורים מביתיהם. בדרום אני יודע מה היעדים, אבל מה היעדים והמטרות בצפון? תושבי הצפון לא יודעים לאן פניהם מועדות, איך יראה היום שאחרי ואיך נראה היום הזה. מה קורה עם האיום מצפון? האיום לא הוסר. במציאות כזו אין מה לדבר על חזרה ולכן חייבים להחזיר את כושר ההרתעה. אם הייתה הרתעה היה אפשר לסיים הכל בשבוע ולכן זה הדבר הראשון שצריך לעשות ואחרי זה אפשר לדבר על היום שאחרי", סיכם.